דלת נפתחת לעבר – טיול חורפי באתר עין קשתות שבדרום רמת הגולן

ביום חורף גשום וקר יצאנו, בן זוגי ואני, לטיול ברמת הגולן. יצאנו מביתנו שבגליל ונסענו בין כרמי זיתים מטופחים שהקרקע שלהם מכוסה בצמחיה ירוקה טריה ורעננה. גם רמת הגולן כולה ירוקה, עשבי חורף צעירים מכסים את הקרקע כמו פלומה רכה נעימה ומזמינה. חגיגה ללקטים. כדאי להזהר ולא להתפתות לשכב על העשב לפני שבודקים שאין סרפדים, אנחנו פגשנו לא מעט.

שמורת הבטיחה

נעלתי מגפים לבשתי בגדים חמים ומעיל, השארנו את הרכב בקצה דרך הכורכר והלכנו להסתובב בשמורת הבטיחה. השמורה נמצאת בצפון מזרח הכנרת. זוהי הדלתא בה נשפכים לכנרת הנחלים הגדולים של הגולן. מים זרמו בערוצים ואנחנו דלגנו בין האבנים. פסענו בתוך המשטחים הירוקים. פגשנו נרקיסים, סביונים וגם פרחי כרמלית נאה שאני מאד אוהבת. השמים היו נפלאים עם מופע עננים דרמטי שכל הזמן השתנה והחליף צורות וגווני אפור. מידע על השמורה באתר רשות הטבע והגנים

לאחר שהקור והרטיבות הבריחו אותנו חזרה לרכב המשכנו הלאה ועלינו מהכנרת לרמה. השקט והאווירה החורפית אפפו אותנו מכל עבר. ערפילים ורסיסי ממטרים הוסיפו עוד גוונים אפורים. פרות דשנות רעו באחו, גם סוסים.

מצפור בית ציידא

ליד מושב מעלה גמלא קרץ לנו מצפור יפה לעצור בצד הדרך לתצפית על האזור. מהמצפור נשקפים נופי הכנרת, בקעת בית ציידא ושלושת הנחלים הגדולים שנשפכים אליה (דליות, יהודיה ומשושים). ניתן לראות גם את מצוק הארבל והעיר טבריה. אני אוהבת לעצור לתצפית, לזוז קצת, לנשום אוויר צלול ולהתבונן על הנוף שנפרס מתחתי, מעלי, מצדדי ומכל עברי.

עין קשתות

היעד הבא בטיול שלנו היה עין קשתות שהוא אתר מורשת לאומי היושב מעל נחל סמך וצופה אל הכנרת וההרים מסביב. באתר נמצאים שרידים של כפר יהודי קדום, מתקופת המשנה והתלמוד. האתר מכיל שני ממצאים מרכזיים:
♦בית כנסת מפואר שבו היכלית ארון קודש (הבימה עליה הוצב ארון הקודש), המעוטרת בנשר, מנורה, שופר ולולב. ההיכלית היא השמורה והמפוארת ביותר שהתגלתה עד היום בארץ.

♦מעיין הנובע אל תוך בריכות עתיקות שמעליהן קשתות אבן מרשימות שנבנו בתקופה הרומית. הקשתות העניקו לאתר את שמו – עין קשתות.

מי שביקר באתר לפני מספר שנים יופתע לגלות את הפיתוח שהושקע בו. נבנתה מבואה ממנה יוצאים לטיול רגלי בין הממצאים השונים. נסללו דרכים, העמידו ספסלים בפינות מוצלות, הוצבו שלטים עם הסברים ובכלל המקום נראה שמור, נקי ומטופח.

השארנו את הרכב בחניה המסודרת והריקה (הגשם הבריח את כל המבקרים?) והתחלנו לצעוד לכיוון מבואת הכניסה, שנחצבה בתוך הסלע ויושבת מעל האתר. במבואה מלבד עמדה למכירת כרטיסים (הכניסה לאתר היא בתשלום, בינתיים בתקופת ההרצה המחיר סמלי) יש גם בית קפה קטן, שירותים מרווחים וחדר בו אפשר לצפות בסרט שמסביר בקצרה על האתר ועל תהליך השיקום של בית הכנסת והוא מתאים גם לילדים. קיר שלם עשוי זכוכית פונה אל הנוף ומעבר לו מרפסת עם ספסלים שבה, בימים נעימים יותר, אפשר לשבת ולהנות מתצפית יפה.

אום אל קאנטיר או קצת היסטוריה

בימי קדם התרכזה ההתיישבות היהודית במרכז רמת הגולן. באזור בין קצרין לחספין התגלו כ-30 בתי כנסת קדומים, רובם משוייכים לתקופה הביזנטית, היא תקופת התלמוד (מאות 4-7 לספירה). בתקופה ההיא שלטו בארץ הנוצרים הביזנטים. למרות שהשלטון היה עוין ליהודים, הניחו השליטים לקהילות היהודיות לחיות את חייהן. הכפרים היהודיים בגולן נבנו בסמוך למעיינות שהיוו מקור מים ואיפשרו את החיים במקום. עיקר פרנסתם של תושבי הגולן היהודיים בתקופות אלו נשען על הפקת שמן זית.

אנקדוטה קצרה על איש מעניין בן המאה ה-19

לורנס אוליפנט(1829-1888)  נולד בדרום אפריקה למשפחה נוצרית ממוצא סקוטי. אוליפנט היה עיתונאי, דיפלומט, סופר, איש מסעות שעבר בין מדינות רבות בחייו, חוקר, חבר הפרלמנט הבריטי ובעל-עסקים. אוליפנט נמשך לתורות מיסטיות וזה הוביל אותו להרפתקאות יוצאות דופן לתקופתו. למה אני מספרת עליו? כי היו לו חיים מעניינים אבל בעיקר כי הוא רצה לעזור ליהודים נרדפי הפוגרומים במזרח אירופה. הוא טען שצריך לתת ליהודים מולדת בארץ הגלעד וכתב מאמרים בעד תוכניתו הגרנדיוזית. אוליפנט הציע לסלול רכבת בין-יבשתית ואף ניסה לרכוש קרקעות לאורך תוואי הרכבת (תזכרו את הרכבת, היא תופיע בהמשך).

במהלך מסע באירופה פגש אוליפנט יהודי גליצאי צעיר ששמו נפתלי הרץ אימבר והציע לו לשמש כמזכירו האישי (היה או לא היה–  רם אורן כתב ספר על רומן סודי בין אימבר לאשתו של לורנס). כדי לקרוא עוד פרטים על חייו המרתקים ורבי התהפוכות של לורנס אוליפנט, לחצו על הקישור לכתבה המתארת את תהליך כתיבת הספר של רם אורן.

גילוי 

איך האנקדוטה קשורה לסיפור? בשלהי המאה ה-19, הגיע לורנס אוליפנט לאזור הגולן ביחד עם המהנדס הטמפלרי גוטליב שומכר. הם סיירו בגולן במסגרת סקר שערכו לתכנון קו הרכבת שהגה אוליפנט. בסיוריהם הם גילו וגם תיעדו כמה מבתי הכנסת הקדומים בגולן. זו היתה ראשית הגילויים של בתי כנסת עתיקים בגולן. אחד מהם היה בית הכנסת באתר עין קשתות. מרישומי אוליפנט עולה כי מתוך עיי המפולות הזדקרו ששה עמודים, שגובהם 10 עד 12 רגל (כ-3 מטר). הוא גם סיפר שבראש הקשתות הייתה אבן ועליה כתובת קשה לפענוח.‏

לאחר כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים התבצע סקר ארכיאולוגי והוא אבן דרך נוספת במחקר בתי הכנסת בגולן. בעקבותיו החלו חפירות במספר אתרים. החפירות נמשכות גם בימים אלו בעוד אתרים ברמת הגולן.

שיקום

בשנת 2001 הניע שר התיירות רחבעם זאבי את תהליך התחלת חפירת בית הכנסת העתיק באתר עין קשתות (לזכרו נקרא האתר 'קשתות רחבעם'. שם זה לא אושר על ידי ועדת השמות הממשלתית שבחרה בשם העברי עין קשתות). בשנת 2003 התחילו הארכאולוגים חיים בן דוד, אילנה גונן ויהושע דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות עתיקות, את עבודות החפירה, השימור והקימום (=הקמה מחדש) של בית הכנסת והמעיין. החפירה במקום התנהלה בשיטה חדשנית. מעל חורבות בית הכנסת הוצב עגורן שהרים את האבנים ובעזרתו הסירו הארכאולוגים את אבני המפולת. על גבי העגורן הותקנו מצלמה וסורק שסרק את אבני בית הכנסת בטכנולוגיה דיגיטלית תלת מימדית, שאיפשרה לנתח את המבנה וכך לשחזר אותו במדויק. שכלול נוסף שליווה את החפירה הינם ברקודים שהוטבעו בחלק מהאבנים ובהם כל הנתונים על אותן אבנים. האבנים מוספרו ולבסוף, באמצעות העגורן, הוקמה מחדש הקומה הראשונה של בית הכנסת.

בראיון שנערך איתו, דריי הדגיש שלא מדובר בשחזור משוער של מיקום האבנים. אלא בתהליך שבו בעזרת הטכנולוגיה המשוכללת הובטח שכל אבן תונח בדיוק במקום בו היתה במבנה המקורי. בשלב ראשון הוקמה מחדש הקומה הראשונה של המבנה כאשר 80% ממנה בנוי מחומר מקורי. לדברי דריי אין דוגמה מקבילה לכך בעולם.

המעיין

מהמבואה ירדנו לכיוון המעיין והקשתות. התרשמנו משבילי ההליכה הרחבים, מהספסלים שהוקמו תחת עצים כך שאפשר לשבת בצל וליהנות מהנוף. לאורך השביל מצאנו שלטי הסבר ובהם ציורים המתארים את החיים בכפר היהודי בתקופה הרומית הביזנטית והמוסלמית, עד רעידת האדמה שהתרחשה במאה ה-8 לספירה והחריבה את היישוב.

המעיין היה מקור החיים של תושבי הכפר הוא סיפק מים לצרכי היומיום, להשקיית כרמי הזיתים, לתהליך הפקת שמן הזית (באתר גילו שני בתי בד) וכנראה גם להלבנת בגדי פשתן (נמצאו במקום בריכות ואגנים מטוייחים שיכלו לשמש להשריית סיבי צמח הפשתן לצורך הלבנתו). אזור המעיין מקסים. הקשתות מרשימות, בריכות המים צלולות ומהן המים זורמים בנחלים בין ברכות שכשוך ומתחת גשרים. עצי דולב גדולים מצילים על רחבת הבריכות והכל מזמין למנוחה נינוחה.

מהמעין המשכנו במסלול המעגלי שמקיף את האתר ומגיע לבית הכנסת. מבית הכנסת עלינו חזרה למבואה.

כאשר קראתי מידע על אתר עין קשתות עלתה שאלה בנוגע לפיתוח מוגזם, יש החשים שהמקום הפך "מסודר מדי". לא הכרתי את האתר במתכונתו הקודם ה"פראית", ה"סודית?" כזאת שאולי נתנה תחושה של גילוי, של אפשרויות לנחש ולדמיין מה היה כאן בימי קדם. יש בזה קסם. בכל אופן אני אוהבת את האתר במתכונתו הנוכחית, עם השבילים המסודרים, הספסלים, בית הכנסת שהוקם מחדש, הרחבה עם הבריכות ליד המעין וגם המבואה שדי משתלבת בנוף ולא בולטת מדי. אני אוהבת את השלטים עם ההסברים שמאפשרים לדמיון להתבסס על מידע.

מידע שימושי

שעות הפעילות של האתר בחודשי החורף (דצמבר-פברואר):ראשון-חמישי 9:00-16:00, שישי וערבי חג 9:00-14:00, שבת 9:00-16:00. מחיר כניסה: 25 שקלים למבוגר, 15 ₪ לילד (מגיל 3), סטודנטים וגמלאים. כדאי להתעדכן באתר תיירות הגולן.

הוראות הגעה: מכביש 808 פונים למושב נטור. קצת לפני הכניסה למושב יש פנייה שמאלה לדרך סלולה המובילה למגרש חניה מסודר. ליד החניה יש אזור פיקניק מסודר עם שולחנות.

תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר).

אני רוצה לקבלת גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

המלצות להמשך קריאה:

זה הזמן לטייל ב… רמת הגולן– באביב שעבר טיילתי עם בן זוגי בנחל מיצר שנמצא דרומית לעין קשתות במרחק נסיעה לא ארוכה. אתם מוזמנים לטייל איתנו.

יודפת ומלחמות היהודים – תל יודפת משלב סיפור היסטורי וטיול יפה בטבע. גם בתל יודפת נעשו עבודות פיתוח והוצבו שלטים עם הסברים שמעשירים את הביקור במקום.

סלוניקי – הרובד היהודי – חופשה זוגית חורפית בסלוניקי, עיר עם עבר יהודי מפואר שנקטע ונגדע בשואה.

צל תמר ואור ירח – עינת סיפרה בבלוג שלה אלטר נע טיבה על טיול למעינות חמים בדרום-דרום הרמה, אני נהנתי לטייל איתה בין המילים והתמונות.