טיול זוגי חורפי בצפון איטליה – אהבה ותיקה

 

אהבה

יש לי אהבות רבות ומגוונות, אבל אהבה אחת התגלתה בזכות בן-זוגי. עד שהכרנו הייתי לגמרי ילדה-נערה-אישה של קיץ. אפשר אפילו לומר ששנאתי את החורף. לעומתי, בן זוגי הוא איש של חורף. לאט לאט, בזכותו, למדתי לאהוב את החורף ולמדתי ליהנות מחופשות חורף באירופה. אנחנו משתדלים לצאת כל שנה לחופשת חורף זוגית. בדרך כלל בטבע, אבל גם בערים. אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו לחופשה אחת (אליה יצאנו לפני מספר שנים) מתוקה ומהנה בצפון איטליה בVal di Sole  שבמחוז Trentino.

טיפ - הגענו בטיסת לילה למילאנו ולכן בחרנו ללון במלון MOXY מול טרמינל 2, רבע שעה לאחר הנחיתה כבר עשינו צ'ק אין במלון. מלון נוח, שקט ונעים עם אווירה צעירה. פשוט כיף. מומלץ!

התוכנית המקורית היתה לנסוע דרך אגם קומו Como אבל התחזית הבטיחה מז"א סגרירי ואפילו גשום החל מהצהרים אז בספונטניות בחרנו לנסוע לעיר ברגמו Bergamo. מזג האוויר האפרורי והסגרירי הוסיף נופך רומנטי לעיר. גם טפטופי הגשם האקראיים לא פגמו בהנאה שלנו.

בעזרת תכנת הניווט Maps.me הגענו לחניה מחוץ לחומות העיר העתיקה שהיא העיר העילית Citta Alta. החניה מוגבלת לשעתיים ועולה 2 יורו לשעה. קנינו מפה בקיוסק קרוב למקום בו חנינו, בעיקר כדי שיהיו לנו מטבעות לשלם על החניה. בדרך כלל אפשר לחנות למטה ולעלות בפוניקולור שמחבר בין העיר התחתית לעילית אבל הוא היה סגור לשיפוצים, אחד ה”מינוסים” בטיול חורפי.

טיפ–  בהרבה ערים באיטליה יש רחובות שהכניסה אליהם מותרת לרכבים מורשים בלבד. התוכנה שלנו לא הזהירה. אנחנו לא שמנו לב לתמרור. צולמנו וקיבלנו קנס. שימו לב והזהרו.

Bergamo

הליכה ברחובות צרים ויפים הובילה אותנו לככר המרכזית הPiazza Vecchia . המגדל הבולט שבכיכר הוא ה Torre Civica שנבנה בסוף 1100 ע”י משפחתSuardi . גובהו 52.76 מ' והוא המגדל הגבוה בעיר. ניתן לעלות לראש המגדל לתצפית יפה על העיר. בעת הביקור שלנו מזג האוויר היה אפרורי והראות לקויה לכן ויתרנו על התצפית מהמגדל. לפי המידע שקראתי ביום בהיר התצפית מומלצת.

נכנסנו ל Basilica di Santa Maria Maggiore מבנה מרשים ועשיר מהמאה ה-12. בניית הכנסייה החלה בשנת 1137 והיא הוקדשה לבתולה מרים שהגנה על תושבי העיר מהמגפה שהתפשטה בכל אירופה בתחילת המאה ה-12. התפעלנו בעיקר משטיחי הקיר העתיקים שהזכירו לנו את הספר "הגבירה והחד-קרן" מאת טרייסי שבלייה.

המשכנו לשוטט ברחובות היפים עד שיצאנו לטיילת שמחוץ לחומות. החומות נבנו במאה ה-16 ע”י הוונציאנים ששלטו בעיר. טיילנו לאורך החומות ברחוב Via delle Mure. זהו טיול מקסים עם תצפיות יפות על העיר החדשה. לעיר העתיקה 4 שערים. אחד המרשימים מביניהם הוא Saint Giacomo Gate המשקיף על העיר התחתית. הוא מקושט בתבליט של האריה המכונף של סן-מרקו, סימלה של וונציה. את הביקור הנעים בעיר היפה סיימנו בארוחה טובה במסעדה קטנה בלב העיר העתיקה.

עוד מידע על ברגמו תמצאו באתר הזה, והמלצות למסלולי טיול בעיר תמצאו בקישור כאן.

נסיעה

מזג האוויר הפך לגשום ואנחנו התחלנו בנסיעה צפונה בכביש ss42. הכביש עובר על שפת אגם Endine, משם ממשיך לקצה הצפוני של אגם Iseo ולאורך Val Camonica היפה. לאכזבתנו, החושך והגשם הכבד שירד לא אפשרו לנו ליהנות מהדרך. הנהיגה היתה קשה ומלחיצה עקב תנאי הכביש (צר ומשובש) והראות. החלטנו שבשעה 19:00 נתחיל לחפש מקום לינה. פנטזנו על מלון-פיצריה מהסוג שראינו בטיולים קודמים באיטליה וחשבנו שיכול להיות ממש נחמד לישון במקום כזה. בשעה 19:00 בדיוק הגענו לפאתי העיירה Malonno (שמתם לב לשם הסימבולי?). למול עינינו הבהב שלט מלון-פיצריה. עייפים, שמחים ומרוצים נשארנו ללילה במלון החביב והמיושן (במובן הטוב של במילה, הרגשנו שחזרנו בזמן לשנות ה-70) שחיכה לנו בדיוק בזמן. אכלנו ארוחת ערב טובה במהלכה הגשם הפך לשלג. כל זה היווה סיום נפלא ליום מוצלח ומהנה.

בבוקר קמנו לנוף לבן. ההרים בחלון נצבעו בלבן, הכביש היה לבן וגם את הרכב שלנו כיסתה שכבה לבנה. התחלנו את היום בנסיעה על כביש ss42 שהיה אמנם מפולס אבל חלק ולכן איתגר את כישורי הנהיגה של בן-זוגי שהוא נהג מיומן ומנוסה. הגענו ל  Passo del Tonale נקודת הכניסה ל Val di Sole וגם “הגבול” בין מחוז לומברדיה Lombardia למחוז טרנטינו-אלטו אדיג'ה Trentino – Alto Adige .

Passo del Tonale נמצא בגובה 1900 מ' ויש בו אתר סקי גדול. עצרנו להסתובב כי אנחנו אוהבים אתרי סקי למרות שמעולם לא התנסינו בסקי. בעיניי יש הרבה שקט, יופי, צבעוניות ואלגנטיות באתרי סקי.

Val di Sole

זהו עמק קטן ומקסים שנמצא בדרך מכאן לשם בתוך מחוז Trentino – Alto Adige ובהחלט שווה עצירה ושהייה של מספר ימים להיכרות מעמיקה יותר (למידע מומלץ להכנס לאתר של העמק). אורכו של העמק כ-40 ק"מ וזורם בו נהר ה Noce. מצפון הוא גובל בפארק הלאומי Dello Stelvio ומדרום בפארק הלאומי Adamello Brenta.

מ Passo del Tonale "גלשנו" לVal di Sole , עדיין על כביש ss42 שנוסע לאורכו של כל העמק. עצרנו בכמה עיירות כדי לחוש, להכיר ולהחליט היכן נרצה להתמקם בלילה. בצהרים הגענו ל Val di Rabbi עמק קטן ויפה שיוצא מהעמק הראשי (עוד מידע באתר העמק). בקצה העמק עצרנו במגרש חניה ממנו יש יציאה למספר מסלולי הליכה. יצאנו לטיול רגלי בשלג.

Val di Rabbi

המרחבים הלבנים, פסגות ההרים, העצים עם השלג עליהם, הנחל, השקט, האוויר הצח, הכל יצר ביחד אווירה מאד מיוחדת שמאד אהבנו.

האזור ידוע באיכות המים המינרליים שלו ואחת האטרקציות במקום היא Rabbi Thermal Spa. עברנו ליד מבנה הספא אז נכנסנו לברר אם הוא פתוח. משיחה עם אישה חביבה שהיתה במקום התברר שהוא פתוח רק בחודשי הקיץ (יוני – ספטמבר). התפתחה בינינו שיחה נעימה. במהלכה האישה סיפרה שיום קודם ירד, בפעם הראשונה בחורף הזה, שלג משמעותי. בהמשך הבנו מאנשים נוספים שפגשנו בעמק, שהחורף הזה היה חם ושחון מהרגיל. הרגשנו ברי מזל שהגענו אחרי (ולא לפני) אירוע השלג הגדול הראשון של העונה.

העמק מקסים, הטיול היה נפלא, אהבנו ונהנינו.

Val di Peio

את היום הבא הקדשנו לטיול בעמק משני נוסף, Val di Peio. כמו עמק Rabbi גם הוא נמצא בשמורת הטבע Stelvio. השמורה הוקמה ב-1935 והיא הגדולה בכל איטליה, חלק משטחה נמצא במחוזTrentino . בעיירה Cogolo נמצא מרכז המידע של השמורה בו ניתן לקנות מפות של השמורה ולהירשם לסיורים שמודרכים ע"י פקחי השמורה. נרשמנו לסיור אחה"צ. את הזמן עד הסיור העברנו בביקור באתר סקי.

רכבל שיוצא מהעיירה Peio Fonti מגיע (מגובה 1400 מ') לגובה 2000 מ' ולאתר סקי הומה שהזכיר לנו בילוי בחוף ים. עיקר הפעילות (מלבד הגלישה במדרונות) מתרכזת בבקתה שמצויה ליד תחנת הרכבל. באזור הבקתה היו המון אנשים. חלקם ישבו ליד "שולחנות קק"ל", חלקם השתרעו על כסאות נוח, שתו בירה, אכלו, דיברו, צחקו ובעיקר נהנו בצוותא מהשמש הנעימה. הנוף במקום נפלא, למעלה פסגות הרים גבוהות למטה העמק. יופי שאי אפשר לשבוע ממנו. ישבנו ונהנינו ביחד עם כל האנשים מסביב. הבקתה נקראת Rifugio Scoiattolo.

בשעה 14:00 הגענו לחניה בPeio , נקודת המפגש עם המדריך. איתנו בקבוצה היתה רק עוד משפחה אחת איטלקיה (אבא ואמא חרשים-אילמים וילדה צעירה נמרצת ועליזה שפיטפטה עם המדריך כל הדרך ותרגמה את הסבריו בשפת הסימנים. המדריך השתדל לדבר לאט וברור כדי שיוכלו לקרוא את השפתיים שלו). למרות שלא היתה לנו שפה משותפת החלפנו הרבה חיוכים ומחוות גוף. הם היו משפחה חביבה ונעימה. המדריך דיבר איתנו באנגלית מצויינת. קבלנו את הציוד (סנדלי שלג ומקלות הליכה) והתחלנו לצעוד לקצה הכפר (עליה די תלולה בסמטאות צרות). הגענו לקצה הכפר, לשלג. המדריך הסביר לנו איך לנעול את הסנדלים ואיך ללכת איתם.

כשכולנו היינו מוכנים התחלנו בטיול. הטיול נמשך כ-3 שעות בהן הלכנו כ-3 ק"מ ועלינו כ-400 מ'. מדי פעם המדריך עצר (בדרך כלל בקצה עליה קשה כדי שנוכל לנוח קצת) והסביר על השמורה, הצמחיה, החיות, הגאוגרפיה, ההיסטוריה ועוד. מאד נהנינו מהטיול ומהתוספת המעניינת של ההסברים. בעיני זו דרך מעניינת להכיר את האזור. אני ממליצה.

St. Moritz

בשלב איסוף המידע לטיול, מצאתי המלצה על נסיעה בכביש שמלווה את מסלול הרכבת התיירותית Bernina Express והמלצה על ביקור בעיירה סנט-מוריץ St. Moritz שבעמק אנגדין Engadin. היו גם המלצות על הכביש משם לאגם קומו. החלטנו שזה יהיה המסלול שלנו ליום הטיול הרביעי. לא היה לנו מידע נוסף וגם לא מפה איכותית של האזור (זה הטיול הראשון שבו לא קנינו מפות חדשות לאוסף שלנו, כנראה שאנחנו יותר ויותר משתמשים וסומכים על אפליקצית הניווט בנייד).

חשבנו שסנט-מוריץ זו עיירת אגם מפונפנת, עשירה ושטופת שמש כמו לוגנו בה ביקרנו בספטמבר עם הילדים. לפי הויקיפדיה: “הודות למיקומה הגאוגרפי, תושבי סנט מוריץ נהנים מיותר מ-300 ימי שמש בשנה” (בן זוגי טוען שהציטוט שגוי). איפסנו את הבגדים הטרמיים במזוודה ויצאנו לדרך. המראות הלבנים נעלמו לאט לאט, הטמפ' עלתה מעל האפס (לראשונה זה 3 ימים) ואנחנו נפרדנו בעצב קל מהמראות האהובים. הכביש הפך צר והתנועה דלילה, אבל במקום לרדת התחלנו שוב לעלות, הטמפ' שוב ירדה והנופים המושלגים חזרו. עברנו מאיטליה לשוויץ.

בשוויץ נסענו ב Val Poschiavo (כביש 29). בהתחלה הנוף לא הרשים אותנו, כבר שלושה ימים אנחנו מטיילים בנופים דומים. העיירות בשוויץ מסודרות יותר, קצת משעמם לטעמנו. בהמשך… הפתעה…. הכביש התפתל ועלה. הנופים הפכו יפים יותר ויותר עם כל סיבוב. כמויות כאלה של שלג עדיין לא ראינו, פסגות אדירות, לבן מאופק ועד אופק. יופי בראשיתי, עוצמתי, מדהים, נפלא, ראוי לכל המחמאות שנכתבו עליו (התמונות שצילמנו לא מעבירות את עוצמת החוויה, במיוחד בגלל שהשמיים היו אפורים).

Passo del Bernina

הגענו עם הכביש לשיא הגובה, 2300 מ' וטמפ' של 10- מעלות צלזיוס. כדי לחוות את המקום עצרנו בבית הקפה/מסעדה שנמצאים במעבר. הזמנתי מרקzucca , חשבתי שמדובר בסוג כלשהו של קישואים, אבל כישורי האיטלקית שלי לא מספיק טובים. קישואים באיטלקית נקראים zucchini הפירוש של zucca זה דלעת. קבלתי מרק דלעת שהיה נפלא, טעים ומחמם, מתאים לקור ששרר בחוץ. בינתיים התחיל לרדת שלג שהעצים את החוויה ואנחנו המשכנו בדרכנו למטה לכיוון סנט-מוריץ.

שלג המשיך לרדת כל הדרך עד סנט מוריץ שנמצאת בגובה 1800 מ'. בהחלט לא עיירת אגם חמימה ונעימה. הבגדים החמים נשלפו מהמזוודה ואנחנו יצאנו לסיבוב קצר ומהיר בקור של 7- מעלות צלזיוס וטיפטופי שלג. בביקור כזה קשה להתרשם מהמקום ולכן אין לי דעה מוצקה על העיירה. מצד אחד לא ממש התחברנו מצד שני הסיבוב היה חפוז ולא ממצה.

Como

עזבנו את העמק ב Maloja Pass ירידה תלולה (כ-300 מ') ומאתגרת על כביש מושלג. כאן נדרשו כל כישורי הנהיגה של בן-זוגי. היה חשש קל אבל נסענו לאט ובזהירות והצלחנו.

חצינו את הגבול חזרה לאיטליה, לאגם קומו Como יעד הטיול שלנו ליום הבא – היום האחרון של החופשה. מצאנו מלון חביב עם מרפסת שמשקיפה לאגם ומסעדה שנראתה יוקרתית ורומנטית. זו היתה הארוחה הכי יקרה והכי פחות מוצלחת מכל הארוחות שאכלנו במהלך החופשה. למרות זאת, שמרנו על מצב רוח מרומם. היה לנו יום מוצלח ומהנה.

היום האחרון היה היום הפחות מהנה מכל הימים בחופשה. אולי כי ביום שבת הכל עמוס יותר, אולי כי אצלנו תמיד היום האחרון כבר מתערבב עם תחושות שונות סביב החזרה: מחשבות על בית, משפחה ואפילו עבודה, מצליחות להשתרבב ולהפריע. אולי החיבור לא התאים. בתכנית המקורית זה היה אמור להיות היום הראשון, אולי אחרי כל השיאים שחווינו בימים הקודמים, התחרות לא היתה הוגנת. בכל אופן אגם קומו יפה ויש מה לראות, אבל אני בספק אם הילדים שלי היו נהנים מנסיעה כה ארוכה בכביש צר שהאטרקציה שלו אלה נופי האגם. על החוויות שלנו באגם קומו אספר בפוסט אחר.

תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר).

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

המלצות להמשך קריאה

בעקבות הטיול הזה נשאר לנו חשק לעוד טיול בסנדלי שלג. מימשנו אותו באזור לוצרן. 

את טיולי השלג התחלנו בטיול משפחתי באוסטריה.

יצאנו לטיולים ברגל גם באזור המון-בלאן. 

מסלולי הליכה נוספים בין אגמים והרים חווינו בבולגריה וברומניה. 

לקינוח - מסלול הליכה בארץ "מבית לים". 

בלוג הופ

פוסט זה משתתף בבלוג הופ של קבוצת בלוגרים ששמה לה למטרה לקדם את עולם הבלוגינג הישראלי ואת שיתופי הפעולה בין הבלוגרים חברי הקבוצה. בבלוג הופ יוצרים שרשרת של פוסטים בעלי נושא משותף. כל פוסט בבלוג אחד מוביל לפוסט בבלוג הבא, כמו חרוזים בשרשרת. הנושא המשותף בבלוג הופ הזה הוא – אהבה. החרוז הבא נמצא בבלוג של עדי 'דובדבנים של טעם'. עדי היא נטורופתית, אחות, דולה, רוקחת מוצרים טבעיים, מתמחה בצמחי מרפא וארומותרפיה. מתמחה בתזונה והבראת המטבח דרך ליווי אישי/קבוצתי, משפחות, אמהות, ילדים, מנחת סדנאות בישול טבעי וכותבת ואוהבת מאד מאד את כלל העשיה שלה, בבלוג שלה נרקמים ונשזרים העשיה, הניסיון, האהבה והאמונה הגדולה במה שיש לה לשתף את מי שרוצה להשתתף בו. המטבח-הבישול זו אהבה גדולה שלה מאז ומתמיד עם דגש על אוכל בריא ומזין. במהלך השנים, הטיולים, הביקורים במקומות, ארצות בעולם, היא למדה, והשתלמה גם בתחום זה.

עדי כתבה פוסט מלא באהבה ובמתיקות. כנסו ואולי גם בכם תתעורר תשוקה ל… (אתם צריכים ללחוץ על הקישור כדי לגלות).

לחצו על הקישור לפוסט