סמוטראקי (Samothraki) האי שחשבנו שגילינו

לפני כחצי שנה התחלנו לתכנן חופשה משפחתית בחגי תשרי. עברו שבע שנים מהחופשה הקודמת בה היינו בהרכב משפחתי מלא. השירות הצבאי של הבכורה ואחריה הבן לא אפשרו זאת. לחופשה יצאנו עם שלושת ילדינו (גילאי 16-24) ובת זוגו של הבן. שלפנו ממגרת החלומות את האי תאסוס שחיכה לנו כמה שנים. תאסוס נכנס למגירה שלנו עוד לפני שכיכב בכתבות באמצעי המדיה השונים. החלטנו שהוא יהיה הבסיס סביבו נבנה את החופשה. 

שוטטנו בגוגל מפס בצפון הים האגאי ומצאנו, לא רחוק מתאסוס, אי לא גדול שאת שמו לא הכרנו, סמוטראקי (שנכתב גם סמותראקי או סמותרקי Samothrace או Samothraki). ראינו שבמרכזו מתנשא רכס הרים בו נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בים האגאי, פסגת Fengari, המתנשאת לגובה של 1,600 מטר. פירוש המילה Fengari ביוונית הוא ירח. לפי סיפורי המיתולוגיה, פוסידון ישב על פסגת ההר וצפה במלחמת טרויה. 

חיפשנו קצת מידע ברשת. גילינו שרק לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר סמוטראקי מהטורקים לידי היוונים. היינו בטוחים שסמוטראקי הוא אי נידח, מיושב ע"י כמה מגדלי עיזים שנשכחו ואנחנו נהיה בין הראשונים שיגלו את מכמניי האי הזה. אז חשבנו. 

ההתלהבות מהאי עלתה וירדה ככל שמועד החופשה התקרב. כמה פעמים שקלנו לוותר אבל בסוף, במיוחד בגלל שכל כך התעקשתי, הכנסנו אותו לתוכנית. בררנו על המעבורת לאי. בהתחשב בלוח הזמנים של המעבורת (בערך פעם ביום, פרטים בהמשך) והתוכניות שלנו להמשך החופשה, החלטנו ללון באי 3 לילות. לא מצאנו וילה לכן, הזמנו 3 חדרים זוגיים בבית הארחה בכפר תרמה Therma. הרגשנו שזו תהיה ההרפתקה של החופשה. 

אז איך היה? נפלא. ועכשיו לפרטים. 

טיולים 

מפלי פוניה (Fonia) 

המפלים נמצאים בקרבת הכפר תרמה, כעשר דקות נסיעה מזרחה. בתחילת המסלול יש חניה מסודרת ושילוט כך שדי קל למצוא אותה. הלכנו לאורך הנחל הזורם. המסלול מוצל. הכל מסביב ירוק ויפה. הליכה לא מאתגרת עד הבריכה של המפל הראשון (תמונה בפתיחת הפוסט). המקום מקסים והמים קרים. לקח קצת זמן אבל בסוף כולנו נכנסנו למים. אני מניחה שבימי הקיץ החמים הרחצה נעימה לכולם. אנחנו לא נרתעים ממים קרים ולכן נהנינו גם ביום סתוי רגיל. אחרי שנכנסים למים הצלולים לא מתחשק לצאת. הבריכה עמוקה וצלולה. המפל מסתתר מאחורי הסלע כך שמי שלא נכנס לבריכה לא יכול לראותו. כיף לשחות למפל. 

התחלנו להתארגן בנחת להמשך הטיול, רצינו להגיע למפל השני. בזמן ההתארגנות הגיע זוג צעיר, הם התפשטו ונכנסו למים. לחלקנו זה לא היה נעים וזירז את העזיבה שלנו את המקום. לדעתי, זו לא התנהגות מתחשבת לכפות את העירום שלך על אנשים אחרים שנמצאים בסביבה. מעניין אם היינו עדיין במים, האם היו מתפשטים ונכנסים? המסלול למפל השני מאתגר יותר וכולל עליה די תלולה. כאשר עולים האופק נפתח והים מתגלה כחול ואינסופי. בעיני שווה להתאמץ ולהגיע גם למפל השני. אחרי ההליכה בעליה ובשמש כמובן שנכנסנו גם לבריכה היפה של המפל השני. בדרך חזרה, ראינו שלבריכה הראשונה הגיעה משפחה עם ילדים צעירים וגם הם רחצו בעירום. הבנו שזה כנראה האופי של האי הזה ואכן גם בחוף הים נתקלנו בזה שוב. יש בסמוטראקי תחושה של ניתוק מהעולם ומחיי היומיום, תחושה של חופש ושחרור. 

טיילנו גם במסלול קצר יותר שיוצא ממש מתוך הכפר תרמה. ההליכה היא לאורך נחל זורם מתחת לצילם של עצים ירוקים ומרשימים ובדרך מפלים שנשפכים לבריכות. להפתעתנו היו המון פרחי רקפת במסלולים השונים בהם הלכנו. כנראה שזהו זן יווני שפורח מוקדם יותר מזן הרקפות בארץ. גם לא ראינו את העלים הירוקים האופיינים לצמח הרקפת בארץ. 

הכפר תרמה Therma

הכפר קיבל את שמו מנביעות המים הטרמליים שבסביבתו. חלקם מתועלים לבריכות פתוחות שבנויות בחוץ תחת כיפת השמים וכל מי שרוצה יכול לטבול בהן. אנחנו לא רצינו. המקום לא נראה מתוחזק ומטופח וגם ריח הגופרית לא עורר בנו חשק.

הכפר עצמו חביב. יש בו בתי הארחה, טברנות, מכולת, נמל קטן וחוף ים קרוב. בסביבתו גם אתרי קמפינג. בתקופה שבה טיילנו הכפר נראה די מנומנם וחלק מהמקומות היו סגורים. בקיץ כנראה שהמצב שונה. מאד נהנינו ללקט פטל בצידי הדרכים בכפר.

הכפר סמוטראקי (נקרא גם חורה Chora) 

האיים באזור סבלו בעבר מפשיטות של שודדי ים ולכן הכפרים הוקמו במורדות ההרים ולא בקרבת החוף. הבתים של הכפר כמו בנויים אחד על השני והרחובות מטפסים בתלילות מתחתית הכפר לראשו, שם מצוים שרידים של טירה מימי הביניים שהיתה שייכת למשפחת Gateluzi מג'נובה. משפחה זו שלטה במספר איים באזור מאמצע המאה ה-14 ועד שנכבשו ע"י העותומנים באמצע המאה ה-15. 

את הרכב השארנו בחניה בכניסה לכפר ויצאנו לטיול בסמטאותיו הצרות והיפות. כבר בכניסה שנמצאת למטה בתחתית הכפר, תפסה את עיניי מרפסת מקסימה וקיוויתי שהיא חלק מבית קפה. תקוותי התממשה. התישבנו במרפסת של Trapeza cafe שמשקיפה על הכפר. באופק נצץ הים הכחול. בעל המקום, צעיר ידידותי, סיפר על אהבה למקום שהולידה אהבה זוגית ועסק. הוא סיפר שהמבנה בו נמצא בית הקפה היה סניף בנק שנסגר. 

המשכנו לכיוון הכנסיה Greek Orthodox Church of the Assumption of the Virgin Mary שגם ממנה תצפית יפה על הכפר. 

מקדש האלים הגדולים Sanctuary of the Great Gods on Samothrace 

בדרך לכפר סמוטראקי עצרנו באתר ארכיאולוגי מסקרן. למצוא אותו היה קצת מאתגר. טעינו בדרך ואנשים נחמדים, שכנראה נתקלו בעוד טועים ותוהים כמונו, הסבירו לנו כיצד להגיע. אז הבנתם שאין ממש שילוט וגם מצב התחזוקה של הכביש המוביל לאתר גרוע. זה פשוט לא מובן איך אתר כזה כל כך מוזנח. 

החשיבות הגדולה של האתר היא שבשנת 1863 במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנוהלו ע"י ארכיאולוג צרפתי חובב Charles Champoiseau נמצא בו הפסל המפורסם של אלת הניצחון - נייקי (Nike). כיום הפסל נמצא במוזאון הלובר בפריז. 

נראה שהחפירות ההן היו במטרה למצוא אוצרות ולכן יש בלאגן של ממצאים ארכיאולוגיים שכנראה נזרקו הצידה במהלך החפירה הלא מקצועית ומקשים כיום על שחזור האתר. מאד מצער. 

כך נכתב על האתר: בעת העתיקה, תהילתו של סמוטראקי נבעה מפולחן מסתורי של האלים הגדולים Megaloi Theoi, שטקסי החניכה שלהם הבטיחו הגנה בים והזדמנות "להיות אדם טוב ואדוק יותר בכל המובנים" (Diodorus). במהלך הטקס נדדו החניכים, מכוסי עיניים, בחושך בחיפוש אחר האלה הרמוניה, בתם של זאוס ואלקטרה, שאותה, לפי האגדה הסמוטראקית, נשא קדמוס, ככל הנראה בדרך הים, כאשר הפליג ליד סמוטראקי במהלך מסע החיפוש שלו אחר אירופה. 

מתוך חיפוש מידע במרחבי האינטרנט אני מבינה שרב הנסתר על הגלוי וכי ישנו מסתורין רב סביב הפולחן והטקסים שהתרחשו באתר. העדויות הראשונות לפעילות דתית באתר מתוארכות למאה ה-7 לפנה"ס. המבנים העצומים, מהם נשארו רק שרידים, נבנו החל מהמאה ה-4 לפנה"ס והם קשורים לבית המלוכה של מוקדון. עוד אנקדוטה הקשורה לאתר היא שכאן נפגשו לראשונה הוריו של אלכסנדר מוקדון הידוע גם כאלכסנדר הגדול. 

המקדש, שזכה לתפארתו הגדולה ביותר במאות ה-3 וה-2 לפנה"ס, ננטש לקראת סוף המאה ה-4 לספירה. 

אני והבכורה נהנינו לשוטט באתר ולחקור אותו, ישנם מספר שלטים שמספקים מעט הסברים. שאר החבורה פחות התלהבו. 

פאנאגיה קרימניוטיסה Panagia Krimniotissa 

כנסיה עם נוף משגע אבל הכביש שמוביל אליה, ארוך ומשובש וממש קשה עד מפחיד לנסוע עליו. זה אפילו לא כביש אלא דרך עפר שבמספר קטעים בודדים סללו כביש. 

חופים 

קיפוס (Kipos) או Paralia Kipi 

ביום הטיול הראשון, יום בו טיילנו למפלי פוניה (Fonia), לאחר שחזרנו מהמפלים לחניה, המשכנו בנסיעה מזרחה ודרומה לאורך החוף עד הקצה הדרום מזרחי של האי. הכביש לא מתוחזק והשוליים שלו לפעמים מתפוררים או שיש בורות בכביש. כדאי לנסוע לאט ובזהירות. כך גם אפשר להנות מהנוף, ממראה החופים, הים והאיים או היבשה שנראים מטושטשים באופק. הכביש מסתיים בחוף קיפוס (Kipos). 

החופים בחלק הדרומי של האי לא נגישים ואפשר להגיע אליהם רק בשייט. לא התלהבנו מהחוף. אולי זה נבע ממזג האויר שהיה קריר והרוח נשבה, אולי כי היינו שבעים מהטיול למפלים, ואולי... אינני יודעת. החלטנו לחזור לאזור תרמה. בדרך ראינו מועדון צלילה נטוש. יכול להיות שבעונת הקיץ הוא פעיל כי ראינו פרסומות שלו פזורות במקומות רבים באי. 

מצאנו בית קפה וישבנו לשתות ולאכול משהו קל. בטיול עם מתבגרים נושא האוכל הוא עניין שאין להתעלם ממנו. כל כמה שעות הוא עולה ודורש התייחסות. לאחר שרווינו ושבענו, חצינו את הכביש ורחצנו בים. היה נהדר. סתם חוף ללא שם סיפק לנו את כל מה שהיינו צריכים.

Paralia Pachia Ammos 

החוף של עמוס (Ammos) היה היעד אליו שאפנו להגיע ביום הטיול השני. השם של החוף הפליא אותנו לכן בדקנו וגילינו ש Ammos זה חול ביוונית. אכן כשהגענו גילינו חוף חולי מדהים בניגוד לחופים רבים בהם יש אבנים. כדי להגיע ליעדנו נסענו דרומה דרך החלק המערבי של האי. בדרך עצרנו באתר ארכאולוגי, בכפר הררי ובכנסיה מבודדת (עליהם פרטתי בפרק הטיולים) כך שהגענו לחוף רק בשעת צהרים מאוחרת. זה לא מנע מאיתנו לבלות מספר שעות נעימות ומהנות ברחצה בחוף המקסים. רצועת החוף חולית ורחבה ומאפשרת מרחב מרווח. המפרץ השקט אפשר לנו לשחות די עמוק ולעקוב אחרי להקות דגים. המתבגרים יכלו להשביע את רעבונם בבית קפה/מסעדה קטנה שהיתה פתוחה וגם השכירה מיטות שיזוף ושמשיות במחיר לא כל כך ידידותי. ראינו עוד שתי מסעדות אבל הן היו סגורות. כנראה מסעדות אלה פועלות רק בעונת הקיץ כאשר החוף יותר עמוס וצפוף.

פרטים טכניים

אוכל ולינה 

התמקמנו בכפר תרמה, שיש בו אפשרויות לינה רבות. ישנם גם כמה אתרי קמפינג באזור. בית ההארחה בו התאכסנו מוקף חצר גדולה ומטופחת בה פזורים שולחנות וכסאות לשימוש האורחים. 

נהנינו לפתוח את היום עם ארוחת בוקר בחצר. בערב אכלנו בטברנה. בכל המקומות שישבנו לאכול באי מאד נהנינו, אהבנו במיוחד שתי טברנות בעיר הנמל. 

מעבורת 

בתקופה שבה הפלגנו לאי, ספטמבר-אוקטובר, ישנה הפלגה אחת ביום הלוך-חזור בין העיר אלכסנדרופולי Alexandroupoli לאי סמוטראקי. לפרטים אפשר להכנס לאתר המעבורת. 

אלכסנדרופולי נמצאת במרחק של כ-4 שעות נסיעה מסלוניקי. הנסיעה היא על כביש מהיר שבו מספר תחנות לתשלום אגרה. תשלום של 1-2 אירו לכל מקטע. את הכרטיסים קנינו במשרדי חברת המעבורת שנמצאים בכניסה לנמל. קנינו כרטיסים הלוך-חזור למרות שזה לא מקנה הנחה, זה פשוט פחות התעסקות. בקניית הכרטיסים הם ביקשו לראות את כל הדרכונים. מחיר ההפלגה הוא 9 אירו לכיוון לאדם. על הרכב שלנו שהיה גדול (מיועד ל-9 אנשים), שילמנו 52.5 אירו לכיוון. 

את השעה הפנויה בין קניית הכרטיסים לעלייה על המעבורת בילינו בבית קפה חמוד, נוח וטעים שנמצא בתוך הנמל. 

אני אוהבת להפליג. אונית המעבורת גדולה ולכן התחושה היא של הפלגה חלקה ושקטה. יש בים מרחבים עצומים מאופק עד אופק וזו חוויה שאני מאד אוהבת. אפשר לבחור אם לשבת בפנים על כורסאות נוחות או בחוץ על ספסלים שאמנם פחות נוחים אבל מאפשרים להרגיש את הרוח ולראות את כל המרחב. אני כמובן הייתי בחוץ לאורך כל ההפלגה. 

הנמל אליו מגיעה המעבורת נמצא בכפר קמריוטיסה (Kamariotissa). בכפר, מקביל לקו החוף, נמשך רחוב המכיל בעיקר טברנות ובתי קפה וגם סוכניות להשכרת רכבים וטוסטוסים, סופרמרקט וחנויות מזכרות. בשעות הערב, גם בימי הסתיו, הטברנות היו הומות ומלאות. אכלנו שם בשני ערבים ונהנינו מאד.

♦ כדאי למלא את מיכל הדלק של המכונית לפני ההפלגה כי מחיר הדלק על האי יקר יותר. ישנן כמה תחנות דלק בקרבת הנמל. 

סיכום 

מאד נהנינו מהביקור באי. זהו אי לא תיירותי אך הוא לא אי נידח, יש בו תיירות ואנחנו בהחלט לא הראשונים שגילו אותו. בדיעבד קראתי שהאי משמש למסיבות טבע. אני מבינה את החיבור. האי מאפשר חיבור לטבע וניתוק מסוים מהעולם שמסביב. הוא משרה תחושה של נינוחות ושלווה, יש בו משהו קצת מנומנם. יתכן שבעונת הקיץ הכל יותר הומה ותוסס. אנחנו טיילנו בשלהי הסתיו, אולי אנשי האי החלו בהתכנסות והסתגרות לקראת החורף. חווינו את זה גם באי הבא אליו הגענו, תאסוס, עליו כתבתי כאן. לפני סמותרקי טיילנו בקאוולה מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא על המשך החוויות שלנו. 

אני שמחה ומתרגשת מכך שאתם מלווים אותי, קוראים על הטיולים שלי ואת ההגיגים שלי. זה לא מובן מאליו וממלא אותי באושר. לקבלת הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג (לא יהיו הודעות אחרות, מבטיחה!) הכניסו את כתובת המייל שלכם בתיבה למטה. תודה.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 
כתובת מייל 
       

המלצות להמשך קריאה:

טיילנו בעוד איים יוונים, אתם מוזמנים לקרוא על הטיולים שלנו ב-

אויה

קורפו

רודוס