תאסוס - הצצה לאי היווני הכי צפוני
כבר כמה שנים שבן זוגי חולם לבקר באי תאסוס (Thasos), האי היווני הצפוני ביותר. השנה סוף סוף הגענו. לחופשה יצאנו בחגי תשרי כך יצא שטיילנו בתחילת אוקטובר, סוף עונת התיירות באי. בתקופה כזאת מצד אחד אין עומס של תיירים אבל מצד שני חלק מהמקומות כבר סגורים או בתהליך סגירה. שמרנו את תאסוס לסוף החופשה, הגענו אחרי שבוע מהנה בו טיילנו 4 ימים בקוואלה והסביבה ו- 3 ימים באי סמוטראקי. יתכן שזו הסיבה שלקח לנו קצת זמן להתחבר.
הגענו לתאסוס בערב אחרי יום מעבר ארוך שכלל הפלגה של שעתיים מסמוטראקי לאלכסנדרופולי, נסיעה של כמעט שעתיים לעיר הנמל Keramoti
והפלגה של כמעט שעה לתאסוס, עיירת נמל ששמה כשם האי Thasos.
מה עשינו בתאסוס? ביקרנו בעיירות וכפרים, בילינו בחופים, טיילנו בטבע, נחנו, נהנינו להיות ביחד ולהתנהל בנחת בלי להספיק ובלי למהר. פשוט להיות.
עיירות וכפרים
עיירת הנמל תאסוס
לקראת ערב המעבורת עגנה בעיירת הנמל תאסוס. החלטנו להעביר שם את הלילה הראשון על האי ולשם כך התמקמנו במלון סמוך לנמל.
יצאנו לאכול ולהסתובב בעיר. אכלנו בטברנה עליה קבלנו המלצה חמה במלון. היה בינוני. רוב הטברנות בהן אכלנו בתאסוס הגישו אוכל פחות טעים ממה שקיבלנו בטברנות בסמוטראקי. הסתובבנו קצת בעיר גם בבוקר למחרת והיא חביבה, יש ברחוב הראשי שקרוב לנמל הרבה חנויות מזכרות. קנינו לעצמנו כמה דברים.
Panagia
מהעיירה תאסוס נסענו ל- Panagia, כפר הררי ציורי. זה מה שקראנו עליו ובאמת הוא התגלה ככפר יפה. נהנינו לשוטט בו. מצאנו חנות של מוצרי זית Sotirelis Olive Oil, בה ניהלנו שיחה ארוכה עם 2 אחים שהם בעלי החנות, אחד מייצר שמן זית והשני כובש זיתים ומוכר גם כל מיני מטעמים ודברי מאכל מיוחדים. מתחת לחנות ישנו בית בד לא פעיל שמוצגים בו מכשירים ששימשו להפקת שמן זית גם באופן מסורתי וגם באופן מודרני. פרטים באתר הכניסה בחינם.
שוחחנו עם מוכרת בחנות של בגדים ואקססוריז Yaxe Accessories & Souvenirs, שסיפרה שהיא ובעלה מייצרים את התיקים המיוחדים שראינו בחנות. התיקים עשויים מעץ זית ועור והם ממש יפים. הם מייצרים גם בגדים ותכשיטים. לא יצאנו בידיים ריקות מהחנות הזאת. מהעיירה ירדנו לחוף יפה עליו אספר בפרק על החופים.
Theologos
עוד כפר הררי מקסים, כדאי לחנות בחניה שבכניסה לכפר כי ברחוב הראשי אין חניה, יש טברנות וחנויות. חוץ מלשוטט בסמטאות היפות של הכפר אפשר גם לטייל למפלים יפים שנמצאים במרחק הליכה קצר. המפלים נשפכים לבריכות צלולות שממש מזמינות להכנס ולרחוץ בהן. אנחנו טיילנו ביום קריר אז טבלנו רק את הרגליים.
מי הנחל נלקחו בתעלות כדי להפעיל טחנות להפקת קמח, שמן או שעוות דבורים. בטיולים עוברים ליד שרידי טחנות ותעלות מים. הטיול קצר ומהנה. מומלץ.
Skala Kallirachis
הכפר בו היתה הוילה שלנו בחמשת הימים בהם שהינו בתאסוס. הכפר משתרע לאורך הכביש הראשי שמקיף את האי. במרכז הכפר יש כמה טברנות, מכולות, מאפיה ונמל דייגים קטן. ישנה גם כנסיה שראינו רק מבחוץ. הכפר שופע חדרי אירוח. אין הרבה מה לספר על הכפר. הוא סיפק את צרכינו. הטברנות שלו לא היו לטעמינו. רוב הימים נסענו דרומה ממנו ולכן לדעתי הוא לא התגלה כמקום האידיאלי ללינה באי.
הכפר Kallirachis מחולק לשני כפרים, אחד הררי ואחד ששוכן צמוד לחוף ולשם שלו מוצמדת התחילית Skala שמבדילה אותו מהכפר ההררי. החלוקה הזאת, שקיימת בעוד כפרים באי, התרחשה בגלל הפחד משודדי ים. כל עוד איימו שודדי הים על תושבי האי, הכפרים נשארו גבוהים ומרוחקים מהחוף. רק לאחר שהפשיטות מהים פסקו, תושבים החלו לגור בקרבת הים שסיפק להם פרנסה. כך הוקם בצמוד לחוף חלק שני של הכפר.
טיילנו ברגל (2 ק"מ לכל כיוון) מהכפר "שלנו" לכפר ההררי. הליכה נעימה לאורך הכביש בתוך מטעי זיתים. הים נגלה ככל שעלינו בגובה. מצאנו גם כנסיה מיוחדת אבל היא היתה סגורה. לאורך הכביש היו המון שיחי פטל כך שעשינו הפסקות לליקוט ואכילת פטל. הכפר ההררי יפה. ישבנו בכיכר המרכזית עם המקומיים לשתות משהו קר (אני שתיתי פרפה שזה קפה מריר קר מוקצף, המשקה האהוב עלי ביוון).
שוטטנו ברחובות הכפר וחזרנו באותה דרך שבאנו. היה יום טיול מקסים.
Prinos הוא כפר סמוך בו מתקיים שוק כל יום שני בבוקר. שוק שמורכב מדוכני ירקות ופירות, דוכני בגדים ואקססוריז ודוכני מוצרים לבית. הסתובבנו בשוק, קנינו ירקות ופירות טעימים. היה חביב לא יותר מזה. קצת צפונה לו נמצא הנמל ממנו מפליגה המעבורת לקוואלה.
Kastro
הכפר קסטרו, שפירוש שמו הוא טירה, נמצא במרכז האי ובנוי בגובה 450 מ' מעל פני הים. הכפר הוא הגבוה ביותר בכל יישובי תאסוס. הוא שוכן בהרים כך שלא ניתן לראותו מהחוף כדי לסייע בהגנה מפני שוד וביזה על ידי פיראטים ששטו במימי הים התיכון. בשנת 1414 קיבלה משפחת Gateluzi מהקיסר הביזנטי את השליטה על מספר איים בצפון הים האגאי, ביניהם תאסוס וסמוטראקי (עליו סיפרתי בפוסט הקודם). Jacob Gateluzi, איש ג'נובה, בנה לו טירה על פסגת ההר בה נמצא הכפר כיום ומכאן נגזר שם הכפר.
נסענו בכביש נופי יפה מהעיירה Limenaria עד החניה בפאתי הכפר. לכפר נכנסנו ברגל ושוטטנו בין הבתים הנטושים. הכפר היה נטוש במשך שנים רבות. התושבים המקוריים נטשו את הכפר ועברו לגור באזור החוף השטוח בו יכלו לעבד את אדמתם, ולגדל עצי זית. לאחרונה, רבים מהבתים הישנים שופצו, ומשמשים כבתים לחופשת קיץ או לביקור בסופי שבוע.
כיום חיות בכפר שתי משפחות שלכל אחת מהן טברנה. ישבנו בטברנה הראשונה שפגשנו. מלבד שתיה הזמנו קינוח טיפוסי שנעשה במקום והוא תאנים מבושלות במי סוכר. ממש טעים. אפשר לקנות מוצרים מקומיים כמו דבש, שמן זית, ריבות, עשבים לחליטה וכו'.
הטברנה השניה נמצאת ליד הכנסיה שנבנתה בתחילת המאה ה-19. על פי המסורת, הכנסייה נבנתה תוך ארבעים יום כתנאי לקבלת הרישיון מהסולטן. מאחר והזמן היה קצר כל אנשי הכפר השתתפו בבנייתה. האבנים ששימשו לבנייה הגיעו מהריסות הטירה הישנה. St. Athanasios' Church היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר בתאסוס. בזמן הביקור שלנו היא היתה נעולה. הצצנו קצת דרך חור המנעול.
בחודשים הקרים הכפר רדום למדי. עם זאת, הוא מתעורר לחיים ב-18 בינואר כדי לחגוג את יום הקדוש של St. Athanasios, הקדוש הפטרון של הכפר. במשך שבוע שלם חוגגים בכפר עם אוכל, שתייה, מוזיקה, וריקודים. החגיגות מתרכזות באזור הכנסייה. נהנינו מהשיטוט בכפר. יש יופי בבתי האבן הבנויים על פסגת ההר וכל הנוף מסביב. הגענו אחה"צ ונשארנו עד השקיעה שצבעה את השמים והעננים בשלל גווני אדום. מהכפר יוצא מסלול למפל. לא היה לנו זמן לבדוק את המסלול הזה.
חופים ועוד
Beach of Golden Sand
החוף נמצא בעיירה Chrysi Ammoudia אליה הגענו בנסיעה מ- Panagia. חוף חולי מקסים. הגענו בסוף העונה ולכן מטבחי הטברנות בחוף היו סגורים. יכולנו לקנות רק שתיה. מי שמזמין שתיה זכאי למיטת שיזוף ושמשיה.
בימים בהם שהינו בוילה ב Skala Kallirachis נסענו לטיולים במקומות שונים. בכל יום שילבנו בטיול גם עצירה במפרץ אחד, כל יום מפרץ שונה ויפה מקודמו שנהנינו לשבת על החול בחוף או לרחוץ ולשחות בים. השתמשנו במשקפות שחיה כדי לעקוב אחרי להקות הדגים ששחו במים הצלולים.
Moni Archaggelou
השם המלא של המנזר הוא Monastery of the Archangel Michael. זהו מנזר נשים שיושב על מצוק מעל הים. אסור לצלם בתוך המתחם. צריך להתלבש צנוע. נשים מקבלות חצאיות ללבוש על המכנסים. האזור שמותר להסתובב בו די מוגבל. אבל, המקום ספוג שלווה, יופי והרמוניה והביקור בו ממלא את הנפש והגוף ברוגע. אני יכולה להבין את מי שבוחרת לשהות במנזר זמן מסוים. באחד מהמבנים ראינו נערות צעירות מתרוצצות, יתכן שהן בתהליך הפיכה לנזירות. נכנסנו לחנות וקנינו מספר פריטים כמו סבונים משמן זית ורחת לוקום ביתית. היו בחנות גם מרקחות שונות שנראו מסקרנות.
בירידה מהמנזר Moni Archaggelou עצרנו בחוף Livadi Beach. מזג האויר לא התאים לרחצה אז רק שוטטנו על החוף והתרשמנו מהמבנים העצומים של אבנים המאוזנות זו על גבי זו בערימה דקה וגבוהה. קראתי שאיזון אבנים או עֲרִימַת אבנים הוא סגנון אמנות, תחביב או משחק. אומנות זו דורשת סבלנות, עדינות, יציבות ושווי משקל.
Giola lagoon
מקום מפורסם שנמצא ברשימת המקומות המומלצים באי. הפניה מהכביש הראשי שמקיף את האי לחניה ממנה הולכים ללגונה, די ברורה. החנינו את האוטו והלכנו ברגל למטה לכיוון הים. הגענו ללגונה שהיא בעצם מעין בריכת מי ים עגולה חצובה בסלע. המקום היה ריק. בשיא העונה הבנו שהמצב שונה ואנשים רבים נמצאים במקום. ישבנו על הסלעים, התבוננו, הצטלמנו ובעיקר לא באמת הבנו את ההתלהבות מהמקום. בדרך חזרה עצרנו בטברנה שנמצאת על המצוק המשקיף על הים והלגונה. מקום עם נוף נפלא. גם האוכל היה טעים. הישיבה בטברנה הפכה את כל ההגעה למקום כדאית.
מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא עוד סיפורים על חופשות ביוון.
אני מזמינה אותך להרשם לבלוג שלי כדי לא לפספס את שלל המקומות הנפלאים שמצאנו.
אני רוצה לקבלת גלויות חדשות
תגובות
הוסף רשומת תגובה