קוואלה, יותר מנמל בדרך לאי תאסוס

בתקופה הזאת של חגי תשרי, בדיוק לפני שנה (ספטמבר 2022) נסענו לחופשה משפחתית ארוכה בצפון מזרח יוון. היו לנו 3 מוקדים: אחד יבשתי, העיר קוואלה Kavala ושני איים, סמותראקי Samothraki ותאסוס Thasos. על הבילוי באיים כתבתי בפוסטים קודמים. הגיע הזמן לספר גם על החופשה בקוואלה (שלפעמים רושמים אותה בעברית גם קבאלה). לקוואלה הגענו בנסיעה על אוטוסטרדה מסלוניקי. הנסיעה יפה. אם יש זמן אפשר לרדת לדרכים צדדיות. 

ירדנו מהאוטוסטרדה ליד Vrasna ונסענו לאורך החוף. עצרנו להתרעננות בחוף חמוד. ממנו ראינו את קוואלה מחכה באופק.

הדירה ששכרנו נמצאת בפרברים של העיר, כרבע שעה נסיעה מהמרכז, הנמל והעיר העתיקה. מהדירה יכולנו ללכת ברגל לחוף ים נעים. כל בוקר, בזמן שהמתבגרים ישנו, יצאתי עם בן זוגי לטיול רגלי בסביבה הקרובה. הלכנו בסמטאות השכונה, לאורך החוף ועל מצוק שמשקיף מלמעלה על מפרץ כחול ומקסים. אלו היו רגעים שקטים ושלווים, דרך נעימה לפתוח את היום.  

בערב הראשון נסענו למרכז של קוואלה. הלכנו על הטיילת לאורך החוף, עברנו ליד פארק שעשועים קטן והגענו לנמל שלאורכו חנויות וטברנות. מעליו מתנשאת העיר העתיקה שבנויה על גבעה שצופה על הנמל ומוסיפה יופי ונוי לאזור הזה. ישבנו בטברנה ונהנינו מהאוכל היווני המוכר והאהוב.

פארק Paggaio ופסגת Pangaion

למחרת יצאנו לטיול בהרים, נסענו לפארק Paggaio ופסגת Pangaion. לעצירה ראשונה חנינו ליד בקתה עם מרפסת מקסימה שצופה על העמק בו התרחש קרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס. ישבנו במרפסת, שתינו קפה או שוקו קר ושוחחנו עם האיש ששיפץ ומחזיק את המקום המקסים הזה. הוא סיפר לנו על קרב פיליפי בו הכוחות הרומאים שתמכו בשלטון אוטוקרטי הביסו את הכוחות הרומאים הליברטורים שרצו לשמור על הרפובליקה המסורתית (קרב בין התומכים בשלטון יחיד לבין התומכים בשלטון שנקבע ע"י האזרחים ובסיסו הוא החוק). כשישבנו שם עם הקפה מול הנוף היפה לא שיערנו מה יקרה בשנה הזאת בארץ שלנו.  

המשכנו בכביש שהתפתל בתוך יער מקסים. עצרנו להתרוצץ ולחקור את היער. 

המשכנו הלאה בנסיעה. הכביש יצא מהיער, פסגות חשופות התגלו מולנו. נוף שעורר בכולנו התפעלות ורצון להתחיל לצעוד ולכבוש פיסגה. 

עצרנו בחניה בקצה הכביש, בחורף המקום מתפקד כאתר סקי קטן. בתקופת הסתיו הרכבלים היו סגורים והמקום עזוב. התארגנו והתחלנו לצעוד. ככל שעלינו הנוף נפתח. 

בפסגה הצטלמנו ליד הצלב וירדנו בדרך שונה חזרה לאוטו.
 

המשכנו בטיול אוטו בנופים ההרריים. אחה"צ בילינו בחוף ליד הבית. 

Falakro

למחרת יצאנו ליום טיול ב Falakro אזור הררי צפונית לקוואלה. המקום מרוחק יותר והצריך נסיעה ארוכה. בהתחלה הכביש חצה אזור כפרי תעשייתי ממנו פנינו לכביש שעולה בהרים. בסוף הכביש נעשה צר ומפותל. 

חנינו באתר סקי נטוש והתחלנו לצעוד. 

הפעם העלייה היתה מאתגרת יותר. טיפסנו ישר למעלה ללא שביל מסודר וזה הקשה וייאש. בשלב כלשהו בדרך התיישבנו וחלקנו לא רצו להמשיך. התפצלנו לזוגות לפי רמת האנרגיה והמוטיבציה. כל זוג טיפס בקצב שלו. אני ישבתי עם הבת הצעירה (15) שלא הסכימה לזוז יותר. ישבנו בשקט, נחנו, התבוננו בנוף. שחררתי את הצורך שלי להגיע לפסגה ואמרתי לה שזה בסדר להגיע גם רק עד לנקודה בה התיישבנו. ברגע ששחררתי ציפיות, כשלא היתה שום דרישה חיצונית, זה אפשר לה להתחבר למוטיבציה הפנימית שלה ולרצון שלה כן להתמודד ולהגיע לפסגה אליה הגיעו שאר בני המשפחה. 

בסוף כולנו התכנסנו בפסגה. זה היה שווה את המאמץ. בקצה נמצא מבנה שהיה סגור, כנראה שהוא פתוח רק כאשר אתר הסקי פעיל. התיישבנו במרפסת גדולה שמשקיפה על נוף מרשים.

התבוננו על העננים שעלו מהערוץ, נשנשנו משהו וירדנו חזרה לאוטו. 
בהשראת היום הזה כתבתי ברכה לשנה החדשה (תשפ"ג):

אז אני מאחלת לכולנו שנגיע ליעד שליבנו נמשך אליו, שנהנה ממנו ונמצא את היעד הבא שליבנו נכסף אליו. ובין לבין שנדע לקחת את הזמן בקצב שנכון לנו, לנוח ולהקשיב לרחשי הגלים המלטפים את החוף. ושתמיד יהיה לנו הבית כבסיס יציב לחזור אליו שופע אהבה וטוב.

הלוואי שנמצא את הפסגה עליה אנחנו רוצים/שואפים/נמשכים לטפס ונעלה אליה. לפעמים לאט עם עצירות, לפעמים בצעד מהיר ובטוח, לפעמים נשב לנוח לנשום ולהתבונן, אולי יעבור בנו הרהור האם זו הפסגה שלי? האם אני עדיין רוצה להגיע אליה? שהשאלות יתבהרו נוכל להמשיך בדרך שלנו. הקשיים שבדרך ממתיקים את תחושת ההישג, גם קוביית שוקולד עוזרת.

Drama

בנסיעה חזרה עצרנו לארוחת ערב בעיר דרמה Drama. השם של העיר לקוח ממילה ביוונית עתיקה שמתייחסת לעושר במי המעיינות שזורמים בעיר. מי המעיינות מוזרמים לפארק שנמצא בלב העיר, פארק Agia Varvare לידו נמצאת כנסיה בשם זה. זהו שמו של הקדוש שמגן על העיר. ב-4 בדצמבר חוגגים את היום שלו. סביב המעיינות פעלו בתי מלאכה לעיבוד טבק.  המרכז של העיר מקסים. בפארק אגם, תעלות מים, שבילים וגשרים. יש גם כמה טברנות מסביב. נהנינו לגלות את המקום.

Kavala - העיר העתיקה

למחרת הקדשנו את היום לטיול בעיר קוואלה. סמטאות העיר העתיקה מטפסות למעלה עד למצודה. לאורך הרחובות שמרוצפים באבנים ישנן חנויות של מזכרות, בתי קפה, בתים צבעוניים, מדרגות ופינות חמד רבות. 

עצרנו ליד מאפיה שבה מייצרים קורביאדס Kourabiedes, עוגיות יווניות מפורסמות מלאות בשקדים טחונים ומצופות באבקת סוכר. המקור של העוגיות האלה הוא קוואלה, והיא מפורסמת כיצרנית עוגיות הקורביאדס הטעימות ביוון. האמת... התמכרנו ובהמשך לא מצאנו עוגיות טעימות כמו אלו שאכלנו בקוואלה.

נכנסנו לביקור במצודה. הגענו ביום התיירות הבינלאומי ולכן הכניסה היתה בחינם. מהמצודה נשקפים בתי העיר והנמל ממנו יוצאות מעבורות לאי טאסוס. המשכנו לשוטט בסמטאות היפות של העיר העתיקה. 

נהנינו לשבת לקפה בבית קפה מתוק וקסום שמשקיף על העיר והמפרץ. גילינו עוד כמה פינות חמד וחזרנו לדירה שלנו, לבילוי אחה"צ נעים בים וללילה אחרון לפני היציאה להרפתקה הבאה.

בפוסט הזה פתחתי דלת לאזור פחות מטויל ביוון. מקווה שנהנתם לגלות איתי את המקום. נפרדנו מהעיר בדרכנו להרפתקה הבאה, האי סמותרקי עליו כתבתי כאן. חזרנו אל העיר בסוף החופשה, עם המעבורת עליה שטנו מהאי תאסוס. על החופשה בטאסוס כתבתי כאן. משם המשכנו בדרכנו לסלוניקי לסגור את המעגל של החופשה. 

אני אוהבת לטייל ביוון הן באיים והן ביבשת. טיול משפחתי או חופשה זוגית, בסתיו, בחורף, בקיץ. אני שמחה שאתם מצטרפים לטיולים שלי. יש בבלוג הרבה פוסטים על יוון, מוזמנים לקרוא עוד כאן.

להתראות בטיולים הבאים
מפת האזור