בולגריה בצבעי שלכת
אני אוהבת לנסוע בכביש שמשני צידיו שורת עצים גדולים ומצילים שיוצרים
מעין מנהרה. בעיני בסתיו זה הכי יפה, השלכת צובעת את העלים בשפע גוונים של צהוב,
כתום, אדום וחום. עצים ירוקי עד מנקדים בירוק את הצבעים החמים. לפעמים העלים
נושרים כמו טיפות גדולות ואיטיות ולפעמים פוגשים עץ שנראה כאילו הוא עולה באש
וכולו להבות צהובות וכתומות.
חגי תשרי חלו השנה באמצע אוקטובר. תאריך שעלול להיות בעייתי לטיול באירופה
אבל לשמחתי מזג האוויר בבולגריה היה נפלא. השמים היו כחולים, הטמפרטורות נעימות, לא חמות
מדי וגם לא קרות. ביום הסתובבנו עם חולצה קצרה ובערב חולצת פליז הספיקה. היתרון
הגדול בתקופה הזאת היו צבעי השלכת שהיערות התהדרו בהם. יופי כזה מזמן לא חווינו.
שלכת
השלכת שהקיפה אותנו בצבעים מרהיבים ומלהיבים התחברה גם לתחושה פנימית
של שלכת. תחושה אותה חווינו בנסיעה בין כפרים שידעו ימים יפים יותר ובין עיירות
שפאר עברם ניבט אלינו מבעד לעזובה ולהזנחה. הרגשנו שהמקומות האלה הושלכו. זו תופעה
שראינו בכמה ארצות, הצעירים זונחים את הכפר ואולי גם מסורת חיים שעברה במשך דורות
במשפחתם, לטובת חיים תוססים יותר ואולי נוצצים יותר בערים גדולות וראשיות. קשה
למצוא פרנסה בפריפריה. אולי לנו, התיירים לרגע, זה נראה רומנטי אבל זה לא מספק את הצרכים
והדרישות של הדור הצעיר שמחובר לכל העולם דרך אפליקציות כאלה ואחרות ודרך המדיה
החברתית. זאת תנועת מטוטלת, יגיעו זמנים שבהם המקומות האלה יחזרו להיות אטרקטיביים.
תיירות יכולה להוות מנוע צמיחה של כפרים ועיירות שנשארו מאחור, התנתקו ונתקעו
בעבר. תיירות שמחפשת לחוות את המקום בצורה יותר מחוברת ואותנטית תעלה את הדרישה למקומות
לינה אחרים, לאטרקציות, לחוויות, למוצרים ומצרכים מקומיים.
חברות הלואו-קוסט חושפות בפנינו יעדים שעד לא מזמן לא הכרנו ולא שמענו
עליהם. אולי הן יעזרו לפיזור טוב יותר של התיירים על פני הגלובוס וכך גם יקלו את
הלחץ בערים הגדולות והידועות כמו ברצלונה וונציה שסובלות מתיירות יתר. נתקלנו בזה גם בטיול ברומניה ובסוף הפוסט על בראשוב כתבתי כמה מחשבות על עוני ופשטות.
למה בחרנו לטייל בבולגריה?
עד שהוחלט בעבודה שלי מתי יוצאים לחופשת החגים, התקשיתי למצוא יעד שזול
לטוס אליו. מצאתי טיסה זולה לקריובה (עיר בדרום מערב רומניה) שהתאימה בול לימי
החופש שלי. בדיוק לפני שנה טיילנו ברומניה והפעם רצינו מקום אחר. מבט חטוף במפה
הראה שאפשר בקלות להגיע מקריובה לבולגריה. בולגריה נמצאת כבר כמה שנים ברשימת
היעדים שנראים לי מתאימים למשפחה שלי. בעצם, היא נמצאת ברשימה שלי מאז שקראתי עליה
בבלוג הנפלא של אלונה "מילים וטיולים".
בן זוגי התלהב מהקרבה של בולגריה ליוון והסכים לטיול בבולגריה עם
אפשרות מילוט ליוון. ספוילר – לא נזקקנו לשום תוכנית מילוט. בולגריה שבתה אותנו
בקסמה הפשוט, בטבע המקסים שלה, באוכל הטרי והטעים ובאנשים החביבים. יש בה יופי
גולמי שכדי לגלות אותו צריך לפעמים להסתכל מעבר למה שגלוי. היא לא נוצצת כמו יהלום
מלוטש אלא שובה את הלב בחום ובפשטות שלה.
כמה טיפים
טיילנו עם שתי בנותינו:
הבכורה שהתחילה פרק של חיים עצמאיים רחוק מאיתנו ושעל הטיול שלה ליפן אליו יצאה לאחר השחרור מהצבא כתבתי כאן.
הצעירה, בת-עשרה טיפוסית שבניגוד לשאר בני המשפחה מעדיפה הליכה בקניון עם מותגים ולא בקניון בטבע.
כשמטיילים עם בנות עשרה וגם בני עשרה לרוב כדאי שהבקרים יהיו רגועים יותר. כדי לאפשר לבנות עוד שעת שינה, בן זוגי ואני יצאנו להליכת בוקר. אנחנו נהנינו מהאוויר הקריר, מהשקט ומההיכרות עם הסביבה בה ישנו והן נהנו ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. דאגנו למקומות לינה עם ווי-פיי כדי שבערב יוכלו לשמור על תקשורת עם החברים והעולם. שילבנו בין טיולי טבע לטיולים עירוניים, בין טיולי אוטו לטיולים ברגל, בין פיקניק בטבע להפסקת קפה בסטארבקס או סתם עצירה לגלידה וווי-פיי ותמיד דאגנו לעצירות בלוקיישנים שמתאימים לתמונות שאפשר להעלות ברשתות החברתיות. הקשר הטוב, הנעים והחם בין הבנות, תחומי העניין המשותפים, הסבלנות וההכלה במיוחד מצד הבכורה כלפי הצעירה היו חלק מהצלחת הטיול ותרמו לאווירה הנינוחה והנעימה ששררה לאורכו.
"Life is what happens to you while you’re busy making other plans"- John Lennon
קראתי בלוגי טיולים של כותבים ישראלים וכותבים בולגרים. אספתי מידע רב
באתרי אינטרנט שונים. הכנתי מסלול מתגלגל עם אפשרויות מגוונות מהן נוכל לבחור כל
יום לאן להתקדם ביום הבא. הזמנתי מראש רק את מקום הלינה ללילה הראשון וללילה האחרון.
את השאר הזמנו תוך כדי תנועה בעזרת האפליקציה של Booking. הרגשתי בטוחה לטייל באופן כזה ספונטני
ומתגלגל בעקבות טיול מוצלח בסגנון הזה שטיילנו לפני שנתיים באי היווני אויה.
בטיול הזה גילינו שלינה במלון אותנטי פחות מתאימה לנו. אנחנו מעדיפים
מלון מודרני עם חדר גדול ומואר וריהוט פשוט ונוח. כל השטיחים הכבדים ורהיטי העץ
העמיסו עלינו ולא היו לנו נעימים. לרוב הזמנו שני חדרים זוגיים לאפשר פרטיות לנו
ולבנות אבל בסופיה היינו שני לילות בדירה וזה היה הכי כיף. היתה מצד אחד פרטיות של
שני חדרי שינה ושני חדרי שרותים ומצד שני סלון שבו יכולנו להשתרע על הספות הנוחות
ולבלות ביחד וגם מטבח עם פינת אוכל בהם הכנו ואכלנו ארוחות בוקר נפלאות שהתאימו
בדיוק לטעם שלנו.
בסופו של טיול לרוב המקומות שתכננתי לא הגענו, כן בילינו מספר ימים במקומות שלא חשבתי שנרצה להגיע אליהם ולכן לא היה לי עליהם שום מידע מוכן וכתוב. מסתבר שזו לא בעיה גדולה. המידע נגיש וזמין בכף היד בעזרת הטלפון הנייד. אנחנו אוהבים גם לקנות מפות טיולים ולהעזר בתחנות מידע לתיירים.
אוכל
לרוב אכלנו טוב. אהבנו סלט צופקה שזה סלט ירקות עם גבינה בולגרית
מגורדת מעל. הירקות היו עשירים בטעם והסלט נפלא. אכלנו בשרים או דגים על האש
מלווים בצ'יפס ביתי מצוין. אכלנו גם אוכל איטלקי פסטות ופיצות טעימות. שתינו בירה
מקומית או יין מאזור מלניק. טעמנו סלטי חצילים טובים וירקות צלויים, תפוחי אדמה
אפויים וגם תבשילי בשר ברוטב פטריות. המחירים זולים יותר מאשר בארץ.
משטרה
לפני הנסיעה נאמר לנו שאם שוטר יעצור אותנו ויבקש "לקנות קפה",
כדאי לתת לו 10 לב (Lev
הוא הכסף הבולגרי ששוה בערך ל-2 ש"ח).
הפעם היחידה שעצר אותנו שוטר היתה ביום האחרון קצת לפני שחצינו את הגבול חזרה
לרומניה. הוא בדק ששילמנו את אגרת הכבישים ושחרר אותנו בלי שום בעיה.
מעבר גבול
עברנו על הגשר שמחבר בין
Calaft שברומניה ל- Vidin שבבולגריה, גשר מעל נהר הדנובה. המעבר איטי ולוקח
לפחות חצי שעה. כדאי לשים לב שבצד ימין יש תור ארוך של משאיות שמיועד רק למשאיות.
רכבים פרטיים מתקדמים בנתיב השמאלי. מחתימים דרכון משלמים מס גשר (6 יורו אפשר גם
בכסף מקומי) ועוברים.
בתחנת הדלק הראשונה בבולגריה עצרנו וקנינו את אגרת הכבישים. את האגרה
קונים במכשיר אוטומטי ומשלמים בכרטיס אשראי. אפשר לבחור בין משכי זמן שונים. אנחנו
בחרנו 30 יום. האפשרות של שבוע לא התאימה לתוכנית הטיול שלנו. עלה לנו 30 לב.
קניות
קראתי המלצות על מוצרי קוסמטיקה עם תמציות ורדים אבל כל פעם שראיתי אותם בחנויות הם הזכירו לי את מוצרי ים המלח ונראו לי קצת מזויפים. החנויות נראו כמו מלכודות תיירים אז ויתרתי. ראיתי כלי קרמיקה מאד יפים אבל הם היו גדולים וכבדים ולא התאימו למדיניות המטען של כרטיסי הטיסה שקנינו.
נהיגה
אנחנו משתמשים באפליקצית ניווט MAPS.ME שמנווטת offline. לפעמים אנחנו נעזרים גם בוויז, בעיקר בערים בהם יש חשש מפקקי תנועה. הכבישים בבולגריה הפתיעו אותנו לטובה. יש אוטוסטרדה רחבה ולרוב הכבישים מתוחזקים באופן סביר. התרשמנו שהכבישים בבולגריה יותר נוחים מאשר ברומניה אבל יתכן שזה תלוי באזור שבו מטיילים הן בבולגריה והן ברומניה. כדאי לשים לב שהכתב הבולגרי הוא קירילי ולכן לא קריא עבורנו. בכבישים הראשיים יש שילוט באנגלית אבל כשמתרחקים השילוט פחות ברור. כמו ברומניה גם בכבישי בולגריה יש הרבה משאיות.
אני שמחה ומתרגשת מכך שאתם מלווים אותי, קוראים על הטיולים שלי ואת ההגיגים שלי. זה לא מובן מאליו וממלא אותי באושר. לקבלת הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג (לא יהיו הודעות אחרות, מבטיחה!) הכניסו את כתובת המייל שלכם בתיבה למטה. תודה.
אני רוצה לקבל גלויות חדשות
המלצות להמשך קריאה:
תגובות
הוסף רשומת תגובה