רומניה (חלק א') אזור בראשוב

 

סיימנו את העליה הקצרה ועצרנו, אני כדי להסדיר את הנשימה והמתבגר כדי להתלבט איתי על המשך הדרך. החץ סימן לרדת ימינה. מסלול הנקודות האדומות עלה למעלה. זכרנו את האזהרה, שהיתה רשומה בעברית על הבקתה בתחילת המסלול, ובה נאמר שיש לשים לב ולא לפספס את הירידה חזרה לתחילת המסלול, כי העליה בהמשך ארוכה וקשה. השעה היתה שעת צהרים מוקדמת. אמנם כבר הלכנו מספר שעות, אבל היינו נמרצים והמחשבה לחזור למלון מוקדם, בידיעה שלא נצא ממנו עד הערב, לא קרצה לנו. הסתכלנו אחד על השניה והחלטנו לצאת להרפתקה. עלינו למעלה בשביל הנקודות האדומות. עליה תלולה דרך יער מקסים.

המתבגר קפץ ורץ קדימה, עוצר מדי פעם לחכות לי, לעזור ולתת לי יד במעברי סלע קצת קשים. אני צעדתי במתינות, בקצב אחיד, למעלה למעלה. הגרון שלי התייבש מהנשימה המאומצת לכן עצרתי מדי פעם לשתות ולהרטיב את הגרון. לא עצירה ממושכת כדי לא לפגר הרבה אחרי המתבגר.

קניון 7 הסולמות   Canionul Șapte Scări

הלכתי וחשבתי על כל מה שכבר הספקנו היום. יצאנו מהמלון אחרי ארוחת בוקר קלה. לכל אחד בתיק 3 ליטר מים, כמה כריכים ופרי לדרך. יצאנו ברגל והלכנו בשביל די מישורי ונוח. המתבגר הכתיב קצב הליכה טוב, הוא ספורטאי פעיל ובכושר מצוין. לשמחתי הקצב שלו התאים ליכולות שלי. צעדנו כ-4 ק"מ עד לחניה ממנה בעצם מתחיל המסלול לקניון 7 הסולמות. המסלול מתחיל בשביל סלול ונוח שעולה במתינות לאורך נחל ובתוך יער.

בין עצי היער ראינו כבלי ברזל מתוחים, עליהם יורדים באומגה. עקבנו אחרי מסלול האומגה בהתלהבות. בחנו את המעבר מנקודה לנקודה וככל שהמעבר נראה מאתגר יותר כך גבר בנו החשק לרדת באומגה. יום קודם ויתרנו על כניסה לפארק חבלים (אני ממש הצטערתי, המתבגר פחות). הרגשנו שהאומגות יפצו על ההפסד. בזמן שהלכנו המתבגר הפנה את תשומת ליבי לכך שלא ראינו אף אחד על האומגה. עניתי שזה עדיין מוקדם, האנשים קודם הולכים במסלול הסולמות ורק אחר כך חוזרים לרדת באומגה. שום נורת אזהרה לא נדלקה ואנחנו המשכנו לפנטז בהתלהבות איך נרד במהירות באומגות.

הלכנו בדרך מאד יפה. היה יום רגיל באמצע השבוע בספטמבר, תקופת חגי תשרי בארץ. לכן, כל המטיילים שפגשנו במסלול היו ישראלים. הגענו לבקתה שבה משלמים את דמי הכניסה לקניון עם הסולמות (10 ליי למבוגר קצת פחות לילד). ראינו שהמחיר לאומגות שונה מ-50 ליי ל-90 ליי. זה עורר קצת התלבטויות שנגמרו מהר מאד כי נאמר לנו שהאומגות לא עובדות. מצד אחד הצטערנו מצד שני זה פתר את ההתלבטות.

קניון 7 הסולמות הוא נקיק צר עם נחל שזורם בתוכו. הסולמות עם מעקה כך שהיתה לנו תחושת ביטחון, אולי בגלל שכבר חווינו סולמות מפחידים יותר באזור המון-בלאן. זו חוויה נחמדה. אני מניחה שביום עם יותר מבקרים עלול להתפתח עומס בקטע הזה, אבל זה קטע די קצר כך שממש לא נורא.

בסוף הסולמות ישנה עליה תלולה וקצרה ממנה אפשר לפנות ימינה ולמטה לפי ההכוונה של החץ או להמשיך במסלול הארוך והתלול למעלה, כמו שאנחנו עשינו.

הבקתה בקצה היער

עלינו ועלינו פתאום היער נראה דליל יותר. ראינו יותר כחול של שמים. ידענו שאנחנו קרובים לסוף העליה. המתבגר רץ קדימה. ואני בצעד איטי עליתי מטר ועוד מטר. המתבגר בקריאות עידוד בישר לי שממש יפה למעלה ואני חייבת להגיע ולראות. בסוף העליה, בקצה היער, נפתח אחו ירוק עם בקתה. אחו שמזמין לשבת לפיקניק או לשכב לנוח. זה בדיוק מה שעשינו. הבקתה היתה בשיפוצים ולכן לא יכולנו להנות ממשקה טעים או גלידה.

אחד מהחמורים שרעו בסביבת הבקתה התקרב אלינו. ליתר דיוק, זו היתה אתון שבאה לבדוק אם יש לנו משהו טעים להציע לה. היא היתה די חוצפנית וכמעט לעסה לנו את התיק. לא צילמתי אותה כי הייתי עסוקה בלהגן על רכושי. פחדתי שאם אתן לה קצת היא תרצה עוד ועוד אז חיכיתי שתתיאש ותלך.

לאחר ששבענו ונחנו בחרנו לחזור בדרך הקצרה ביותר. התלבטתי קצת כי רציתי לחזור מכיוון אחר ולגלות עוד נופים אבל חששתי שלא אעמוד בהליכה כל כך ארוכה. השביל חזרה היה נוח ברובו והמתבגר רץ ודילג את רוב הדרך למטה.

למטה בערוץ שטפתי פנים במים הקרים והרגשתי רעננה ונקיה. קפה וגלידה בבית קפה בעיירה Timișu de Jos  שנמצאת בתחילת המסלול, השיבו לנו את המרץ ל-4 הק"מ האחרונים שנותרו לנו בחזרה למלון שלנו.

בסך הכל הלכנו 24 ק"מ, עלינו 1000 מ'  (הבקתה נמצאת בגובה 1635 מ') וכמובן גם ירדנו אותם. הרגשתי גאווה גדולה על ההישג והיכולת.

בראשוב Brașov

לאחר מקלחת טובה ומנוחה קלה במלון נסענו לבראשוב, לארוחת ערב ושיטוט קל ברחובותיה. לצערי זו ההתרשמות היחידה שלי מבראשוב, לא טיילנו במרכז העיר באור יום. מהשיטוט הקצר היא עשתה רושם של עיר יפה ונעימה שיש מה לראות ולטייל בה.

מה עוד עשינו באזור בראשוב:

שמורת הדובים  Libearty Bear Sanctuary

שמורת הדובים ליד העיירה Zărnești מהווה מקלט לדובים שנשבו ונוצלו על ידי בני אדם. היא נמצאת ביער מקסים, אבל ציער אותי לראות את הגדרות החשמליים המאסיביים שחצצו בין המבקרים לדובים. ברור לי שחייבים חציצה אבל דמיינתי משהו נעים יותר. עם זאת, הרעיון של המקום מבורך ואני שמחה שבתשלום דמי הכניסה תרמתי קצת להחזקת המקום.

לשמורה אפשר להכנס רק בסיור מודרך. ישנן שעות מסויימות בהן יוצאים סיורים כאלה וכדאי להתעדכן באתר של השמורה. הזהירו אותנו שיש להזמין כרטיסים מראש. הגענו 45 דקות לפני תחילת הסיור ולא היתה בעיה של כרטיסים. מי שהגיע קרוב יותר לתחילת הסיור כבר לא מצא כרטיסים. אנחנו ביקרנו בספטמבר באמצע השבוע, אולי באוגוסט או בסופי שבוע יש עומס רב יותר של מבקרים. אז כדאי לקחת את האזהרה בחשבון. הביקור במקום מעניין יש סרטון והסברים לאורך כל הביקור.

פויאנה בראשוב  Poiana Brașov

עיירת הנופש פויאנה בראשוב נמצאת קרוב לעיר בראשוב. בחורף היא משמשת כעיירת סקי פופולרית ובקיץ העיירה מהווה נקודת התחלה לטיולים בהרים שמסביב. אפשר לעלות בעזרת רכבל אל הפסגות של ההרים מעל העיירה. מהתחנה העליונה של הרכבל יוצאים מסלולי טיול רגליים. לצערי לא הספקנו לטייל בהרים שבאזור העיירה ורק הסתובבנו בעיירה עצמה, שהיא יפה ונעימה. אכלנו מרק צורבה טעים במסעדה ליד אגם מלאכותי עם מזרקות ונהנינו מהנוף ומהאוויר הטוב.

ליד המקום שבו החנינו את הרכב היו דוכני מזכרות עמוסים בפיצ'יפקס.

דקטלון

רשת חנויות שאנחנו מאד אוהבים. זו חנות ציוד טיולים וספורט זולה. החנות נמצאת בפאתי בראשוב. כתובת: Calea București 152.

פארק חבלים  Parc aventura brasov 

תכננתי לבקר בפארק הזה כי בטיול לאי היווני אויה בילינו כמה שעות מאתגרות וכיפיות בפארק דומה. הפעם המתבגר לא רצה ולכן ויתרנו. אפשר להתרשם באתר של המקום.

מידע ומסקנות מהחצי הראשון של הטיול שלנו ברומניה:

הכבישים ברחבי רומניה 

הנסיעה בכבישים של רומניה איטית. הקצב הממוצע הוא 70 קמ"ש. הכבישים נוסעים בתוך כפרים בהם המהירות מוגבלת ל-50 קמ"ש. רוב הכבישים בהם נסענו היו בעלי נתיב אחד לכל כיוון. היו אזורים בהם שיפצו את הכביש ואז התנועה התאפשרה כל פעם לכיוון אחד. משאיות רבות נוסעות והתנועה בסופי השבוע אפילו עמוסה יותר.

מאד אהבתי את הנסיעה ברומניה. אהבתי להתבונן על הבתים בכפרים. להציץ לרגע מעבר לגדרות ולראות סוכות גפנים, עצי פרי, גני ירק, כלים חקלאיים בחצר וכו'. לפעמים הכביש חצה מרחבי שדות אינסופיים, שדות תירס בעיקר אבל גם חמניות ודגנים מעניינים.

דוגמא לכביש יפה שנסענו בו הוא הכביש מ Dragoslavele לבראןBran . הכביש מתפתל, עולה ויורד בין הרים וכפרים. גם הכביש שמחבר בין פויאנה בראשוב לבראשוב מאד יפה ומאפשר תצפיות על העיר בראשוב.

כסף

המטבע הרומני נקרא לאו LEU (ברבים: ליי). יש מקומות בהם המטבע נקרא רון RON הזמנתי בבנק הפועלים כסף רומני אותו אספנו בסניף שלהם בשדה התעופה. יש סניף בטרמינל 1 ו-3. אני הייתי מאד מרוצה מהסידור הזה. לתחושתי, המחיר הגבוה יותר (ולא בהרבה) זניח לעומת הנוחות של ההגעה עם כסף מקומי בלי לחץ למצוא מיד מקום להחליף את המטבע הזר.

סימוני שבילים, מפות וניווט

במסלולים בהם טיילנו, סימוני השבילים היו ברורים מאוד. לכל מסלול סימון עם צורה וצבע שונים המוקפים בלבן. היתה לנו מפת טיולים טובה (1:25,000) של חברת Discover Eco-Romania Zenith ומפה של כל רומניה (1:750,000). בנוסף, יש לנו תמיד מפת offline באפליקציה maps.me שמאפשרת לנו לראות איפה אנחנו בכל שלב של הטיול ועוזרת לניווט. בניגוד לטיולים קודמים הפעם נעזרנו גם באפליקצית wase לניווט, בעיקר באזורים עירוניים כדי להמנע מפקקים.

כמה מחשבות על פשטות ועל עוני

כאשר שמתי, בדף הפייסבוק שלי, תמונות מהטיול הזה חלק מהתגובות התייחסו לעוני של האוכלוסיה, לשחיתות השלטונית, לחוסר ההשקעה של השלטון בתשתיות ובכלל על כך שרומניה נשארה מפגרת מאחור אחרי ההתפתחות וההתקדמות של מדינות אחרות שהיו פעם תחת שלטון קומוניסטי. אני מודה שאני פחות מעורה בעניינים פוליטיים. אני כן מתבוננת על חיי היומיום של תושבי הארץ בה אני מבקרת. אני משתדלת, לאור מה שאני רואה ומגלה, לנהל דיאלוג עם עצמי בנוגע לדרך בה אני חיה את חיי, בנוגע לבחירות שלי. אני שמחה שהחשיפה לאורך חיים שונה מעוררת בי שאלות וגורמת לי לבחון את עצמי. האם אני מרוצה? מה הייתי רוצה לשנות? מה אני לומדת מדרך החיים לה אני נחשפת? מה אני יכולה לקחת איתי לחיים שלי?

האם חיים פשוטים נובעים בהכרח מעוני וכל אדם, אם תינתן לו האפשרות, יבחר במרוץ החיים המערבי עם ההנאות שלו ועם האתגרים והקשיים שלו? האם חיים פשוטים בהם פועלים על פי ידע שנצבר מאות בשנים, בהם פועלים כמו האבות, הם חיים נחותים יותר? שווים פחות? ובעיקר, שאלה שלא שאלתי את התושבים, האם האנשים שחיים כך מרוצים מחייהם? כנראה שההגירה הגדולה לערים היא התשובה של הצעירים לשאלה הזאת. אבל האם החיים שלהם יהיו טובים יותר משל אבותיהם? האם הם יהיו מרוצים/מסופקים/שמחים יותר?

אין לי תשובות ברורות, אבל אני שמחה על השאלות שעולות, על הדיון שהתעורר, על המחשבות שעלו בי. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות בסוף הפוסט. מה אתם חושבים בנוגע לסוגיה הזאת? מה דעתכם על חיים פשוטים מרצון? או, אולי חיים פשוטים בהכרח נובעים מעוני? האם תמיד יש לנו אפשרות בחירה? האם אנחנו מממשים אותה או כלואים בתבניות מחשבתיות? מחכה לקרוא את המחשבות שלכם ומזמינה אתכם לקרוא שיר מקסים של יעל קלו מור. משוררת שגיליתי בזכות הפייסבוק ואני נהנית לעקוב אחרי השירים שהיא מפרסמת בדף שלה.

הכל פתוח/ יעל קלו מור

זֶה רַק נִדְמֶה
שֶׁכָּאן זֶה נֶעֱצַר
זֶה רַק נִדְמֶה שֶׁזּוֹ כַּמּוּת הָאוֹר

זוֹ רַק תְּחוּשָׁה כָּזֹאת
זֶה רֶגַע שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹר

זֶה רַק תַּעְתּוּעַ שֶׁל אֵין מוֹצָא
זוֹ רַק הַשְּׁאֵלָה שֶׁל
מָה אַתְּ רוֹצָה
זוֹ רַק שְׁלִיחַת הַיָּד הַנְּחוּצָה
לְגַלּוֹת שֶׁהַכֹּל פָּתוּחַ

הִנֵּה הַשָּׁמַיִם
הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ
הִנֵּה מַשַּׁב הָרוּח

עוד מידע על אתרי תיירות ואטרקציות באזור בראשוב והסביבה אפשר למצוא באתר הזה.

בחצי השני של הטיול עברנו לאזור כביש הטראנספאגרשן Transfăgărășan. טיילנו בין הרים ואגמים, ביקרנו בעיר עתיקה ויפה והשתתפנו בפסטיבל מפתיע. בחלק ב' סיפרתי על המשך החוויות שלנו (לחצו על הקישור לקרוא את רומניה חלק ב' כביש הטראנספאגראשן ואגם בליאה).

כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל