רומניה (חלק ב') כביש הטראנספאגראשן

 

לבן זוגי ולי דרכים שונות לתכנן טיול. אני אוהבת לאסוף מידע כתוב, לחפש באתרים בעברית, בלוגים, קבוצות פייסבוק (כמו הקבוצה הנפלאה טיולים בראש טוב) וכדומה וגם באתרים מקומיים. לעומתי, בן זוגי אוהב לטייל ביעד בעזרת Google Earth הוא מחפש תמונות, בודק את התוואי, מגלה פסגות גבוהות, עמקים ואגמים. אני מתלהבת ומתמלאת השראה ממילים והוא מתמונות. ביחד אנחנו יוצרים תכנון שמשלב בין המקומות שכל אחד מאיתנו מצא והתלהב.

בשלב התכנון של הטיול לרומניה, המקום שהכי משך את תשומת ליבו של בן זוגי ומילא אותו בהתלהבות, סקרנות והתרגשות הוא כביש הטראנספאגראשן Transfăgărășan ובמיוחד האזור של אגם בליאה Bâlea Lake. הצלבנו את המקומות שהוא מצא ב- Google Earthעם המידע שאני מצאתי באתרים רומניים ותכננו את השבילים בהם נצעד בחלק השני של הטיול.

פאגארש Făgăraș

עזבנו את בראשוב בשעת בוקר לא מוקדמת מדי ונסענו בין כפרים יפים ושדות תירס אינסופיים לכיוון מקום הלינה הבא שלנו בתחילת כביש הטראנספאגראשן, בדרך עברנו דרך העיר פאגארש. עצרנו בעיר לחפש מפה איכותית של אזור הטיול שלנו. בבראשוב חיפשנו ולא מצאנו. קיווינו שנמצא בפאגרש שסמוכה לאזור בו תכננו לטייל. במרכז העיר יש כנסיה נוצצת ובולטת ולידה מבצר מוקף חומה ותעלת מים. מרכז העיר נראה לי די עלוב ומוזנח ולא הרגשתי בנוח להסתובב שם. נכנסנו לכמה חנויות אבל המפה הכי טובה שמצאנו היתה 1:75,000 שזה לא מספיק מפורט לטיולים ברגל. עזבנו את העיר בלי לנסות ולגלות אם יש בה אזורים נעימים ויפים יותר.

בשעת צהרים מוקדמת מצאנו את המלון אותו הזמנו לשלושת הימים הבאים. מלון יפה ונעים שממוקם בתוך הטבע ומשקיף על הרים מיוערים. בעלי המלון לא הבינו אנגלית אז הם נעזרו באפליקצית תרגום בטלפון הנייד. למרות הרצון הטוב והחביבות פתרון זה לא תמיד עזר ולכן התקשורת איתם היתה מינימלית. הזמנו מראש חדר שיש בו 2 חדרי שינה נפרדים. הסתבר שהוא ממוקם בעליית הגג ונאלצנו לעלות 3 קומות ברגל. בדיעבד זה פחות מוצלח כי יש רק חלון קטן בגג ואי אפשר להנות מהנוף. לדעתי עדיף להזמין שני חדרים זוגיים. ה Wi-Fi במלון מצוין (זה נכון לכל המקומות בהם היינו ברומניה כולל מסעדות ובתי קפה). ארוחת בוקר וערב טובה לא כלולה במחיר, מזמינים מתוך תפריט. לנו זה היה סידור נעים ונוח.

אגם בליאה Bâlea Lake

יצאנו מהמלון לנסיעה על כביש הטראנספאגראשן המתפתל ועולה לכיוון אגם בליאה. השמים היו כחולים והנופים נפלאים. עצרנו בכמה סיבובים לתצפיות על הכביש ועל הנוף. כשהגענו לשיא הגובה חנינו (החניה עולה כסף) וירדנו לראות את האגם. האגם שבה את ליבנו ביופיו הקסום. טיילנו מסביבו כולל קטע מאולתר של טיפוס על קיר חלקלק. באזור החניה יש דוכני אוכל ומזכרות. ישנן גם כמה בקתות מסביב לאגם בהן אפשר ללון ולאכול. ישבנו לקפה ופאפנאש. מנה שאחריה אני בקושי זזתי. זו מעין סופגניה עם חור באמצע עליה שופכים שמנת חמוצה וריבת פירות יער. טעים מאד אבל גם נורא כבד בבטן.

בירידה חזרה עצרנו ליד חניון ממנו הולכים למפל בליאה Cascada Balea. אפשר לזהות בקלות את המקום. סיבוב חד עם חניה, דוכנים, מלון ותחנת רכבל. הרכבל עולה לאגם. השארנו את הרכב בחניה והלכנו למפל. הליכה לא ארוכה מדי לאורך נחל זורם. מסלול יפה ומהנה יש קצת עליות אבל לדעתי זהו לא מסלול מאד קשה.

את ההליכה היפה, הקשה והמתגמלת בנופים מרהיבים עשינו למחרת. עלינו מאגם בליאה ל- Capra saddle 

ממנו המשכנו לפסגת Vârful Vânătoarea lui Buteanu שהיא בין הפסגות הגבוהות באזור (גובה 2507 מ').

מהפסגה ירדנו לאגם נוסף Capra Lake. 

ערכנו פיקניק ונשארנו למנוחה קלה על גדות האגם. האוויר היה קר והמים היו קררררים אבל ראינו מישהי מתרחצת במים. היא נראתה לנו מאד אמיצה. הסתובבנו קצת באזור האגם. ניסינו להבין אם יש דרך אחרת לחזור בה כדי לא ללכת הלוך וחזור באותו המסלול. לא מצאנו וחזרנו על עקבותינו.

היה יום מקסים. 

כביש הטראנספגרשן  Transfăgărășan

הכביש מסומן במפה כ- DN7C והוא מכונה גם "הדרך לשמיים". הטראנספאגראשן נחשב לאחד הכבישים היפים באירופה ובעולם. אורכו 90 ק"מ והוא חוצה את חלקו הדרומי של רכס הרי הקרפטים שברומניה. הרי הקרפטים הם שרשרת הרים בצורת קשת שמתפרסת על פני הארצות: אוסטריה, צ'כיה, סלובקיה, פולין, הונגריה, אוקראינה ורומניה. הרי הקרפטים מרכיבים את החלק המזרחי של מערך הרי מרכז אירופה והם גובלים בדרום מערב בהרי האלפים ובדרום מזרח בהרי הבלקן. מקור השם של שרשרת ההרים הוא בשבט דאקי בשם ה"קרפים", שחיו על מדרונות הקרפטים המזרחים. שם השבט עצמו מקורו, כנראה, במילה הודו-אירופאית שמשמעותה "אבן". הפסגה הגבוהה ביותר ברומניה היא פסגת מולדובאנו Moldoveanu שמתנשאת לגובה 2,544 מ' ונמצאת בהרי פגראשFăgăraş  שבקרפטים המרכזיים, בסמוך לכביש הטראנספגרשן. הכביש נבנה בין השנים 1970 עד 1974 בעקבות החלטה של ניקולאה צ'אושסקו, השליט השני של רומניה הקומוניסטית. הוא נבנה כדי לאפשר מעבר מהיר של כוחות צבאיים דרך ההרים. הכביש נפתח ב-20 בספטמבר 1974 אך בפועל העבודות עליו נמשכו עד 1980. בין החודשים אוקטובר עד יוני הכביש נסגר תכופות עקב שלגים. בכביש גשרי קשת רבים ו-5 מנהרות שהארוכה ביותר, באורך 884 מ', נמצאת בסמוך לאגם בליאה.

הַדָּגָן

הַדָּגָן כְּמוֹ עֲרָפֶל

אַפְלוּלִי בָּרָאשִׁים

אֵד מֵעַל צַמָּרוֹת

נְשִׁימַת בְּרֵכוֹת-יַעַר בַּדֶּרֶךְ לַשָׁמַיִם.

אוֹי שֶׁפַע פַּרפָּרִים קְטַנִּים,

חֲתֻנּוֹת הָאוֹרְכוֹת לֵילוֹת תְּמִימִים.

וְאֵין חַיִּים אֲחֵרִים.

אֵוָה קִילפִּי (מתוך הפרפר חוצה את הכביש)

ביום שעזבנו את האזור נסענו לאורך כביש הטראנספאגראשן עד לאגם Vidraru הכביש עובר בתוך יער על גדות האגם עד הסכר שבקצהו ומשם ממשיך לעיירה קורטאה דה ארגס Curtea de Argeș. כך הסתיים הטיול שלנו ברומניה. על עוד חוויות מהטיול שלנו סיפרתי בשני פוסטים נוספים: בראשוב וסיביו. 

אני שמחה ומתרגשת מכך שאתם מלווים אותי וקוראים על הטיולים שלי. זה לא מובן מאליו וממלא אותי באושר. לקבלת הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג (לא יהיו הודעות אחרות, מבטיחה!) הכניסו את כתובת המייל שלכם בתיבה למטה. תודה.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל