דילוג לתוכן הראשי

רשמים מהאי אויה Evia

ביליתי באי אויה עם משפחתי באמצע ספטמבר למשך 8 ימים מלאים. אויה Evia הוא האי השני בגודלו מבין איי יוון (הראשון הוא כרתים). הוא מחובר ליבשת בשני גשרים וישנן גם כמה מעבורות ששטות מהיבשת לאי וחזרה. עיקר התיירות באויה היא תיירות פנים, נופשים יוונים. על חלק מהחוויות שלנו כתבתי בפוסט 'גלגולו של טיול'.

יום דרומי

נסענו דרומה על הכביש הראשי שמוביל ל Karistos כביש נופי מקסים. מכל פיתול מתגלה מפרץ כחול. הרגשנו שאנחנו חייבים לרדת לאחד מהמפרצים המפתים שקרצו לנו בכל סיבוב. אז, ליד הכפר הררי Almiropotamos סטינו מהכביש הראשי וירדנו מערבה לכפר Panagia שיושב על מפרץ מקסים. סירות דייגים עגנו במזח.

משפחות ישבו תחת שמשיות ונהנו מסופ"ש של סוף הקיץ. התמקמנו על ספסל בצל עץ אקליפטוס, פרסנו שמיכה והופ קפצנו למי המפרץ הצלולים והקרירים. להקות דגים שחו מכאן לשם ואנחנו עם המשקפת והשנורקל עקבנו אחריהם בעניין רב.

המלצה שלי – בנסיעה לנופש ביוון כדאי לקחת משקפות שחייה ושנורקלים.

כך חלפו מספר שעות נעימות (יכולנו להשאר שם מספר ימים). המשכנו בדרכנו ליעד – בתי הדרקונים שעל הר אוכי, עליהם כתבתי בפוסט הקודם. לאחר שהתייאשנו ממציאת בית דרקונים החלטנו לבדוק את המפרץ שבקצה הכביש, מפרץ מזרחי לחופי הים האגאי. נסענו לחוף Agios Dimitrios Gorge הירידה לחוף נראתה לנו תלולה מדי ולכן רק הבטנו עליו מלמעלה. התפעלתי מכמות האוהלים. אני מאד אוהבת לעשות קמפינג בים וזה עורר בי רצון להיות שם, עם אוהל, ליהנות מהיופי, מהשקט והשלווה שהמקום הקרין.

הכביש המשיך לחוף אחר שהיה פחות יפה ומזמין, גם בו היו אוהלים. פרסנו שמיכה, הכנו קפה, כרסמנו עוגיות והעברנו שעת בין-ערביים נעימה. בדרך חזרה למקום הלינה שלנו עצרנו בעיירת הנמל Nea Stira לארוחת ערב באחת מהמסעדות שעל הטיילת.

המלצה שלי – בכל עיירות הנמל שביקרנו בהן היתה טיילת לאורך הים עם טברנות, בתי קפה, בתי מלון וכו'. נראה שזה האזור הכי פעיל בעיירה, כך שאם אתם מחפשים מקום לאכול או לשתות חפשו את הטיילת שלאורך החוף.


סיור במרכז האי  Evia

תחנה ראשונה – עיר הנמל קימי  (Kymi)

קראתי עליה שהיא עיירה מעניינת ומקסימה, שהיא יושבת בתוך מפרץ מקסים ונחשבת לאחת הנקודות המקסימות ביותר באי. קראתי שיש בה טברנות מעולות, מלונות בוטיק קטנים לשפת הים ועל הצוקים מסביב. העיר עצמה יושבת על המצוק למעלה ויש לה חלק שנמצא על החוף. בחרנו להתמקם ליד הים בין Platana ל  Paralia Kimis

אזור החוף מוזנח ונראה שידע ימים יפים יותר, יש במקום עליבות ועזובה. למרות זאת, אנשי המקום נופשים לאורך החוף ונכנסים למי הים הצלולים והנעימים. חלק מהטברנות שוקקות חיים ומלאות בסועדים. אכלנו שם ארוחה יוונית נפלאה.

המלצה שלי – בכל הטברנות שאכלנו מנת הדיונונים היתה נפלאה. הם טריים ומטוגנים במידה הנכונה. מנה נוספת שאהבנו היא מאפה גבינה אפוי או מטוגן.

במעבר לתחנה השניה חלפנו דרך העיר העליונה שעשתה רושם של עיר יפה ופעילה עם נוף נהדר של המפרץ למטה.

תחנה שניה – חוף  Paralia Chiliadou

דרך נופית מקסימה מקשרת בין קימי לחוף Paralia Chiliadou צמוד אליו נמצא גם החוף Paralia Metochiou שני החופים האלה, שפונים מזרחה לים האגאי, הם החופים היפים ביותר שראיתי באי.

הרגשתי בחופים האלה כמו בסיני. השקט, השלווה, הניתוק, המרחב, היופי, המים הצלולים, הצבע הכחול העמוק, הכל הרגיש לי כמו המקום המושלם לחופשה רגועה. בספטמבר רוב דירות הנופש סגורות גם חלק מהטברנות, יש מכולת קטנה ויקרה. בהמשך מצאנו מפרצים נסתרים מנוקדים באוהלים, בעיני זה אחד המקומות הנפלאים לקמפינג.

המלצה שלי – בחופים הפחות תיירותיים אין ציליות, אפשר להצטייד באחת מהארץ. יש ציליות קלות שלא תופסות מקום רב

תחנה שלישית -עיירה הררית  Steni Dirfyos

התחנה השלישית נמצאת בלב המעבר מהחופים המזרחיים לעיר חלקידה שבמערב האי. המעבר הוא דרך האזור ההררי והגבוה של מרכז האי. העיירה המרכזית של חלק זה היא Steni Dirfyos. עיירה הררית טיפוסית עם נחל שחוצה אותה וטברנות שיושבות על הגדות המצוקיות של הנחל. העיירה היא בסיס טוב למסלולי טיפוס על דירפיסDhirfis Oros  ההר הגבוה ביותר באי שגובהו 1743 מ'.

תחנה רביעית – העיר חלקידה  (Halkida)

העיר חלקידה (Halkida) או חלקיס (Chalcis) היא העיר הראשית באי. העיר נמצאת בצד המערבי של האי וישנם שני גשרים המקשרים בינה ובין היבשת. גשר ישן וגשר מיתרים חדש. הגשר העתיק נמצא בנקודה הצרה ביותר של הים שמפריד בין האי ליבשת. ממנו מתחילה טיילת החוף שלאורכה טברנות, בתי קפה, פאבים, בתי מלון ובתי דירות. באזור זה ניתן לצפות בתופעה מדהימה הנובעת ממצב גאות-שפל ומשפיעה על כיוון ועוצמת הזרימה מתחת לגשר. אותנו זה הדהים. ליד הגשר יש שלט המסביר את התופעה (חבל שהוא כתוב רק ביוונית).


הסתובבנו בעיקר בטיילת שלאורך רצועת הים המפרידה בין האי ליבשת. הטיילת רחבה ומטופחת. היא מהווה מקום בילוי מרכזי עם שלל המסעדות ובתי הקפה שלה. במקביל לטיילת ישנו מדרחוב ארוך עמוס בחנויות בגדים ופיצ'יפקס.

לחלקידה עבר היסטורי עשיר עוד מתקופת יוון העתיקה. יש בה מוזיאון פולקלור במבנה וונציאני עתיק, יש בה מסגד מהמאה ה-15 וכנסיה מהמאה ה-13. אנחנו בחרנו לבקר ב  Karababa Castle מבצר הניצב על גבעה הסמוכה לגשר העתיק. המבצר נבנה על ידי התורכים בשנת 1684 כדי להגן על האיזור מפלישה וונציאנית. ניתן לסייר בתוך החומות שנשתמרו מן המבצר, לעלות עליהן לתצפית למטה על העיר, הים והיבשת. בקצה נמצא מוזיאון ארכיאולוגי קטן שמכיל ממצאים מן העיר העתיקה Chalkis שהיתה עיר-מדינה חשובה ובת-ברית של אתונה. המוצגים הם מתקופות שונות ומתרבויות שונות (ונציאניות, עותומניות וכו'). מוזיאון קטן ומעניין, ההסברים גם באנגלית. הכניסה למבצר ולמוזיאון היא בחינם יש לשים לב לשעות הפתיחה. מצאנו בו כמה מצבות כתובות בעברית.

הקהילה היהודית

ההיסטוריה של הקהילה היהודית בחלקידה נמשכת יותר מ- 2200 שנה. יוספוס פלביוס מזכיר יישוב יהודי בעיר. בנימין מטודלה מספר שבזמן ביקורו בעיר הקהילה מנתה כ-200 יהודים ועיסוקה המרכזי היה ייצור וצביעת משי. בערך מתחילת שלטון הפרנקים, ובהמשך תחת שלטון ונציה, חויבו היהודים לגור בגטו המקומי ה"קאסטרו", ולשלם מיסים מיוחדים. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-325 יהודים, עם פלישת הגרמנים נמלטו רבים מהם להרים. חלק הצליחו לברוח לארץ ישראל דרך טורקיה ולהינצל, אבל חלק מאנשי הקהילה נתפסו ונשלחו בשנת 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ. ב-1948 מנתה הקהילה כ-180 יהודים.

סיור צפוני

כביש מספר 77 מוביל מחלקידה צפונה. ככל שמצפינים הכביש עובר בנופים יפים. הרים מיוערים, כפרים קטנים שיושבים במדרונות, חקלאות (בעיקר מטעי זיתים), מדי פעם הים מציץ כחול וקורץ.


תחנה בדרך  Prokópi

הבטחנו למתבגר שנפגוש זומבי. הפגישה התקיימה בכנסייה שבכפר פרוקופי. המתיישבים הראשונים שהקימו את הכפר היו פליטים מקפדוקיה, טורקיה. הם הביאו איתם את השרידים של St. Ioannis Rossos /St. John the Russian  שהוא אחד הקדושים הידועים ביותר בכנסייה היוונית האורתודוקסית. הוא נולד בשנת 1690 באוקראינה, השתתף במלחמת רוסיה-טורקיה, נפל בשבי ונמכר לעבדות לראש הפרשים הטורקי. הוא לא הסכים להתאסלם למרות העינויים שעבר עד שבסוף הניחו לו. העריכו אותו בזכות התנהגותו הענווה, אמונתו האדוקה ומעשי החסד שלו. בזכות התנהגות זו הוא זכה לכבוד, אהבה ואמון. למרות הצעות מפתות של אדונו הוא נשאר לעבוד באורווה כעבד והקדיש את רוב זמנו לתפילה וצום. הוא מת בשנת 1730. על קירות הכנסיה מצויר המסע של גופתו מקפדוקיה לאי אויה. הגופה החנוטה מוצגת בתוך ארון זכוכית בכנסיה. יש אגדות המספרות שבלילות הוא יוצא מהארון ומסתובב ברחבי האזור ולכן הנעלים שלו מתבלות ויש להחליף אותן מזמן לזמן.

אם גם אתם מתעניינים בזומבים או סתם רוצים לראות כנסיה מעניינת שמגיעים אליה נוצרים אורתודוקסים מכל רחבי העולם אתם מוזמנים לעצור בכפר הקטן הזה. מחוץ לכנסיה פורחת תעשיית המזכרות. הכיכר מוקפת בדוכנים רבים שמוכרים כל מה שתיירים מחפשים. יש גם כמה בתי קפה חביבים.

חופים ולינה ליד  Agia Anna

החופים המזרחיים של האי פונים לים האגאי ולכן הם סוערים יותר. אחד החופים המומלצים באזור זה הוא Agkali חוף ארוך שמשתרע מתחת לעיירה Agia Anna. יש בו אפשרויות לינה רבות וגם מסעדות ובתי קפה. חוף זה אמנם נחשב לאחד היפים באי אבל אנחנו העדפנו את החוף של Fragkaki שהיה בעינינו יפה יותר. גם בחוף זה אפשרויות לינה מסעדות ובתי קפה.

המלצה שלי – נוח להתמקם באזור זה כדי לתור את החלק הצפוני של האי. אפשר, כמובן, לבחור להתמקם בחופים המערביים שבהם הים נוח יותר כי הוא סגור בין האי ליבשת (על העיירות התיירותיות בצפון מערב האי אפרט בהמשך).

Waterfall of Drimona

סטיה קצרה מכביש 77 הביאה אותנו למקום קסום ומקסים, אחד מהיפים ביותר מבין כל המקומות בהם ביקרנו. ההליכה למפלים נוחה. ישנו שביל מסודר עם מעקה ומדרגות במקומות הנחוצים. אפילו בספטמבר היו מים במפלים ובבריכות. המסלול מכוסה בצל הנעים והיפה של עצי דולב ועצים מחטניים, בקצהו גן שעשועים קטן. אפשר ללכת ולחזור באותו נתיב ואפשר בקצה המסלול ללכת קצת על הכביש ולהגיע לחניה שם השארנו את הרכב.

המלצה שלי – אם אתם באזור תקדישו למקום הזה לפחות שעה.

הקצה הצפוני

המשכנו בכביש 77 עד לעיירה Istiaia אפשר להמשיך ל Orei אחד מאתרי הנופש הידועים של האי ומקום שהיתה בו התישבות עוד מהתקופה הפרהיסטורית. בOrei  מוצג פסל של פר עשוי שיש מהמאה הרביעית לפנה"ס. אנחנו וויתרנו על ביקור בOrei  ובחרנו להמשיך מ Istiaia לקצה הצפוני של האי. נסענו לכיוון הים דרך אזורים חקלאים שטוחים, בין בתי חווה ולאורך נחל. לבסוף הגענו לחוף עם אבנים. החוף לא מזמין לרחצה, אבל הוא יפה ונהנינו לעשות בו פיקניק.

המשכנו עם הכביש לאורך החופים הצפון מזרחיים של האי, נהנים מהנוף ומהדרך.

עיירות תיירותיות בחלק הצפון-מערבי של האי

ביום האחרון שלנו באי נסענו לחופים הצפון מערביים. עצרנו בLimni  שהיא עיירת חוף קטנה ויפה. לצערי לא הספקנו לטייל ברחובות הצרים שלה עם הבתים היפים. על יד הנמל, כמו בכל עיר נמל, יש טיילת עמוסה מסעדות ובתי קפה. האווירה נראתה נעימה ומזמינה, אבל אנחנו החלטנו להמשיך הלאה ולא להתעכב. לדעתי העיירה שווה עצירה ושיטוט קל.

ישנם עוד כמה חופים תיירותיים בדרך צפונה לכיוון Loutra Aidipsou. באחד מהם עצרנו במטרה להפרד מהחופים היפים של האי. ככל שהתקרבנו ללוטרה אדיפסו פגשנו יותר תיירי חוץ, תיירים אירופאים. ידענו שלוטרה אדיפסו היא עיירת הספא המרכזית והידועה ביותר ביוון. ידענו שהיא מפורסמת בעולם בזכות המעיינות החמים שנובעים בה. מעיינות שידועים עוד מימי קדם כבעלי סגולות מרפאלוטרה אדיפסו היא עיירת נופש עם מגוון רחב של מלונות, עם שפע טברנות, בארים וחנויות. יש בה למעלה מ- 80 מעיינות חמים ובריכות טרמיות, חלקם מסודרים בתוך מבנים בעיירה וסביבה וחלקם בטבע, המעיינות החמים מתאימים גם לתיירות חורף.

את האי עזבנו על גבי מעבורת לכיוון העיר  Arkitsa
המלצה שלי - השייט במעבורת מהנה וחוסך את הנסיעה חזרה עד חלקידה.

עוד חוויות מהחופשה המשפחתית באויה כתבתי בפוסט גלגולו של טיול.

אני שמחה שהתלוותם אלי לטיול באויה, אי יפה ונעים שמאד נהנינו להכיר. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

אני רוצה לקבלת גלויות חדשות 

       

תגובות

Popular Posts

טיול זוגי חורפי בצפון איטליה – אהבה ותיקה

ראמה - סודות ומסורות