דילוג לתוכן הראשי

מסע מבית לים

 

בדרך לכנרת

אני אוהבת ספרי מסעות. ספרים בהם המסע הפיזי מלווה במסע נפשי, בשינוי, בהתפתחות, בתובנות. אני מאמינה שהשהות בחוץ בטבע, הניתוק מהיומיום ולרוב גם מתנאי החיים להם אנו רגילים ובנוסף, ההתמודדות הפיזית עם תוואי המסלול ועם כל מיני מכשולים בדרך מהווים זרזים של תהליכים. הם מאלצים את ההולך בשביל להתמודד, להתמיד, להתגבר, להתבגר, לחדד את החושים, להתבונן החוצה וגם פנימה, להקשיב לצלילים של המקום וגם לקולות שעולים מבפנים, לנשום עמוק, לשאוף ולנשוף, להכניס ולהוציא, לשחרר, להשתחרר, להיות, להוות. לדעתי ככל שהמסע ארוך יותר התהליך יכול להיות עמוק יותר. הזמן דרוש לעיבוד והבשלה. דברים צריכים לשקוע ולצוץ. אני עדיין מפנטזת על מסע כזה.

הר כמון

ישנם ספרי מסעות רבים, את חלקם אהבתי. שניים זכורים לי במיוחד כספרים שעוררו בי השראה.

'הולכת רחוק' מאת שריל סטרייד

בספר היא מספרת על מסע ארוך ומפרך לאורך שביל הרכס הפסיפי במערב ארצות הברית (1,700 ק"מ), בו היא מגלה שגם כשהכל כבר אבד, נשאר מה שאפשר לאבד, אבל בעיקר, היא מצליחה למצוא את עצמה מחדש. סטרייד יוצאת אל המסע לבד וללא שום ניסיון בתרמילאות. היא מתמודדת עם נחשים ודובים, עם חום נורא וכמויות שיא של שלג, ובעיקר עם יופיו ועם בדידותו של השביל ועם מפגשים אנושיים מעניינים לאורכו.

♦ יצא סרט שמבוסס על הספר הזה אבל לא ראיתי אותו.

'המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי' מאת רייצ'ל ג'ויס

גיבור הסיפור הוא פנסיונר אנגלי, שבוקר אחד נקלע למסע רגלי של שש מאות מייל (כמעט אלף ק"מ). הוא יוצא לדרך במפתיע ובלי שום הכנה. במהלך המסע הוא פוגש דמויות שונות ומעניינות שמעירות את רוח הנעורים שפיעמה בו בעבר. עולים בו זיכרונות ורגשות מודחקים, המובילים אותו עמוק אל תוך לבו וסוגרים את מעגל האובדנים והחרטות של חייו.

נחל כמון

נחל כמון

לפני כחודש, בשבת יפה של סוף החורף, יצאתי עם בן זוגי לטיול קצר בנחל קרוב למקום מגורינו. בחרנו ללכת בנחל כמון שזורם מהר כמון למטה לבקעת סח'נין. הטיול היה נפלא. המים זרמו, הבריכות התמלאו, פרחים רבים פרחו, פרפרים התעופפו כמו בריקוד מלא שמחה, הציפורים צייצו והאויר היה נקי ורענן. הטיול הזה עורר בנו השראה לטיול ארוך יותר שבו נצא ברגל מביתנו ונצעד עד הכנרת. הזמנו זוג חברים קרובים ואהובים להצטרף אלינו למסע ולשמחתנו הם הסכימו.

בחול המועד יצאנו מביתנו למסע, מסע מבית לים. התחלנו בהר כמון שהוא ההר הגבוה ביותר בהרי הגליל התחתון. פסגת ההר מתנשאת לגובה של 598 מטר מעל פני הים. הרכס ההררי ונחל כמון מוכרים כשמורת טבע ונקראים 'שמורת כמון'.

בקעת סכנין

אנקדוטה - השם הר כמון אינו קשור לתבלין כמון. מקור השם העברי הוא בשם הערבי של ההר, 'ג'בל כמאנה', שמשמעותו מקום מחבוא או מסתור.

כמאנה

נוודים בדואים בני שבט סואעד רעו את צאנם באזור ההר עוד במהלך התקופה העות'מאנית. עם הקמת היישובים היהודיים כמון ומכמנים על הר כמון בתחילת שנות ה-80, תיכנן מינהל מקרקעי ישראל מהלך של ריכוז הנוודים הבדואים מפזורות הר כמון בכפר סלאמה. רוב הבדואים באזור סירבו לעזוב את בתיהם שהיו מפוזרים על רכס ההר. בשנת 1995 הוכרו בתים אלה כיישוב בפני עצמו, בשם 'כמאנה'.

אנקדוטה - לפי מורשת השבט, הם צאצאיו של סעד אבן אבי וקאס, שהיה מצביא בתקופתו של הנביא מוחמד. מקור השבט בעיראק, משם נדדו דרך סוריה והגיעו בתקופה העות׳מאנית לעמק החולה. אנשי השבט התמקמו בחרבת אל-וקאס על יד אילת השחר. משם התפזרו בגליל. חלקם הגיעו להר כמון.

מעין כמון

עברנו בשולי היישוב הבדואי כמאנה והגענו למעיין שבתחילת ערוץ נחל כמון. המקום מזמין לשבת ולנוח. להנות מהירוק והפרחים שמסביב. להנות מקול זרימת המים שנובעים מהמעיין, נאספים בבריכה וזורמים ממנה למטה אל הנחל.

בחול המועד הנחל כבר היה יבש אבל ההליכה בערוץ יפה ומהנה גם ללא מים.

סלאמה

סלאמה

הנחל מסתיים בשולי הכפר סלאמה שהוא הישוב הבדואי הגדול ביותר במועצה האזורית משגב. הכפר, שרוב תושביו הם בני שבט סוואעד, הוקם באמצע שנות ה-70 במסגרת מדיניות הממשלה לרכז את הבדואים של הגליל ביישובי קבע. סלאמה הוכר בשנת 1976 והוא קרוי על שם שייח ערבי שחי במקום לפני 200 שנה.

אנקדוטה - משערים כי הכפר סלאמה מצוי במקומו של היישוב הקדום צלמון אשר מופיע גם כצלמין ובו התגוררה משמרת הכוהנים לבית דליהו אחרי חורבן בית שני. היישוב צלמון נפל בידי הרומאים בתקופת המרד הגדול. על כך נכתב כי "יורדת הצלמון... שכזבה בעת פולמוס...". פירוש המשפט: צלמון נבנה במקום זה בזכות הקירבה למי המעיינות. דווקא בעת המצור הרומי, הכזיבו המעיינות ופסקה שפיעת המים בהם.

סלאמה

חצינו שכונה בכפר סלאמה לכיוון נחל צלמון. ליד חלק מבתי הכפר ראינו לול קטן או דיר עם כמה כבשים ועיזים. ראינו גם גינות ירק. חבורות ילדים שיחקו בחצרות הבתים. החצרות או המרפסות, שיש לכל בית, מטופחות ומוצלות והן מהוות מקום בילוי ומפגש אידיאלי במזג האוויר הים-תיכוני ששורר באזור.  

נחל צלמון

הגענו לנחל צלמון, שהוא מהגדולים והיפים בנחלי הגליל התחתון. פגשנו את הנחל בקצה הקטע המתויר שלו. הקטע המתויר הוא מסלול טיול קצר ויפה העובר ליד עצים עתיקים, בוסתנים וטחנות קמח ויש בו מים כל השנה. בקטע זה, מצד אחד מתנשא הר כמון, מהצד השני הר חזון ובאמצע מתחתר נחל צלמון המפלס את דרכו הלאה לעבר הכנרת.

נחל צלמון

אנקדוטה - ישנה סברה לפיה, בעבר הרחוק זרם נחל צלמון אל הים התיכון וניקז את מימי הגליל העליון. לאחר התהוות השבר הסורי אפריקאי, שיצר את ים המלח, עמק הירדן, הכנרת ואף את החרמון, שינה הנחל את כיוון זרימתו, ומאז ועד היום הוא נשפך אל הכנרת.

את הקטע המתויר אנחנו מכירים היטב וטיילנו בו פעמים רבות. הוא מקסים ומתאים לטיולי משפחות. מסלול הנחל עובר בין פינות חמד מוצלות ובריכות מים צלולים. כדאי לעצור באחת הבריכות ולשכשך רגלים (עדכון - באוגוסט 2020 דווח על זיהום בנחל. מומלץ לבדוק באתר של רשות הטבע והגנים). אנחנו בחרנו ללכת הלאה עם הנחל לעבר חורבת צלמון בדרום, ולהמשיך במורד הנחל עד מאגר צלמון.

מטע זיתים

הדרך יפה ונעימה. מטעי זיתים מכסים את ההרים והגבעות מסביב. פרחים מנקדים בחן את הנוף. השביל נוח לצעידה והסימון ברור. לקראת סיום היום חצינו את כביש 806 והתפנקנו עם גלידה שקנינו בתחנת דלק. הלכנו כ-14 ק"מ. בחרנו להעביר את הלילה במטע זיתים ליד מאגר צלמון. הקפדנו לשמור על הסביבה והשארנו את המקום נקי לאחר שעזבנו אותו. מאגר צלמון הוא חלק מהמוביל הארצי.

המוביל הארצי

אנקדוטה - חשבתי שתפקידו העיקרי של המוביל הארצי והחשיבות הרבה שלו היא הובלת המים שנשאבים מהכנרת. טעיתי. חשיבותו היא כמערכת שעושה אינטגרציה ארצית בין מקורות המים העיקריים של המדינה. זה נותן גמישות והופך את מערכת המים של מדינת ישראל לייחודית ברמה עולמית.

לא ידעתי שכבר בשנת 1939 פנה ארתור רופין, ראש אגף ההתיישבות בסוכנות היהודית, אל מי שהיה מומחה בהנדסת מים דאז, שמחה בלאס. רופין ביקש מבלאס לתכנן את קו אספקת המים של המדינה אבל, רק לאחר הקמת המדינה התאפשר להתחיל בפיתוח הקו הלכה למעשה. בשנת 1964 הסתיימה הנחת התשתיות, והמוביל הארצי יצא לדרך. על הפרויקט חולשת חברת מקורות.

גיחון בנחל צלמון

נקודת המוצא של המוביל הארצי היא ב"אתר ספיר" בו נשאבים מים מהכנרת לגובה של 44 מטר מעל פני הים, לנקודה הנמצאת כקילומטר ממזרח לכחל. שם נכנסים מי המוביל לתעלת חוקוק - צלמון, תעלה פתוחה באורך כ-16 קילומטר המובילה למאגר צלמון. תעלת חוקוק עוברת את נחל עמוד ונחל צלמון בסיפונים הפוכים המכונים על ידי מקורות "גיחונים". הגיחונים מובילים את המים ללא הפעלת אנרגיה, על סמך חוק כלים שלובים. במוצא מאגר צלמון נמצאת תחנת צלמון השואבת ומעלה את המים מגובה 37 מטר מעל פני הים לגובה של 147 מטר מעל פני הים. מנהרת עילבון מוליכה את המים לתעלת נטופה. התעלה מוליכה את המים למאגרי אשכול שנמצאים בקצה המערבי של בקעת בית נטופה. מהמאגרים המים מובלים דרומה לכל בית במדינה.

היום השני

התעוררנו ליום חם יותר מהיום הקודם. המסלול שתכננו ליום הזה פשוט, הולכים לאורך נחל צלמון עד הכנרת. נשמע פשוט אבל היו כמה בעיות:

1. בקר – לאורך המסלול פגשנו מספר רב של עדרי בקר. לפעמים נאלצנו לפלס דרכנו בין הפרות שעמדו על המסלול הצר. אם לא הסתכלנו על מה אנחנו דורכים אז, לפעמים הנעל "טבעה" בתוך הפתעה רכה וריחנית.

פרות בנחל צלמון

2. ככל שהתקרבנו לכנרת סימוני המסלול הסתתרו בצמחיה השופעת שגדלה פרא. החורף עתיר הגשמים האריך את האביב, הצמחיה משתוללת לכל הכיוונים. זה יפה ומרשים שהכל מסביב ירוק ופורח אבל, לפעמים פלסנו דרכנו בין קוצים שהגיעו לגובה שלנו. (השביל מסומן כחול 3051)

3. לדעתי בעיות 1 ו-2 נובעות מכך שהשביל לא מטויל, המסלול לא הומה מטיילים שכובשים ברגליהם את השביל. הסיבה היא כנראה בעיה מס' 3 – הנוף לא דרמטי כמו נחל עמוד, אין זרימת מים (בגלל שאיבה), המסלול לא שובה עין ולב כמו מסלולים אחרים בגליל.

נחל צלמון

4. בנקודות מסוימות לאורך המסלול היו שלוליות שהריחו כמו מי ביוב, כמו הריח גם הצבע שלהן היה לא נעים.

5. החיבור חזרה לנחל אחרי המעבר מתחת כביש 65 באזור צומת נחל צלמון (מחלף עם כביש 807) לא מסודר ודי בעייתי.

נחל צלמון

למרות כל הבעיות שפירטתי, נהנתי מעצם ההליכה. נהנתי מההתמודדות, נהנתי מהפריחה ומהנוף והכי חשוב נהנתי מהחברה. נהנתי מההליכה ביחד, משיחות שהתפתחו, מעצירות נעימות בדרך לפיקניק או סתם למנוחה קלה.

אני מניחה שבקיץ המסלול יבש הצמחיה צהובה והצל מועט ולכן פחות מומלץ. בחורף עשויים להיות קטעים בוציים ושלוליות שיקשו על המעבר דרכם. כנראה שהאביב זו העונה המתאימה להליכה במסלול הזה.

כמה נקודות מעניינות שעברנו דרכן ביום השני:

שדה חיטה – כמו ציור של ואן גוך נגלה לעינינו כתם צהוב בתוך הירוק שצבע את גדות הנחל והגבעות שמשתפלות אליו. לקח לנו כמה רגעים להבין מה אנחנו רואים. בהמשך, המסלול הוביל למעבר בתוך השדה, לא היתה שום אפשרות לעקוף אותו. אותי מעציב ומבאס לדרוך בשדה שמישהו התאמץ לגדל. הקפדנו ללכת רק על השביל הדרוך.

תחנת קמח ולא רחוק ממנה עץ שקמה עתיק מסתבר שבעבר היה כאן ישוב ערבי קטן שנקרא אבו-שושה. בתחנת הקמח הם טחנו גרגרי חיטה ושעורה לבורגול ולקמח דק. את גלגלי התחנה הניעו מים שנבעו בעין רביד ובעוד מעיינות שנמצאים במעלה הנחל. בנוגע לשם הכפר יש אגדה על קדוש מוסלמי שנלחם בכופרים ובאחת הפעמים כשחזר לביתו מצא את אשתו עם גבר אחר. האגדה מפרטת את נקמתו. בכל אופן, אפשר לדמיין את השקמה הגדולה כבלורית פרועה (=שושה) והאגדה טוענת שמי שיושב בצל השקמה, רוח המקום תביא לו ברכה. אנחנו ישבנו ונהנינו מברכת הרוח הנעימה והצל של העץ שהשיבו את נפשנו.   

נחל צלמון ליד גינוסר

כנרת - המסלול הוביל אותנו החוצה מהערוץ לכביש סלול ממנו נראתה הכנרת כחולה וקורצת. בינינו ובין הכנרת הפרידו שדות ומטעי בננות. קצת מזיעים וקצת מאובקים הגענו לכביש 90 ליד קיבוץ גנוסר. אבל... החום של שעות הצהרים החל להתפוגג והמחשבה על הכנרת בחול המועד הוציאה לנו את הרוח מהמפרשים ובעיקר כיבתה את החשק לקפוץ למימי הכנרת הקרים והמרעננים. 

כנרת

הלכנו 16 ק"מ ופרשנו רגע לפני שהגענו לכנרת. ממש כמו משה שעמד בפאתי ארץ ישראל אבל לא נכנס אליה כך אנחנו בחרנו להעצר בפאתי הכנרת (כ-1 ק"מ לפני החוף) ולא להכנס אליה.

נגמר המסע הקצר שלנו. אני עדיין מחכה לרגע המתאים לממש את הרצון שלי במסע ארוך יותר. אשמח לשמוע מה המילה 'מסע' מעוררת בכם. האם גם לכם יש מחשבות על יציאה למסע? איזה סוג של מסע? מה מושך ומה מרתיע אתכם?  ואולי כבר צברתם בניסיונכם מסע אחד או יותר, אשמח שתשתפו מניסיונכם. אני אוהבת לקרוא סיפורי מסע. 


אני שמחה ומתרגשת מכך שאתם מלווים אותי, קוראים על הטיולים שלי ואת ההגיגים שלי. זה לא מובן מאליו וממלא אותי באושר. לקבלת הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג (לא יהיו הודעות אחרות, מבטיחה!) הכניסו את כתובת המייל שלכם בתיבה למטה. תודה.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

       


המלצות להמשך קריאה:

זה הזמן לטייל ב… רמת הגולן - באביב שעבר טיילתי עם בן זוגי בנחל מיצר שנמצא בדרום רמת הגולן, אתם מוזמנים לטייל איתנו.

עין קשתות - בעבר היה כאן ישוב יהודי עם בית כנסת יפה. הישוב נחרב ולאחרונה בית הכנסת שוחזר בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, האתר נמצא בדרום רמת הגולן.

יודפת ומלחמות היהודים - תל יודפת משלב סיפור היסטורי וטיול יפה בטבע. גם בתל יודפת נעשו עבודות פיתוח והוצבו שלטים עם הסברים שמעשירים את הביקור במקום.

תגובות

Popular Posts

טיול זוגי חורפי בצפון איטליה – אהבה ותיקה

רשמים מהאי אויה Evia

שלושה מסלולי הליכה בבולגריה: 7 אגמים, 8 גשרים ומסלול אחד ללא שם