לגלות את סלוניקי

 

אגדה יוונית עממית מספרת כי אלכסנדר מוקדון Alexander the Great , חיפש את מעיין האלמוות. הוא השקיע בחיפוש מאמצים רבים ולבסוף הצליח להשיג בקבוקון קטן עם מי אלמוות. עם המים האלה הוא רחץ את שערה של אחותו ת'סלוניקה Thessalonike. כאשר מת אלכסנדר, ניסתה אחותו מוכת הצער לסיים את חייה בקפיצה לים. במקום לטבוע היא הפכה לבתולת ים. למלחים שפגשו בה, היא תמיד הציגה את אותה השאלה: "האם אלכסנדר המלך חי?" אם התשובה היתה "הוא חי שולט וכובש את העולם", היא איפשרה לספינה ולצוות שלה להפליג בשלום בים רגוע. כל תשובה אחרת גרמה להתקף זעם אלים. היא הפכה זועפת ומשתוללת ושלחה את הספינה על כל מלחיה אל קרקעית האוקינוס. ת'סלוניקה, בתולת הים, חרצה את דינם של ספנים ששטו על פני שבעת האוקינוסים לאורך מאות שנים.

מי היא ת'סלוניקה Thessalonike ?

ת'סלוניקהThessalonike  היתה ביתם של המלך פיליפ השני ממקדוניה, אביו של אלכסנדר מוקדון, והמאהבת שלו ניססיפוליס Nicesipolis שהיתה אישה פשוטה מת'סליה Thessaly בעלת יופי יוצא דופן. המלך היה ידוע בריבוי הפלגשים שלו כמו גם באהבתו לגברים צעירים. בדרך כלל, אשתו החוקית המלכה אולימפיאסOlympias  הסתדרה עם זה. אך, הפעם היא חששה מתשוקתו של פיליפ למאהבת הזאת, עד כי נאמר שהיא חשדה בכישוף. החשד לא היה נטול בסיס, על הנשים של ת'סליה אמרו שעסקו בכישוף שחור. לכן, ציוותה שניססיופוליס תשהה במגורי המלכה. להפתעת כולם, שתי הנשים חיבבו זו את זו מיד והפכו לחברות קרובות.

ביום שבו נולדה ת'סלוניקה, ניצחו צבאות מקדוניה בקרב משמעותי בת'סליה. כאשר נאמר למלך על הולדת בתו, הוא הכריז: "תן לה להיקרא ניצחון בת'סליה". אכן, שמה מורכב מהמילים היווניות Thessaly ו- nike שפירושן  Thessalian Victory

ניססיופוליס מתה זמן קצר אחרי הלידה ות'סלוניקה גודלה על ידי המלכה אולימפיאס, אימו של אלכסנדר. הקשר שלה עם אחיה הבכור אלכסנדר היה מינימלי. כשנולדה הוא שהה תחת חסותו של אריסטו בגני מידאס. כאשר היתה בת שש או שבע, הוא יצא למסע הכיבושים הפרסי שלו. היא היתה רק בת עשרים ואחת כשאלכסנדר מת.

קסנדרוס Cassander נכנס לתמונה

לאחר מותו של אלכסנדר, בשנת 323 לפנה"ס, החלו מלחמות ירושה בהם, לתקופה מסוימת, השתלט קסנדרוסCassander  על ממלכת מוקדון. בשנת 305 לפנה"ס הכריז על עצמו קסנדרוס כמלך מוקדון. עד לאותה שנה הוא היה במעמד עוצר (שליט בפועל), אליו הגיע לאחר שלא כיבד את החלטת אביו שהוריש את השלטון לפוליפרכון. קסנדרוס כרת בריתות, יצא למלחמות ורצח יורשים אפשריים כמו בניו של אלכסנדר מוקדון ואימו אולימפיאס. בנוסף, כדי לשפר את מעמדו בעיני תושבי הממלכה ולגרום להם לכבד אותו, הוא התחתן עם ת'סלוניקה, אחותו של אלכסנדר. קסנדרוס שלט בממלכת מקדוניה משנת 317 ועד יום מותו בשנת 297 לפנה"ס. אחרי מותו שלושת בניו המשיכו בדרכו, רצחו אחד את השני וגם את אימם, ת'סלוניקה, שניסתה לגרום להם למלוך ביחד.

בשנת 315 לפנה"ס קסנדרוס ייסד עיר וקרא לה סלוניקי Thessaloniki, על שם אשתו. במהרה הפכה העיר סלוניקי למרכז חשוב ביותר ולאחת הערים הגדולות בממלכה בתקופה ההלניסטית, עם אוטונומיה פוליטית מוגבלת.

ההתחלה של Thessaloniki – התקופה הרומית

לאחר נפילתה של ממלכת מקדוניה בשנת 168 לפנה"ס, השתייכה סלוניקי לרפובליקה הרומית והתפתחה למרכז סחר חשוב שקישר בין אירופה ואסיה. במהלך המאה הראשונה לספירה, העיר הפכה לאחד המוקדים הראשונים של הנצרות המוקדמת. פאולוס השליח (Paul the Apostle) הגיע לעיר, הטיף בה והניח את היסודות לדת החדשה.
בתקופה הרומית נבנו רבים מהמבנים המרשימים של העיר:

הרוטונדה  Rotunda

מבנה עגול מן המאה הרביעית לספירה, שנועד עם בנייתו לשמש כמבנה קבר מלכותי (mausoleum) לקיסר גלריוס (Galerius). זהו אחד המבנים העתיקים בסלוניקי. בתקופה הביזנטית המקום הפך לכנסיה יפה ובזמן הכיבוש העות'מאני הוא הוסב למסגד. ניתן לבקר בתוך המבנה. לפי תמונות שראיתי הפנים שלו מרשים. אנחנו ויתרנו על הביקור ורק התרשמנו מהמבנה מבחוץ. הרוטונדה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כמו עוד כמה מבנים ברחבי העיר.

שער גלריוס  Arch of Galerius

שער נצחון, שמפאר ומהלל את ניצחונו של הקיסר גלריוס בקרב שנערך מול הפרסים בשנת 297. בניית השער הושלמה בשנת 305 לספירה. על השרידים שנותרו מהשער ניתן לראות כיום פריטי תחריט ופיסול המתארים את הקרבות ההם. חלק מהתבליטים ברורים יותר וחלק מאד שחוקים, עדיין זהו מבנה מרשים מאד ומומלץ בעיני להגיע לראות אותו.

Galerius’ palace complex

נבנה בנקודת המפנה בין שתי תקופות, הרומית והביזנטית. הקמתו החלה בסוף המאה ה-3, תחילת המאה ה-4 לספירה, כאשר הקיסר גלריוס  Galerius בחר בסלוניקי כמקום מושבו. במאה ה-4, תחילת הנצרות, קיסרי האימפריה הרומית נשארו לעתים קרובות בסלוניקי בשל חשיבותה ומיקומה הגיאוגרפי, בין רומא לקונסטנטינופול.

שרידי המבנים בקומפלקס זה נחשפו בחפירות שנערכו במחצית השנייה של המאה העשרים. כמה מהם, כמו אולם אפסידל  Apsidal Hall והבניינים באתר הארכיאולוגי בכיכר נבארינו Navarinou Square גלויים ופתוחים לקהל הרחב, אבל רוב השרידים נקברו בעת השחזור של המרכז ההיסטורי של העיר. מידע מפורט על המבנים אפשר לקרוא כאן.

בעיני המראה של שרידים עתיקים בלב שכונה מודרנית הוא יוצא דופן ומושך את העין והלב. הקשר בין העבר להווה חי ובולט. הכל מעורבב ומשולב.

עוד מבנים רומים ברחבי העיר הם ה Hippodrome והRoman forum  , אנחנו לא ביקרנו בהם.

התקופה הביזאנטית

בתקופה הביזאנטית, העיר התפתחה והתרחבה עוד יותר. סלוניקי הפכה להיות העיר השנייה בחשיבותה אחרי קונסטנטינופול. כנסיות נהדרות ומבנים אחרים נבנו בכמה אזורים, והורחבו מבני ההגנה של העיר.

Agios Dimitrios

כנסיית אגיוס דימיטריוס Agios Dimitrios נחשבת לכנסיה החשובה ביותר בסלוניקי והיא מהווה דוגמה יפה של אדריכלות דתית ביזנטית מסוף התקופה המוקדמת של האימפריה (המאה ה-7 לספירה). הכנסיה מוקדשת לפטרון הקדוש של העיר שהוצא להורג בתחילת המאה הרביעית לספירה. הכנסיה נבנתה על חורבות מרחצאות רומים בהם, לפי המסורת, נכלא ונהרג הקדוש דימיטריוס. בית תפילה קטן שנבנה במאה הרביעית הוחלף באמצע המאה החמישית במבנה בזיליקה שנשרף בשנת 620 לספירה. המבנה שוחזר ונהרס שוב בשריפה הגדולה בשנת 1917. השחזור האחרון ארך שנים רבות והסתיים בשנת 1948. השרידים של הקדוש הוחזקו במנזר באיטליה והוחזרו לכנסיה בשנת 1978.

מבנה הכנסיה עתיק ומעוצב. אהבתי את הכנסיה בזכות האווירה והממצאים שמוצגים בה. נהנתי להסתובב וגם לשבת בשקט ולהתבונן. ישנם פסיפסים עתיקים המתארים החלמה וישועה. הפולחן של דימיטריוס הקדוש תמיד התחבר למקרי הבראה מופלאים וצלינים מכל העולם הנוצרי הגיעו לכנסיה. מתחת לכנסיה ישנם כוכים, הקריפטה (Crypt) שהם חלק מהמרחצאות הרומים ושימשו לפולחן, כיום הם מציגים את ההיסטוריה של הכנסיה. על תפספסו את הירידה לחלק זה של הכנסיה. בעיני הוא מאד מעניין ומסקרן.

בתקופת הכיבוש העות'מאני, הכנסייה הפכה למסגד ומספר פסיפסים וציורי קיר נהרסו. הכנסיה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1988,

Vlatadon monastery

המנזר הוא אחד המבנים העתיקים והחשובים ביותר מהתקופה הביזנטית. הוא נוסד במחצית השניה של המאה ה-14 על ידי הקיסרית  Anna Palaiologina המנזר ממוקם בחלק הצפוני של העיר העילית Ano Poli ליד השער הגדול (Portara) חשיבותו נעוצה בכך שלמרות האתגרים השונים והאסונות המשמעותיים שהמנזר סבל מהם במשך מאות שנים, הוא מעולם לא חדל להיות פעיל. נכנסנו לתחום המנזר בגלל המלצה על התצפית המרהיבה. מזג האוויר החורפי גרם לנו לקצר את הביקור. לא סיירנו בתוך המתחם והמבנים של המנזר. כתוב שיש בהם ציורי קיר ואוסף של שרידים דתיים והיסטוריים כמו אייקונים דתיים מהתקופה הביזנטית.

חומות סלוניקי

העיר בוצרה מיד לאחר היווסדה בסוף המאה ה-4 לפני הספירה, אך החומות הנוכחיות מתוארכות לתקופה הביזנטית הקדומה, סביבות 390 לספירה (תקופת שלטונו של הקיסר תיאודוסיוס). הן משלבות בתוכן חלק מהמבנים הקודמים. החומות היו באורך של 7 ק"מ, ובמקומות מסוימים הן הגיעו לגובה של 10 מ' ורוחב של כמעט 5 מ'. הן היו מעוטרות בסמלים שונים כמו שמשות, צלבים או כתובות שיש מגולפות ליד השערים. החומות הקיפו את העיר עד סוף המאה ה -19, אז חלקים גדולים מהן נהרסו על ידי הרשויות העות'מאניות שניסו לשנות את המאפיינים של העיר.

עלינו לעיר העילית בהליכה לאורך החומות שעדיין מקיפות חלק ממרכז העיר המודרנית. ככל שעלינו כך נפתח נוף יפה של העיר הנשפכת למפרץ. גם החומות עצמן מרשימות בגודלן. העליה אמנם לא קלילה אבל בעיני בהחלט מומלצת ומתגמלת על מאמץ ההליכה.

מספר מצודות ומגדלי הגנה נוספו לחומות בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה.

Tower of Trigonion - Alysseos Tower

מגדל טריגוניון הוא יצירת מופת מימי הביניים. הוא נבנה במחצית השנייה של המאה ה -15, ושימש כמחסן וכמגדל ארטילריה. ליד המגדל יש רחבה ממנה נפרשת תצפית יפה על העיר והמפרץ. אומרים שכדאי להגיע לתצפית בשעת השקיעה. לא בדקתי אבל לדעתי זו המלצה טובה.

התקופה העות'מאנית

בשנת 1430 כבשו העות'מאנים את סלוניקי, בהנהגתו של הסולטן מוראד השני. בתקופת הכיבוש העות'מאני שוב הפכה העיר למרכז מסחרי חשוב באזור, עם חשיבות אסטרטגית רבה. בתקופה זו עברו לגור בעיר קהילות אתניות רבות (ביניהם יהודים שגורשו מספרד). קהילות אלה קידמו באופן משמעותי את האמנות, התרבות והאדריכלות בעיר. במהלך המאה ה-19, עקב השימוש ההולך וגדל בקיטור והרחבת מסילות הרכבת, סלוניקי הפכה למרכז התעשייתי הגדול ביותר בבלקן. אוכלוסיית העיר שולשה בתקופה שבין 1840 ל -1912.

המגדל הלבן  (White Tower)

סמלה של סלוניקי. זהו מגדל עגול, שנבנה במהלך המאה ה-15 ונועד לשמש כחלק מממערך ההגנה על העיר ועל חופיה. המגדל כונה "מגדל הדמים", בזמן הכיבוש העות'מני, בגלל ששימש כבית סוהר, שבו אסירים רבים הוצאו להורג באכזריות.

המגדל נצבע בלבן לאחר שחרור העיר, ומכאן שמו. כיום, המגדל אינו לבן יותר והוא משמש כמקום משכנו של מוזיאון המציג לאורך 6 קומות את ההיסטוריה של העיר, חיי העיר, התושבים ועוד היבטים. בעיני הביקור במקום מאד מעניין. מומלץ לקחת אוזניות עם הסבר באנגלית כדי להבין טוב יותר את התצוגות בקומות השונות. מראשו של המגדל ניתן להשקיף על נופי העיר היפים. כשאנחנו ביקרנו ירד גשם ולכן עשינו תצפית קצרה. ביום יפה ונעים בודאי אפשר להנות יותר מהתצפית.

ליד המגדל הלבן קרוב יותר לים ניצב פסלו של אלכסנדר מוקדון רכוב על גבי סוסו. ליד הפסל תבליט המנציח חלק מהקרבות בהם השתתף.

התקופה המודרנית

ב -27 באוקטובר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, עברה העיר לשלטון יווני.

בשנת 1917 התמודדה העיר עם אסון גדול, שריפה ענקית הרסה כמעט שלושה רבעים מהמרכז שלה. אדריכלים מפורסמים כמו ארנסט הברארד Ernest Hebrard השתתפו במאמץ לבנות את מרכז העיר מחדש כמו בירה אירופאית מודרנית. במהלך שנות ה-50 וה-60 התבצעה בנייה מרובה שהקנתה למרכז העיר את צורתו הנוכחית. מאד נהנתי להסתובב ברחובות העיר.

היום סלוניקי היא העיר השנייה בגודלה ביוון אחרי אתונה. היא עיר סטודנטיאלית חיה ותוססת. היא נשארה מרכז סחר חשוב המחובר לכל מדינות הבלקן.

יש בה אפשרויות בילוי רבות:

♦ הליכה בטיילת

הליכה בטיילת Nikis שלאורך קו החוף של העיר. בטיילת מסעדות ובתי קפה בהם אפשר לשבת לנוח, להתבונן ולהנות מהאווירה. לדעתי כדאי לטייל בשעות שונות ביום, לכל שעה היופי שלה. כמובן שאי אפשר לפספס את כיכר אריסטו Aristotelous Square שהיא הכיכר המרכזית בסלוניקי ונמצאת על טיילת Nikis.

♦ שיטוט בעיר העליונה

שיטוט בסמטאות הצרות של העיר העליונה (Ano Poli), ותצפית על הנוף הייחודי של העיר. לדעתי לעיר העליונה יש יופי מיוחד והשיטוט בה מעניין ומהנה.

♦ ביקור במוזיאון

ביקור באחד משפע המוזיאונים המעניינים שיש בעיר. אנחנו ביקרנו רק במוזיאון היהודי (על הביקור כתבתי כאן) ובמוזיאון שבמגדל הלבן. יש בעיר מוזיאונים שמציגים מגוון תחומים: ארכיאולוגיה, תרבות ביזנטית, מלחמה, צילום, קולנוע, אתנולוגי, אומנות ועוד אתר עם קישורים למוזיאונים השונים בעיר.

♦ סיבוב בשוק

סיבוב בשוק קאפני Kapani שהוא שוק קטן ויפה, צמוד לשוק מודיאנו Modiano. בזמן הביקור שלנו בעיר שוק מודיאנו היה סגור לרגל שיפוצים. בשוק קפאני מצאנו מבחר דוכני קצבים, מוכרי דגים ותבלינים, דוכני ירקות, זיתים בשלל צבעים, גבינות פטה ועוד מטעמים. כמו-גם, מספר דוכנים שמוכרים כלי בית, מזכרות, בגדים ועוד. ישבנו בבית קפה חמוד ליד השוק.

♦ בילוי בלדדיקה

אחרי, וגם לפני, שהולכים, משוטטים, מבקרים ומסתובבים, אפשר פשוט לשבת ולהנות מאוכל טעים באזור לדדיקה Ladadika אזור הבילויים של סלוניקי. בכל מסעדה שישבנו האוכל היה נפלא. אהבנו את הטריות והפשטות של המאכלים.

אז אפשר לסכם שסלוניקי היא יעד שמתאים לחופשה קצרה ומהנה. היא עיר עם מטבח מדהים, אפשרויות בילוי רבות ואחת הערים המעניינות מבחינה תרבותית ביוון, עם היסטוריה עשירה המשתרעת על פני מאות שנים. כמו-כן, רבים מהמבנים שלה נכללים ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.

לסלוניקי מגוון רבדים אותם פגשנו בימי החופשה שלנו בעיר. היא עיר מעניינת שמעוררת מגוון רגשות ותחושות חלקן מכבידות על הלב וחלקן קלילות ונעימות. על ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיר כתבתי בפוסט סלוניקי – הרובד היהודי לחצו על הקישור לקריאת הפוסט.

פרטים טכנים:

♦ תחבורה

מהמלון לקחנו מונית במחיר של 20 אירו לשדה (כחצי שעה נסיעה). יש גם אוטובוס מספר 01X שנוסע משדה התעופה למרכז העיר (לחצו כאן לאתר אינטרנט עם מידע על תחבורה ציבורית) כרטיס נסיעה באוטובוס עולה 2 יורו. ליד המגדל הלבן נמצאת תחנה ממנה מתחיל מסלול של אוטובוס תיירים שנקרא Thessaloniki on the go  שעושה סיבוב בין אתרים הסטוריים ותרבותיים בעיר, המסלול נקרא 'ההסטוריה של סלוניקי'. האוטובוס יוצא כל שעה עגולה בין השעות 8:00-21:00 בקיץ ו- 9:00-16:00 בחורף. בכל עליה על האוטובוס משלמים 2 יורו.

♦ פסטיבלים

בעיר מתקיימים פסטיבלים שונים כמו: פסטיבל סרטים, פסטיבל בירה ופסטיבל אוכל רחוב. כדאי לבדוק באתר של העיר מידע על האירועים האלה.

♦ מלון 

התארחנו במלון Bahar Boutique Hotel שנמצא ברובע לדדיקה. המלון ממוקם במבנה עתיק ששופץ. החדר שלנו היה נוח, נעים ומאד נהנינו בו. ארוחת הבוקר טעימה; יש קפה אספרסו איכותי, מיץ תפוזים טרי, מזנון קטן ואפשרות לבחור מנה של ביצה או פנקייק. בן זוגי ביקש ירקות (לא היו במזנון או בתפריט) וקיבל סלט יווני איכותי. הצוות נעים ושמח לעזור. 

♦ מסעדת 7Thalasses

מסעדת Seven Seas, מסעדת דגים שמאד אהבנו. המסעדה לא זולה אבל החוויה נהדרת; צוות המלצרים מיומן, הדגים טריים ועשויים היטב, המנות המלוות נפלאות. מומלץ.

כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

המלצות להמשך קריאה:

אם אהבתם את הסיפור על סלוניקה, אולי יעניין אתכם לקרוא את הסיפור על סיסי ואכילס.

על עוד טיולים באווירה יוונית כתבתי:

'פאפוס – החופשה הסודית שלי', 'רשמים מהאי אויה', 'רודוס – יום טיול בהרים'.