גלויה

  ביום בו תכננו לעלות להר הגבוה באזור בו טיילנו, שכבת עננים כבדה וקודרת כיסתה את השמים. לא התייאשנו ולא ויתרנו, נסענו במעלה הכביש המפותל, נכנסנו לשכבת העננים, חצינו אותה, ו... ואוו. המראה שזכינו לו היה שווה הכל. לפעמים צריך להתאמץ כדי לגלות את השיאים והפסגות שנמצאים כאן ממש לידנו. לא תמיד הם מתגלים לנו במבט ראשון. בהמשך היום העננים התפוגגו וזכינו לעוד מראות יפים, אבל הראשון נשאר חקוק בנו.  הדרך מאתונה לקרפניסי Karpenissi   קצת הקדמתי את המאוחר, בואו נחזור רגע להתחלה. אנחנו אוהבים לטייל ביוון אז כשעלה הרעיון לצאת לחופשה זוגית חורפית בחופשה שבין סמסטר חורף לסמסטר אביב (כן, חזרתי להיות סטודנטית), בלי להתלבט יותר מדי בחרנו לטוס ליוון. אני הייתי עסוקה בקריאת מאמרים וכתיבת עבודות לכן הפעם עופר היה אחראי על התכנון. כיעד של החופשה הוא בחר את אזור קרפניסי Karpenissi , שהכינוי שלו הוא "שוויץ של יוון". קרפניסי היא בירת מחוז אבריטניה. עופר אסף מידע והכין מסלולים. לי נשאר לבחור את הטיול של היום הראשון, יום ההגעה לקרפניסי.  קרפניסי נמצאת במרחק 300 ק"מ מאתונה. יום נסיעה ארוך שהחלטנו ל

ניסיתי לעקוב אחרי ההוראות של הבחורה החביבה והאסרטיבית באפליקצית ה- Wase בטלפון הנייד שלי. ניסיתי והצלחתי לפספס שוב ושוב את הפניות לסמטאות צרות ולא ברורות. הבחורה בוויז לא התייאשה ממני והמשיכה להציע לי דרכים אחרות להגיע ליעד. באמצע עליה צרה הגיח מולי מיניבוס. כמה תמרונים והצלחנו להמשיך כל אחד לדרכו. פתאום הטלפון צלצל, חברתי שאלה איפה אני וסיפרה שגם היא קצת הסתבכה. אמרתי שאני חייבת לקצר בשיחה כדי לחזור לוויז ואז לפתע ראיתי אותה מולי. היא חייכה וסימנה לי איך להכנס לחניה שהיתה היעד אליו הוויז ניסה להוביל אותי. איזו הקלה. זוג נוסף כבר חיכה בחניה. לקראת שעת המפגש הגיעו עוד זוגות וגם מג'די, המדריך שלנו בסיור " סודות ומסורות בכפר ראמה ". אני קצת מתביישת לספר שאני גרה ליד ראמה שנים רבות וחולפת ליד הכפר כל בוקר בדרך לעבודה ואחר הצהרים כשאני חוזרת הביתה. אני מתביישת כי כל השנים האלה לא נכנסתי לשוטט בכפר, להסתובב, לגלות, לבקר, להכיר, לטעום. ההיכרות שלי עם הכפר הסתכמה בכמה מסעדות שאהבתי: "עזבה" שבכניסה המערבית לכפר, השווארמה בכניסה המרכזית ו"אל-ערישה" שבפיתולי כ

  אגדה יוונית עממית מספרת כי אלכסנדר מוקדון  Alexander the Great  , חיפש את מעיין האלמוות. הוא השקיע בחיפוש מאמצים רבים ולבסוף הצליח להשיג בקבוקון קטן עם מי אלמוות. עם המים האלה הוא רחץ את שערה של אחותו ת'סלוניקה  Thessalonike . כאשר מת אלכסנדר, ניסתה אחותו מוכת הצער לסיים את חייה בקפיצה לים. במקום לטבוע היא הפכה לבתולת ים. למלחים שפגשו בה, היא תמיד הציגה את אותה השאלה: "האם אלכסנדר המלך חי?" אם התשובה היתה "הוא חי שולט וכובש את העולם", היא איפשרה לספינה ולצוות שלה להפליג בשלום בים רגוע. כל תשובה אחרת גרמה להתקף זעם אלים. היא הפכה זועפת ומשתוללת ושלחה את הספינה על כל מלחיה אל קרקעית האוקינוס. ת'סלוניקה, בתולת הים, חרצה את דינם של ספנים ששטו על פני שבעת האוקינוסים לאורך מאות שנים . מי היא ת'סלוניקה   Thessalonike ? ת'סלוניקה Thessalonike  היתה ביתם של המלך פיליפ השני ממקדוניה, אביו של אלכסנדר מוקדון, והמאהבת שלו ניססיפוליס Nicesipolis  שהיתה אישה פשוטה מת'סליה Thessaly בעלת יופי יוצא דופן. המלך היה ידוע בריבוי הפלגשים שלו כמו גם באהבתו