דילוג לתוכן הראשי

פוסטים

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2020

סגר, סדר, סייסטה

תמונה
או: ש נת צהרים, ש קט, ש לם ס גר שני ואני שוב בבית קצת מ ס דר ת, קצת במחשב, קצת קוראת, קצת... מעסיקה את עצמי בכל מיני מטלות שנדחקו וחיכו לזמן כזה שבו אי אפשר סתם ככה נגיד לשבת בים; להנות משחיה במים הנעימים או מישיבה בחוף כשהרגליים נוגעות בחול והגוף חשוף לרוח ולשמש. אי אפשר לצאת לטיול ארוך בטבע. אי אפשר לנסוע לבקר משפחה וחברים. אפילו לשוטט בעיר בין חנויות, שווקים ורחובות יפים אי אפשר. תוך כדי סידור ערימת ניירות מצאתי טקסט שכתבתי לפני שנה בערך והרגשתי שהוא מתחבר לזמן הזה. כתבתי: קדוּשת ה ס ייסטה אני לא מחובבי שנת הצהרים. משהו בי מתנגד ולא מאפשר לי להרפות ולהנות ממנוחה נינוחה. בן זוגי הפוך ממני. אם מתאפשר, הוא תופס את ההזדמנות בשתי ידיים ומשתרע על המיטה שלנו לשנת צהרים נעימה. אני יודעת שיש יתרונות רבים למנוחת הצהרים, במיוחד בארצות הים התיכון בהן השעות האלה חמות ומעייפות.  בכל אופן, אצלי הסידור הזה לא עובד ואם אני מוצאת את עצמי במיטה בשעות הצהרים אני הכי לא רגועה ולא נינוחה שאפשר להיות. אולי ההתנגדות נובעת מכך שבילדותי בקיבוץ זו היתה חובה. קדושת הסייסטה. הייתי מסתובבת במיטה הקטנה מצד