טיטליס, פילאטוס והסביבה - מסלולי הליכה בשלג
לפסגת הר טיטליס Titlisהגענו ביום שישי. השתדלנו לצאת מלוצרן ברכבת מוקדמת (יחסית לחופשה). הנסיעה מלוצרן Lucerne לאנגלברג Engelberg יפה, היא אורכת 45 דקות ונותנת שהות להתרשם מהנופים הכפריים שלמרגלות האלפים. מתחנת הרכבת באנגלברג הלכנו קודם כל לחנות להשכרת ציוד ספורט. מצאנו את החנות בגוגל כשחיפשנו מקום להשכרת סנדלי שלג ומקלות הליכה. עם הציוד ביד התחלנו לצעוד לעבר הרכבל שעולה לפסגה. מזל שהאוטובוס שעושה שאטלים חינם מהרכבת לרכבל עצר לידנו וחסך לנו כמה דקות הליכה. בירידה מהאוטובוס חשכו עינינו, התור לקניית הכרטיסים מילא את כל האולם ונשפך החוצה. המוני גולשים נדחקו בתור. אמנם רוב השוויצרים עמדו מנומסים בתור, אבל היו גם כאלה שנדחפו. אולי הם היו תיירים ולא שוויצרים, אני לא יודעת. התורים המשיכו גם בהמתנה לעליה לרכבל. שמענו מסביבנו אנשים מסננים בשקט "קטסטרוף" (במבטא גרמני או צרפתי). כנראה שהעומס נבע משילוב של סוף השבוע, יום עם מזג אוויר יפה ושלג טרי שירד יומיים קודם בעיקר בפסגות הגבוהות. שילוב זה גרם לגולשים רבים להגיע לאתר הסקי של הטיטליס.
TITLIS
בעצם, לפסגת ההר ממש, לא הגענו. הר טיטליס מתנשא לגובה 3,238 מ' ואילו
התחנה העליונה של הרכבל ממוקמת בגובה 3,020 מ'. כשהפסגה מכוסה שלג אין מסלול מסודר
ולכן לא טיפסנו את 200 המטרים שהפרידו בינינו לבין הפסגה.
עלינו ברכבל שנקרא טיטליס אקספרס TITLIS Xpress ל-Trübsee שזו התחנה האמצעית-תחתונה (1,800 מ') ובה נשארנו לשבת בקרון שלנו. ב- Stand התחנה האמצעית-עליונה (2,428 מ') החלפנו לקרון גדול עגול ומסתובב שנקרא טיטליס רוטייר TITLIS Rotair והוא הרכבל המסתובב הראשון בעולם.
התחנה בפסגה נקראת טיטליס, היא מאד תיירותית והזכירה לנו קצת את המון בלאן (על הביקור שלנו במון בלאן כתבתי כאן). יש בה מרפסות עם תצפיות לכיוונים שונים, מסעדות, בתי קפה וחנות מזכרות. אפשר ללכת במנהרה שחצובה בתוך קרחון, זו חוויה קצרה וחביבה. לא רחוק מהמבנה של תחנת הרכבל ממוקם ה- TITLIS Cliff Walk זהו גשר תלוי צר באורך של למעלה מ-100 מ' מעל תהום של 500 מ'.
רוב משתמשי הרכבל עולים כדי לגלוש במסלול סקי שמתחיל ליד התחנה.
מסתבר שסצנה מפורסמת מתוך סרט או סדרה בוליוודית ידועה צולמה במקום, לכן הודים רבים באים להצטלם במרפסת התחנה. המראות מרשימים. אין לי מילים מתאימות לתאר.
בכל האתרים של התחנה העליונה הסתובבנו אוחזים ביד ציוד מסורבל, מכיוון שאת סנדלי השלג השכרנו בחנות ספורט בעיר. זה היה קצת מעיק. כדאי לבדוק השכרה של ציוד בחנות ספורט שנמצאת בתחנה האמצעית.
Trübsee
לאחר ששבענו ממראה הפסגות ירדנו ברכבל לתחנה האמצעית-תחתונה Trübsee.
תחנה זו ממוקמת ליד אגם ואפשר לצאת ממנה למספר מסלולי הליכה. המסלול מסביב לאגם הוכשר להליכה ללא אמצעים מיוחדים על ידי מפלסת שלג. אנחנו חיפשנו מסלול להליכה בסנדלי שלג. המסלולים מסומנים בשלטים ומקלות.
התחלנו במסלול מסביב לאגם ואז עזבנו אותו ועלינו על ההרים מסביב. הלכנו במרחבים לבנים נקיים ובתוליים. זה הזכיר לי קצת מדבר או דיונות של חול. נהנינו ללכת וגם לעצור ולהתבונן. להסתכל על מסלולי הסקי הצבעוניים וההומים, על אלה שעזבו את המסלול הקבוע ויצאו לגלישה חופשית. נהנינו לפגוש ולשוחח עם אנשים שכמונו יצאו להליכה, נהנים מהשקט ומהמרחבים הלבנים. לקחנו איתנו אגוזים, שקדים וחטיפי תמרים, מצאנו סלע נקי משלג וישבנו בשמש להפסקת צהרים.
ההליכה בשלג היא חוויה שקשה לתאר. חוויה שהיא גם פיזית וגם מערבת את כל החושים. נהנתי הנאה מרובה.
Fürenalp
בשלב תכנון הטיול בן זוגי חקר את האזור בעזרת Google
earth.
הוא מצא רכבל די מיושן וצדדי שמשך את תשומת ליבו וככל שחקר אותו יותר ההתלהבות
התגברה עד שהחלטנו שאת היום הראשון לטיולי השלג שלנו נבלה בו. הגענו עם הרכבת
לאנגלברג, עלינו על השאטל החינמי שמסתובב בעיר ונסענו לפאתי העיר לרכבל שנקרא Fürenalp. איתנו באוטובוס הגיעו
עוד 2 זוגות. אישה אחת הפעילה את כל העמדות בתחנה: מכרה כרטיסים, השכירה ציוד
(סנדלי שלג ומקלות הליכה), דאגה שנדחס לקרונית הקטנה, סגרה את הדלת והפעילה את
הרכבל. טיפסנו לגובה 1850 מ' והגענו לבקתת עץ עם מרפסת גדולה ונעימה. שתי נשים
מבוגרות פיזרו כיסויי פרווה על הכסאות וארגנו את המרפסת לקראת המבקרים. הכל היה כל
כך מזמין, סיבה טובה לשבת ולשתות קפה.
נעלנו את סנדלי השלג ויצאנו למסלול. השילוט ברור וקל לעקוב אחריו. פה ושם פזורים ספסלים עליהם אפשר לשבת ולהנות מהנוף. הנוף היה לבן מאופק לאופק. לבן צח וחגיגי. לבן רך ומזמין. התמונות מעבירות את היופי טוב יותר מהמילים שלי.
לאט לאט נוספו עוד מטיילים. רובם עם סנדלי שלג, כמונו. היו גם כאלה שנעלו נעלים רגילות. הם הלכו
במסלול שהיה בו פחות שלג ושהמפלסת הידקה כדי להקל על ההליכה. בצהרים ראינו גם מספר
ילדים מחליקים במזחלות במסלול ייעודי. את המזחלות אפשר להשכיר בבקתה.
את המסלול סיימנו שוב במרפסת שבשעת צהרים היתה הומה ומלאה סועדים.
נשארנו לארוחה קלה ונהנינו מהשמש שזרחה, מהנוף המרהיב ומהאווירה הנעימה. לאחר
שספגנו מספיק קרני שמש, אוויר צח ומראות שלג ירדנו שוב ברכבל וחזרנו לעיר.
השאטל אסף לאורך המסלול צנחני סקי, אנשים שמשלבים גלישה עם צניחה. הם
היו עליזים וקולניים ונראו שמחים ומאושרים. אולי הם פשוט שמחו שהצליחו לסיים את
היום בריאים ושלמים. ראינו כמה פעמים מסוק הצלה מתעופף בין מדרונות ההר ונוחת
בעיירה.
Pilatus
ביום האחרון של הטיול נסענו להר פילאטוס Pilatus. לרכבל שעולה להר אפשר להגיע בנסיעה קצרה באוטובוס מספר 1. האוטובוס אוסף נוסעים מרציףA , בתחנה המרכזית שליד תחנת הרכבת. מהאוטובוס יורדים ברחוב הראשי של Kriens ומגיעים לתחנת הרכבל בהליכה קצרה.
רכשנו כרטיסים ועלינו לתחנה העליונה (2,070 מ'). גם כאן, כמו בטיטליס,
יש שתי תחנות אמצעיות אליהן נוסעים ברכבל אחד. לפסגה מגיעים עם קרונית גדולה ויפה
שהנסיעה בה יפיפיה. בקיץ פועל מסלול מעגלי שמשלב עם הרכבל גם שייט ורכבת שמטפסת על
ההר לתחנה העליונה.
בתחנה העליונה יש מלון, בית קפה, חנות מזכרות ובעיקר מרפסת לתצפית
מרהיבה על ההרים והאגמים. קודם כל ישבנו עם קפה ועוגה מול הנוף שנפתח מתחתינו.
לוגמים לאט את הקפה ואת המראה הנפלא. הלכנו
במנהרה חצובה בסלע שגם ממנה אפשר להשקיף על הנוף. היא נקראת Dragon
trail.
לא הצלחתי להבין מה העניין עם הדרקונים אבל יש גם סרטונים ופעילות אינטראקטיבית בנושא דרקונים. משהו חביב שילדים יכולים לאהוב.
מהמרפסת הרחבה טיפסנו במדרגות לתצפית יפה על כל העמק של לוצרן, האגם
וההרים. יתכן שבקיץ אפשר לטפס לכל מיני נקודות תצפית גבוהות יותר שהיו סגורות בגלל
השלג.
Fräkmüntegg
בתחנה האמצעית-עליונה שנקראת Fräkmüntegg יש גם מסעדה ובנוסף מתחם של פארק חבלים שנראה מאד מרשים ויציאה למסלולי הליכה שונים. בחורף הפארק סגור. אנחנו יצאנו לטיול בשלג הפעם בלי סנדלי שלג כי ההשכרה שלהם היתה בתחנה האמצעית-תחתונה שבה כמעט ולא היה שלג וגם לא הנוף המרשים של ההר והאגם.
השלג לא היה עמוק וזה אפשר לנו ללכת בלי עזרים טכניים אם כי היו מקומות בהם הרגשנו פחות יציבים.
השתדלנו ללכת רק במקומות דרוכים ולא לייצר נתיבים חדשים. לסיום ההרפתקה עלינו דרך
היער. פעם ראשונה בטיול הזה שחווינו הליכה ביער. הלכנו על פי עקבות של מישהו
שהקדים אותנו והן אכן הובילו אותנו בבטחה חזרה לתחנת הרכבל. כדאי להפעיל שיקול דעת
ולא לקחת סיכונים מיותרים. לא הרגשנו שאנחנו מסתכנים מכיוון שהיה לנו זמן ותמיד
יכולנו לחזור אחורה על עקבותינו.
למרות שהשלג בהר הזה היה פחות מרשים מהשלג בהרים של אנגלברג, הנוף של
ההרים המושלגים עם אגם לוצרן היה נוף שאפשר להסתכל עליו עוד ועוד מבלי להתעייף.
בתחנה האמצעית-תחתונה לא ירדנו אבל ממרומי הקרונית ראינו שיש מסלולי
הליכה ביער, יש אזורי פיקניק ומתקני שעשועים לילדים. אני יודעת שבחורף יש שם
אפשרות להשכיר סנדלי שלג ומזחלות אך לא בדקתי.
מידע מעשי
אתרים בהם נעזרתי בתכנון הטיול:
כל הנסיעות (רכבות, אוטובוסים, רכבלים וגם שייט) היו ללא תשלום
למחזיקי Tell pass. פרטים על הכרטיס הזה כתבתי בפוסט על לוצרן.
ביגוד
כרגיל חצי מהבגדים שהבאתי נשארו במזוודה כי לא השתמשתי. אני תמיד אומרת לעצמי לארגן בגדים ואז להוריד חצי אבל לא מספיק חזקה להקשיב לעצמי ולוקחת בגדים למקרה ש... מה כן חשוב להביא: מכנס וחולצה טרמיים, חולצת פליז, מעיל חם, כובע טוב, כפפות, גרבים חמות ונעלים גבוהות נוחות וחמות. מכנס השלג שלי נקשר למטה וזה מונע כניסה של שלג לנעלים. יש גם חותלות יעודיות למטרה זאת אבל אין לי כאלה. חשוב להביא משקפי שמש כי בימים שמשיים השלג מסנוור.
לינה בלוצרן
בחרנו לישון בדירת חדר קטנה בעיר העתיקה. בחרנו בגלל המיקום והמחיר הנוח יחסית וגם כי חשבנו שנרצה להכין לעצמנו חלק מהארוחות. המסעדות בלוצרן יקרות. אפשר להוזיל את עלות הטיול אם קונים בסופרמרקט מצרכים או אפילו אוכל מוכן ואוכלים בדירה. בסופו של דבר לא מימשנו את האפשרות הזאת למרות שבחדר היה מטבחון מאובזר. לא מימשנו גם בגלל שנהנינו לאכול במסעדות אחרי יום טיול ארוך וגם בגלל שהחדר היה קומפקטי ולא התאים לנו להכין בו ארוחה. עם זאת, החדר נוח והתאים לצרכינו. יש מעלית. לנו לא היה נוף, אני לא יודעת מה המצב בדירות אחרות. הצ'ק אין וצ'ק אאוט היו נוחים, לא פגשנו איש, הכל נעשה דרך המייל. לחברה שמפעילה את הדירה יש דירות בגדלים שונים במקומות שונים. אפשר להתרשם מהמבחר באתר של הדירות.
אני רוצה לקבל גלויות חדשות
המלצות להמשך קריאה
מוזמנים לקרוא עוד סיפורים מחופשות זוגיות
תגובות
הוסף רשומת תגובה