דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית קפריסין

לימסול בביצת הפתעה

תמונה
  Limassol "מה חשבתי לעצמי?" שש בבוקר, השעון המעורר בטלפון שלי מצלצל ומצלצל. "איך הסכמתי ליקיצה כזו מוקדמת?"  הרי נכנסתי למיטה בחצות ועוד אחרי יום עמוס שבו יצאתי ממש מוקדם מהבית כדי להשתתף בסמינר באזור תל אביב, לקראת ערב טסתי לקפריסין עם הצוות במקום העבודה שלי, נסענו כשעה משדה התעופה למלון שלנו במרכז לימסול, התארגנו בחדרים ויצאנו לארוחת ערב משותפת. רבע שעה אחרי...   אני עומדת מחוץ לחדר לבושה בבגדי ספורט, שתי חברותי גם. יצאנו להליכת בוקר בעיר המתעוררת. ציפיתי להיות לבד בחושך (אפילו שאנחנו בקפריסין ולא בפולניה). הופתעתי! בטיילת שלאורך החוף אנשים הלכו, רצו, רכבו על אופניים (במסלול יעודי נפרד). על החול עמדו אנשים והתעמלו. במים ראיתי שחיינים. מקסים! אני אוהבת את האווירה הספורטיבית הזאת, אוהבת לפגוש אותה בטיילת בחיפה או בתל-אביב, בפארקים ובעצם בכל מקום. זה תמיד ממלא את הלב שלי בשמחה. האור משתנה, השמש הגיחה מבין העננים והקרינה זוהר, נגיעות של זהב. זו עדיין שעה די שקטה והאוויר עוד צח מהלילה. רוח נעימה נשבה. בבוקר הראשון בחרנו ללכת לאורך החוף לכיוון הפחות תיירותי.

פאפוס - החופשה הסודית שלי

תמונה
  בשנת ה-50 שלי הייתי לקראת סיום לימודים, בעיצומה של כתיבת עבודת גמר שהדרישות לה הזכירו לי קצת את כתיבת הדוקטורט שלי בתחום אחר לגמרי, כל זאת תוך כדי עבודה, סטאז' וחיי בית ומשפחה עם הדרישות והמטלות שלהם. בקיצור, לקראת סוף התקופה הזאת, הלחץ והעומס איימו להכריע אותי. הרגשתי מנותקת מכל כך הרבה דברים חשובים ויקרים לי. הייתי חייבת לעשות רגע הפסקה, לנשום, להזכר מי אני ומה חשוב לי בחיי. אז קפצתי עם בן זוגי לחופשה זוגית בפאפוס, קפריסין. ארבעה ימים של שקט ושפיות. ים, שמש, בירה, אוכל ובעיקר עם אהובי, הברכה של חיי, שיודע לאפס אותי, להרגיע ולהחזיר אותי למצב מאוזן. פאפוס - חופים יפים פאפוס היתה טובה לנו. החופים נעימים והים צלול, חוץ ממצבורי אצות שצריך מדי פעם לצלוח. שחינו, נחנו, שחינו שוב, קראנו, שתינו, אכלנו משהו קל, קצת נשרפנו (למרות קרם ההגנה! אבל לפחות לא צלינו את גופנו בשמש כמו אירופאים רבים שהיו איתנו בחוף. הם סגרו את השמשיה, נמרחו בשמן וחלקן גם הורידו את החלק העליון). אני בעד חשיפה מדודה לשמש כדי לייצר ויטמין D אבל כדאי להזהר ולא להגזים. יום אחד נסענו לחוף קצת מרוחק ממרכז העיר, C

התחלה

תמונה
אנחנו צועדים לאט. השביל מתפתל בתוך יער אורנים, לפעמים מטפס לפעמים יורד, אבל רוב הזמן שומר על קו גובה אחיד. בשעה האחרונה התקדמנו אולי ק"מ אחד. הילדים סקרניים, מתבוננים, מלקטים חפצים שונים שמושכים את תשומת ליבם, עוקבים אחרי פרפרים, מקשיבים לציוצי הציפורים (אווווף, בקצב הזה לא נסיים היום את המסלול).