ט"ו בשבט בלי נטיעות ופירות יבשים

טיפסנו בדרך לא דרך, קרני חיטים ברקע

השנה לא השתתפתי בנטיעות לכבוד ט"ו בשבט. היתה שבת יפה ונעימה אז החלטנו לצאת לטיול. בלי תכנון מוקדם פשוט התחלנו לנסוע. בחרנו כבישים לא ראשיים. נסענו דרך מטעי זיתים מטופחים. הקרקע מכוסה עשב ירוק ורענן והמראה מרחיב את הלב. בין לבין ניקדה את הדרך שקדיה פורחת, יפה כמו כלה. בקצה של דרך עפר החנינו את הרכב והתחלנו ללכת. עברנו גדרות בקר וטיפסנו למעלה למעלה לתצפית על בקעת ארבל, הבקעה שבין הר ארבל לקרני חיטים. עלינו למעלה בשבילי חיות, לא בדרך מסומנת ומסודרת, עליה חדה למעלה. כל השרירים עבדו והגוף התמלא בתחושה נפלאה. אנחנו אוהבים לטפס. הפרות השרועות באחו איפשרו לנו לפנטז שאנחנו מטיילים באלפים. 

פרות באחו

הבקעה מתחתינו יפיפיה. משבצות משבצות של שדות ומטעים וביניהם בתי המושבים. תמונה פסטורלית, מלמעלה הכל נראה שליו ורגוע, נטול דאגות, אבל אנחנו יודעים שכיום מי שמתפרנס מחקלאות מצוי במשבר גדול. מצב החקלאים בארץ מצער ומטריד. אני בעד היוזמות של קניה ישירה מהחקלאים. שיקבלו את המחיר הראוי על העבודה הקשה. אני יודעת שזה נושא מורכב ואין תשובה אחת קלה, נוחה או ברורה לבעיה. אני מאמינה שאם לא נעבד את האדמה נאבד אותה. אני מאמינה שלהיות תלויים באספקת מזון ממדינות אחרות פוגע בעצמאות ובבטחון שלנו. איך מתרוממים מנקודת המשבר? קראתימאמר מעניין  שאני לא מסכימה עם כל מה שהוא טוען אבל הוא בהחלט מעורר מחשבה, ממליצה לקרוא אותו.

תצפית על בקעת ארבל, מושב ארבל והר ארבל

התאריך  ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה (המאה 1-2 לספירה) כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים. התאריך ט"ו בשבט נקבע כתאריך המיועד לחקלאים, כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מַעֲשֵׂר. במשך הדורות קיבל היום אופי של  חג ואף נהגו לאכול ביום זה מחמשת מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל – גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. משמעות מיוחדת קיבל ט"ו בשבט במאה ה- 16 אצל המקובלים בצפת, שקבעו סדר ליל שמחת האילנות. סדר זה כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם שפע פירות ויין. המסובים למדו על הפירות מתוך התורה, התלמוד וספר הזוהר, ואמרו תפילות מיוחדות לשלום האילנות.

עם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת 1884 במושבה ייסוד המעלה. בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כחג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית ומנהג הנטיעות התבצע באמצעות הקרן הקיימת לישראל.

במשך השנים שאחרי קום המדינה הלכו ופחתו השטחים שנשארו לנטיעות. ט"ו בשבט איבד את משמעותו כחג הנטיעות – אך קיבל משמעות חדשה: חג שמירת הטבע. גופים ומוסדות העוסקים בהגנה על החי והצומח, כגון - החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע, יחד עם משרד החינוך, הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע. (המידע מכאן, ההדגשה שלי)

ההר עליו טיפסנו

אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט היא שריד למנהגי החג בגולה. היהודים בתפוצות נהגו לאכול בחג מפירות ארץ ישראל. על מנת שהפירות יישמרו כל הדרך מארץ הקודש לארצות הגולה, נהגו לשלוח פירות יבשים. כיום רוב הפירות היבשים מיובאים מחו"ל (לדוגמא: הצימוקים מארצות הברית, התאנים מטורקיה וכו') ומלאים בחומרים לא בריאים (לדוגמא נגזרות שונות של סולפיט שמשמשות לזירוז תהליכי הייבוש ומעניקות לפרי המיובש חיי מדף כמעט אינסופיים).כך, פירות שהם מזון בריא הופכים במהלך הייבוש, בו הם מטופלים בשלל כימיקלים ועוברים כמה תהליכים שפוגעים בערך התזונתי שלהם, למוצר לא בריא. בנוסף, חלק מהפירות המיובשים מצופים בשכבה עבה של סוכר לבן, שהופכת אותם לממתקים עתירי קלוריות במסווה של מזון בריאות. 

אם רוצים לשמור על רוח החג והמנהג יש לאכול מפירות הארץ הטריים. צריך לשים לב שקונים באמת מתוצרת הארץ ולא פירות מיובאים. חלק מהבעיה של החקלאות כיום היא הייבוא של תוצרת טרייה מחו"ל במטרה להוזיל את המחירים לצרכן. בפועל זה בעיקר פוגע בחקלאות המקומית ומוסיף רווחים לסוחרים ולרשתות השיווק הגדולות. 

שדות ירוקים וקרני חיטים 

טיפסנו על פסגה ליד קרני חיטים והשקפנו על השדות שסביבו. שדות בהן נערך ב-4 ביולי 1187 אחד הקרבות המכריעים בין הצבא הצלבני לבין צבאו של צלאח א-דין. הצבא הצלבני הגיע מכיוון מערב, מציפורי, כשלוחמיו עטויים כולם במיטב הציוד האירופאי – שריון ברזל כבד. בחום הכבד של הקיץ הישראלי הלוחמים הצלבנים כמעט ולא יכלו לנשום עטופים בשיריון שלהם וגם הסוסים  בקושי זזו. לעומתם הגיע הצבא המוסלמי ממזרח, מאזור צמח, כשהוא לבוש בהתאם לתנאי מזג האוויר - בגדים קלילים ונוחים לתזוזה. בקרב שנערך במקום נחלו הצלבנים תבוסה ניצחת ורובם נסו לראש ההר ושם נכנעו לפני לוחמיו של צלאח א-דין. זו הייתה תחילת נפילתה של ממלכת ירושלים הצלבנית

התאמה למקום, להשתנות לפי הצרכים המשתנים עם הזמן והתקופה, על כל זה מדובר גם במאמר שקראתי על המשבר בחקלאות. וכך הוא אומר: "מקור המשבר הוא שינויים דרמטיים בסביבה הרלוונטית של החקלאות הישראלית, ופיגור גדול בשינויים המבניים הדרושים כדי להתאים את החקלאות לסביבה החדשה. כמו ענפים רבים אחרים במאה ה־21, גם החקלאות חייבת להמציא את עצמה מחדש." במאמר הוא מפרט "כמה מן השינויים המתרחשים בעידן הנוכחי, שחובה לתת עליהם את הדעת בכל דיון על מצב החקלאות הישראלית".

מה יפה היא רקפת  על סלע

 קרני חיטים הוא הר געש כבוי. ההר זכה לשמו בשל שתי פסגותיו, שצורתן כשל קרניים. קיימת סברה כי שתי פסגותיו הן פקקים געשיים שנחשפו באמצעות סחיפה. בשנת 2007 הוכרזה סביבת ההר כגן לאומי. בין הקרניים מצוי עמק רדוד הבנוי טוף געשי (שרידי לוע הר הגעש). נוסף לטוף, ניתן למצוא בשטח גם "פצצות וולקניות" (סלעים שהועפו במהלך ההתפרצות הגעשית). אין כמעט עצי בר בתחום האתר. מהצמחים הפורחים באזור ראויים לציון יקינטון מזרחי, תורמוס ההרים ונץ-חלב הררי. היקינטון פורח בין סלעי הבזלת בפסגות ההר בדצמבר וינואר. אנחנו טיילנו בתחילת פברואר ולכן זכינו לפגוש פרחי יקינטון בודדים שכנראה אחרו לפרוח. בכלל, כל האזור לא אופיין במרבדי פרחים, אלא במקבצי פרחים בודדים פה ושם בעיקר ליד סלעים. בחודש מרץ צפויים לפרוח תורמוס ההרים ונורית אסיה. 

מי שמתכנן את הטיול באזור מראש ומגיע מוכן עם מפה ומידע יכול ללכת במסלול המומלץ באתר הזה. אנחנו טיילנו ליד קרני חיטים ומחוסר תכנון וזמן לא הגענו עד לקרניים וללוע הר הגעש עצמו

ואומרת הלבנה לעננים / תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים / שיפרח היקינטון בגננו הקטון / כך אומרת הלבנה לעננים.

כרמלית נאה - הפרח פרוש ומתווה צלב מעין זה של מסדר הכרמליתים ("צלב-מלטה").

הפעילות הספורטיבית, אור השמש, האוויר הצח, כל אלו גרמו לנו לרעב קל. אין כמו פיקניק בטבע באמצע טיול כדי להשביע את התאבון שלנו. התפריט די קבוע: סלט ירקות טרי וחתוך במקום מטובל היטב עם שמן זית ולימון, לחם טעים (הפעם קנינו מאפים טריים בדרך), גבינה טובה/ביצה/פסטרמה ולקינוח קפה שחור חזק.  

החלק הפעיל של הטיול הסתיים. נהנינו מההליכה, מהנופים, מיום שמשי באמצע החורף. נהנינו מהזמן הנעים של בילוי זוגי שקט ונינוח, מהפנאי להיות ביחד, לשוחח בלי הפרעות, בלי צרכים, צריחות ודרישות.  

--------------------------------------

בחלק השני של הטיול נסענו לבקר בקבר נבי שועייב. מתחם הקבר נמצא בגבול הצפוני של הגן הלאומי "קרני חיטים" ונחשב למקום הקדוש ביותר לדת הדרוזית. עצרנו את הרכב ליד שער המתחם. דרוזי מבוגר ניגש אלינו ולשאלתנו על תשלום בכניסה אמר בחביבות רבה ועם המון רצון טוב שהכניסה בחינם ושאנחנו מוזמנים לבקר. מעבר לשער משתרעת חניה ענקית מוקפת אזור פיקניק ובקצה מבנה ענק ומרשים. הזכות על אחזקת המקום הוענקה לדרוזים בימי הנשיא השני של ישראל, יצחק בן צבי. הביקור במתחם נבי שועייב הוא רק בלבוש צנוע (אני לבשתי מכנס ארוך וחולצה עם שרוול ארוך) ובשעות הפתיחה המצוינות.  

הדרוזים מזהים באתר זה את קבר יתרו חותן משה. על פי המסורת הדרוזית, יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב. שועייב נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה בהטפה לצדק ולאמונה מונותאיסטית. לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, ולא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו. סיפורים על יתרו, חכמתו וקרבתו לדת מופיעים בתנ"ך ובקוראן, ולמעשה הוא נחשב כקדוש גם ביהדות וגם באיסלאם. בתנ"ך, יתרו מוזכר ככהן מדייני. מדיין הוא חבל ארץ הנמצא בצפון מערב ערב הסעודית, לכן הקשר שלו לגליל התחתון אינו ברור. אחת ההצעות היא שבקרני חיטים שכנה העיר המקראית "מדון". שיבוש השם הוביל להתפתחות המסורת המזהה באזור זה את מדיין, ומכאן צמחה המסורת על קבורתו של יתרו דווקא כאן. 

החנינו את הרכב והלכנו לכיוון המבנה העצום. המבנה נראה חדש ובשלבים שונים של עבודות שיפוץ והרחבה. בקומה למעלה רחבה גדולה ואכסדרה בצורת האות ר' ממנה יש כניסה למקום הקבר עצמו (מתחת לכיפה לבנה). בכניסה מבקשים לחלוץ נעלים ולהתכסות. יש אפשרות להשאיל בד לכיסוי. המתחם שקט ויושבים בו אנשים במצבים שונים של הרהור או תפילה או סתם רוגע. לא שאלתי אז אני לא יודעת. ממה שקראתי, לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם כברכה להצלחה ולמזל טוב. אנחנו הסתובבנו מעט. התרשמנו מהמבנה המהודר והמפואר, מהנוף שנשקף, מהמבקרים ומההתרחשות במקום. האווירה היתה נעימה, ידידותית ומכבדת. הרגשנו רצויים וברוכים. 

לפי ההסברים שקראנו באתר, הנביא יתרו חי במאה ה-13 לפנה"ס. יתרו נתן מקלט למשה רבנו שברח ממצרים לאחר שרצח שומר מצרי. במשך עשר שנים חי משה אצל יתרו ולמד ממנו. אז חזר להציל את בני ישראל מידי הפרעונים. הנביא שועייב מוזכר בקוראן עשר פעמים. אלוהים שלח אותו לשבטי מדיין כדי להניאם מעבודת אלילים. הם לעגו לו, לכן אלוהים ציווה עליו לעזוב את המקום והרס אותו. הנביא שועייב מצא מקלט במערה ליד חיטין, שם חי עד מותו ושם גם נקבר.

מעין

עברנו להסתובב באזור הפיקניקים שגם הוא עצום ויכול להכיל משפחות רבות של חוגגים. ביום בו ביקרנו, שבת רגילה, המקום היה די ריק אבל אפוף עשן מנגלים. בפינות השונות משפחות ישבו ביחד והביאו מכל טוב. הנשים חתכו וסידרו סלטים, הגברים נפנפו על המנגל והשולחנות הערוכים נראו מזמינים. בימי חג המקום בוודאי נראה כפסטיבל ענק הומה אנשים, ריחות מאכלים נישאים מכל פינה, דוכנים לממכר מאכלים, ממתקים וקישקושים, כל מה שדרוש לחגיגה צבעונית ושמחה.

המבנה העתיק של הקבר נבנה ע"י צאלח-א-דין עצמו לאחר שניצח את הצלבנים. החלק הישן של המתחם  נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19. ב-25 באפריל 1885 חנכו את המבנה ומאז יום זה הוא יום העלייה לרגל לקבר. בתאריך זה הדרוזים חוגגים כל שנה באתר את חג אלנבי (הנביא) שועייב. חג הנביא שועייב נמשך 4 ימים עד ה- 28 באפריל. היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים לכלל העדה. אל החגיגות מגיעים מנהיגים דתיים רבים מכל הדתות בישראל וכן מנהיגים פוליטיים כדי לברך את הקהילה הדרוזית בישראל. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות. בחג זה צפוי עומס סביב מתחם נבי שועייב, ואם אין כוונה להשתתף באירוע, שלטעמי יכול להיות מאד מעניין, מומלץ להימנע מטיול באזור ביום זה. 

אולי למים יש סגולה כברכה להצלחה ולמזל טוב? גם אם לא, לפחות ניסיתי. 

אז...קחו תרמיל קחו מקל וצאו לטייל בארץ ישראל כי גם כשלא מתכננים מגיעים למקומות נפלאים.

ואם אתם מחפשים רעיונות יש לי כמה המלצות:

☆ טיול באתר עין קשתות שבדרום רמת הגולן, כפר יהודי עתיק עם בית כנסת משוחזר, מעין ובריכות.

☆ סיור בעיר התחתית של חיפה שעברה שיפוץ ויש בה ציורי קיר נהדרים.

☆ טיול בנחל מיצר שברמת הגולן, מסלול שמתאים לחצי יום טיול במזג אויר נעים.

☆ ביקור בתל יודפת בעיקר בחורף משלב פריחה יפה עם סיפור היסטורי ועתיקות מתקופת המרד הגדול.

☆ המלצה אחרונה תשלח אתכם דרומה לאזור שדה בוקר לחופשה קצרה ונפלאה.

לקבלת גלויות חדשות ממני הכניסו את כתובת המייל שלכם לתיבה למטה.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל