סיפור שמתחיל בשלג

מה הזכיר לי מזג האוויר החורפי או איך למדתי שאין מזג אוויר גרוע, רק לבוש לא מתאים.

לפני מספר שנים טיילתי עם בני משפחתי בחבל טירול באוסטריה בחודש אוקטובר. לשמחתנו הרבה באחד הימים החל לרדת שלג. מאושרים ונלהבים יצאנו לחוות את השלג היורד. טיילנו עם הרכב לראות איך הנוף מתכסה לבן ומשתנה. תחושות של שקט ורוגע השתלטו על האווירה והנוף. 

למחרת קמנו לעוד בוקר לבן, בחוץ קר ובתוך הבית חם ונעים. אחרי שהתעצלנו והתפנקנו חשבנו על השאלה "מה נעשה היום"? יצאנו החוצה ובנינו אנשי שלג, נלחמנו בקרבות של כדורי שלג, הילדים התרוצצו על המדשאה הלבנה ובעיקר חווינו עוד ועוד מהלבן הקר והרך הזה שכל כך חסר לנו כאן בארץ. למדנו לייבש נעלים בעזרת נייר עיתון. דוחסים נייר עיתון לתוך הנעל והנייר סופח את הרטיבות. הבית התמלא בגדים בשלבי ייבוש שונים והלב התמלא בשמחה וצהלה. 

יצאנו לעוד טיול ברכב כי לא שבענו מהמראות של הנוף והעצים המכוסים לבן. 

באמצע הטיול עצרנו בבקתת הרים בלב היער. בקתה חמימה ונעימה עם קירות מעץ מכוסים בתמונות ומזכרות. הסועדים שישבו בבקתה מילאו אותה בצחוק ושירה. היתה ממש אווירה של מסיבה. כנראה שגם אותם שימח השלג הראשון של החורף. בבקתת ההרים התפנקנו עם שוקו חם/קפה וקייזרשמרן, קינוח אוסטרי מתוק ונפלא. חתיכות פנקייק אווריריות שמעליהן בזוקה אבקת סוכר ולידן מחית תפוחי עץ וריבה אדומה חמצמצה. מומלץ!

הבנו שצפויים עוד כמה ימי שלג אז התחלנו לחשוב מה נעשה בהמשך השבוע. שמנו לב שהמקומיים ממשיכים לטייל כרגיל. ראינו שהם פשוט מתלבשים בהתאם למזג האוויר. הפנמנו ונסענו לעיר הקרובה (אנחנו התגוררנו בכפר קטן). בעיר הצטיידנו במגפיים מרופדים, כפפות חמות ועוד כמה פריטים מחממים שחסרו לנו. את שאר השבוע בילינו בטיולים מקסימים בנופים מושלגים.

עדיין לא נראים כמו אוסטרים (הצעירה עד היום מסרבת להתלבש בהתאם למזג האוויר), אבל מוכנים לטיול בטמפרטורות שליליות. את היום הבא בילינו בטיול רגלי בשמורה ליד הבית בו גרנו. קצת טעינו בדרך כי השלג משנה ומבלבל, הדרך לא ברורה וגם הסימנים נעלמו. הלכנו בתוך שדות שלג לפי עקבות של אנשים שהלכו לפנינו. חוויה חדשה ונפלאה. 

הרגשנו כאילו חצינו את הארון ישר לתוך נרניה. אולי היו כמה פאונים (סאטירים) שריקדו בין העצים, אולי?

המסלול הוביל לבקתה. הגענו לבקתה רטובים ומרוצים. נחנו, התייבשנו, שתינו, אכלנו וחזרנו. 

אחה"צ התפנקנו בבריכה מחוממת בכפר בו התגוררנו. בילוי אליו חזרנו שוב ושוב. סיום נהדר ליום הליכה בקור. בבריכה היו כמה מתחמים חלקם עם זרמי ג'אקוזי, חלקם מחוץ למבנה (הגוף במים החמים והראש באוויר הקפוא). היו גם מגלשות צינור מסולסלות ומתחם לפעוטות.

למחרת שוב טיילנו ברגל מבקתה לבקתה. התאהבנו בסגנון הטיול הזה ובנופים המושלגים. ביום הזה התלהבנו מעלי השלכת שניקדו את השלג בזהב ומהשלג שכיסה את העצים ויצר פסלים מעניינים אותם נהנינו לגלות. יופי של משחק לדימיון, היער מתמלא דמויות וחיים.

ביום אחר היינו שאפתנים והלכנו לטייל באזור גבוה ומושלג יותר. ככל שעלינו השלג העמיק והעליה נעשתה תלולה. השמים האפירו, התכסו עננים ואנחנו התמלאנו בספקות והיסוסים. בשלב כלשהו הבנו שהבקתה אליה שאפנו להגיע עדיין רחוקה והדרך ממש לא ברורה אז החלטנו לגלות קצת אחריות הורית ולרדת חזרה. גם בלי להגיע לבקתה הטיול הזה היה חוויה מדהימה. הרגשנו כמו חלוצים הרפתקנים שיצאו לגלות ארץ חדשה, עולם לא נודע.

שיא השיאים של הימים האלה היה הגילוי שלבעלי הבית שלנו יש מזחלות ושאנחנו יכולים להשתמש בהן. איך גילינו? מתוך מחסן בכניסה לבית קרצו אלינו כמה מזחלות (גם כמה אופנים, אבל הם פחות עניינו אותנו). בשיחון עברית-גרמנית שלקחתי היה רשום שבגרמנית "שליטן" (Schlitten) זו מזחלת. אחרי כמה ניסיונות לבטא את המילה בצורה שהם הבינו (בעלי הבית לא דיברו אנגלית טובה, לכן רוב התקשורת איתם התנהלה בדרך לא מילולית ובעזרת השיחון), קיבלנו שלוש מזחלות. עם המזחלות החלקנו, התגלגלנו, נפלנו, צחקנו, נרטבנו ובעיקר מאד מאד נהנינו. הפעילות המאומצת חיממה אותנו ובכלל לא חשנו בקור. לקחנו אותן איתנו ברכב והחלקנו על כל מדרון מתאים שמצאנו.

הימים האלה בשלג זכורים לכולנו כהרפתקה נפלאה. 

טיול בהרים / לאה גולדברג.

א.

עֲלִיָּה אַחֲרוֹנָה בְּהָרי אָרָד

לֹא זָכַרְתִּי דָבָר

רַק עֵינַי מָלְאוּ סְתָו.

וּשְׂפָתַי

שֶׁהִשְׁחִירוּ מֵאֻכְמָנִית הַיַּעַר

נוֹתְרו בְּלִי מִלִּים.

אֲבָל הֶהָרִים

שָׁתְקוּ לִי יָפֶה

מִצִנַּת הַשָּׁמַיִם

וּמִלֵּב הָאֲגָם.

ג.

הַשֶּׁלֶג שֶׁלִּי הָיָה תְּכֵלֶת

וְשֶׁלְּךָ

יְרַקְרַק.

וּפִסַּת הַשָׁמַיִם שֶׁלִּי  -

זְכוּכִית בַּקְבּוּקִים צְהַבְהַבָּה,

וְשֶׁלְּךָ  -

קְלָף דָּהוּי שֶׁל פִּיּוּט עַתִּיק.

וּבַאֲגַם שֶׁלְּךָ – פְּסָגוֹת.

וּבַמַּיִּם שֶׁלִּי – אַוָּזִים.

וַאֲנִי אֶכְתֹּב שִׁיר אֶחָד

וְאַתָּה אַחֵר.

אֲבָל נִשְׁתֹּק בְּיַחַד

אֶת אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ.

אני שמחה שהצטרפת אלי להרפתקה המשפחתית שלי. יש לך גם חוויה מרגשת/מעניינת/מצחיקה מטיול בשלג? חוויה שמזג האוויר מהווה בה גורם מפתח? אשמח לשמוע, אני מזמינה אותך להגיב ולשתף. 

על עוד חוויות שלנו בטיולים באזורים מושלגים כתבתי כאן. סיפרתי גם על איך בזכות תחזית מזג אויר שינינו תוכניות והגענו לעיר יפה.
כדי לקבל ממני הודעה במייל על פוסט חדש שכתבתי צריך רק לרשום את כתובת הדואר האלקטרוני בתיבה למטה. אני מבטיחה לשלוח רק הודעות על פוסט חדש.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל