אני, משפחתי ו… החיות האחרות נשארו בבית

קורפו

"הדבר שכולנו זקוקים לו," אמר לארי, שחזר לצעוד, "הוא אור שמש… ארץ שבה נוכל לצמוח."
כן יקירי, זה יהיה נחמד," הסכימה אמא, שלא הקשיבה כלל.
"הבוקר קבלתי מכתב מג'ורג', הוא אומר שבקורפו ממש נפלא. למה שלא נארוז וניסע ליוון?"
"בסדר גמור יקירי, אם אתה רוצה," אמרה אמא בחוסר זהירות."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

גם אנחנו שמענו שבאי קורפו ממש נפלא לכן כשעלה הרעיון לצאת לחופשה משפחתית מורחבת, האי נשלף ממגירת החלומות ונחשף לאור השמש. הרעיון צמח וגדל והפך מרעיון לתוכנית לביצוע. כך, מספר חודשים מאוחר יותר, ארזנו מזוודות וטסנו ליוון או ליתר דיוק לקורפו, אי בצפון מערב יוון.

"לפנינו נח האי; ההרים כמו רדומים מתחת לשמיכה חומה קמוטה, שקפליה מוכתמים בירוק של חורשות הזיתים. לאורך שפת הים התפתלו חופים לבנים כניבים, בין ערים רוטטות מסלעים נוצצים בזהב, באדום ובלבן."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

האי נגלה מתחתינו ככל שהמטוס התקרב לנחיתה. כבר ממבט מלמעלה הוא נראה פחות יווני מהאיים האחרים בהם ביקרנו, אבל מבטיח חופשה מעניינת ומהנה. בנסיעה משדה התעופה למלון חלפנו בפאתי קרקירה – העיר המרכזית של האי, בנסיעה הזאת ואחר כך עם כל יום שחלף התחזק בנו הרושם הראשוני שלאי יש אופי פחות יווני ממקומות אחרים בהם ביקרנו ביוון. אפילו הפרפה, הקפה הקר המר והמוקצף, שאני כל כך אוהבת היה חלש ועם מעט קצף. היה לו טעם של סתם קפה קר ולא פרפה.

שלווה

"לאט לאט שבה אותנו האי בקסמיו, שדבקו בנו בעדינות, כאבקת פרחים. במהלכו של כל יום שרתה מין שלווה, שמחוץ לזמן, עד שהיית מתאווה שלא יסתיים לעולם. אולם מעטה הלילה האפל היה נושר שוב, ויום חדש היה מצפה לנו, צבעוני ומבריק מקודמו, כמו ציור של ילד, וכמוהו תלוש במקצת מן המציאות."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

לשבת בערב על מיטת שיזוף בחוף, להקשיב לגלים המתנפצים ברוך, להתבונן על מגוון הכחולים, על האורות הנדלקים בספינות שעוגנות בנמל, על האורות של העיר שמרצדים מרחוק. בעיני זו שלווה שמחוץ לזמן. לנסוע לאט בנחת, בכביש צר ומתפתל, בין חורשות זיתים, כשביניהם מתגלים מפרצים כחולים, צלולים, וההרים שגולשים לחוף. לעצור לתצפית ולהתבונן בשקט. לגלות כפר קטן שנחבא על מדרון ההר. לעצור ולשוטט בו. לשתות משהו קר בבית הקפה שבכיכר המרכזית. בעיני זו שלווה שמחוץ לזמן.

"יחד היינו עושים את דרכנו במורד חורשות הזיתים, לאורך הדרך שהיתה כמו שטיח של קטיפה לבנה תחת שכבת האבק. אז פנינו לשביל עיזים, שהתפצל מן הדרך ונמשך לאורך פסגות הסלעים הקטנים, והוביל אותנו למפרץ מבודד וקטן, וסביבו שוליים דמויי-סהר של חול לבן. חורשת עצי זית ננסיים, שצמחה שם, נתנה צל משובב נפש. מראשו של סלע זעיר נראו המים במפרץ כה שקטים ושקופים, שקשה היה להאמין שיש שם מים בכלל."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

בכל מקום בו נסענו באי, הדהימו אותנו חורשות הזיתים. האי מכוסה בחורשות זיתים לא מטע מסודר ומטופח כמו שאנחנו מכירים מהארץ וגם ממקומות אחרים ביוון. עצי הזית בקורפו גבוהים, צפופים, לא גזומים בצורה שתקל על המסיק. אכן, הם כנראה מוסקים בדרך שונה. הקרקע מתחת לעצים מכוסה ברשת והם אוספים את הזיתים שנופלים מהעץ. המראה של חורשות הזיתים נפלא ומיוחד.

ים

"הים היה כמו שמיכת משי חמימה, שהניעה קלות את גופי הלוך ושוב. לא היו כלל גלים, רק אותה תנועה קלילה שמתחת למים, אשר שטפה אותי ברכות."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

אני אוהבת להכנס לים. התחושה של המים המלוחים, הגלים, החול, הכול ביחד מבחינתי זה שילוב נפלא. ביוון ההנאה שלי כפולה ומכופלת. אני יכולה לבלות שעות במים. המים כל כך נעימים. הגלים, אם יש, קלילים ונעימים, מלטפים ברכות. הים ביוון מענג אותי ובקורפו הים מענג שבעתיים. בקורפו יש שפע של מפרצים קטנים ואינטימיים. אמנם באוגוסט שום מפרץ לא מחכה ריק, אבל עדיין אפשר להתרחק מהחופים הפופולריים ולמצוא חופים יפים, מהנים ופחות עמוסים.

ההמלצה שלי למטיילים באוגוסט - לכו לחופים המומלצים כמו פליאוקוסטריצה Paleokostritsa רק אם אתם אוהבים חופים צפופים והמוניים.  

הגענו לחוף פליאוקוסטריצה כי קראתי שזוהי רצועת החוף הכי יפה באי. קראתי גם שהחוף מאד תיירותי ומסחרי. החוף מורכב מחוף אחד גדול וכמה מפרצים טבעיים שתחומים על ידי צוקים וסלעים ענקיים. מהחוף הגדול אפשר לצאת לשייט שבו מבקרים במערות ימיות החצובות בסלע. באוגוסט כדאי להגיע ממש מוקדם כי התורים לשייט מתמלאים ומתארכים במהירות. בני המשפחה שלנו, שהגיעו מוקדם, יצאו לשייט ומאד נהנו. אנחנו ברחנו מהחוף כי הוא היה נורא צפוף.

כפר

ביום השני לשהותנו באי נסענו להר הגבוה Pantokrator הנסיעות בכבישים המרכזיים של האי מאתגרות. כנראה בגלל שהיינו בחודש אוגוסט היו המון טוסטוסים נהוגים על ידי חברה צעירים ולא מיומנים. גם אוטובוסים מילאו את הכבישים שהם, בחלקם, מאד צרים מפותלים וקשים לנהיגה.

נסענו לאורך חוף Ipsos הגדוש בחבר'ה צעירים. ממנו התחלנו בטיפוס איטי לאזור ההר הגבוה. מכל עיקול נפרש ונפתח נוף נפלא של מפרצים כחולים. מלמעלה לא רואים את ההמוניות והצפיפות רק את השלווה הכחולה הנעימה והיפה.

בדרך עצרנו ב Strinilas כפר הררי קטן ויפה. הלכנו קצת ברחוב הראשי והתרשמנו מהבתים עם החזיתות המטופחות והפורחות ומגינות הירק שבצידי הבתים. אכלנו גלידה בטברנה המקומית. קניתי סבון בחנות מקסימה של מוצרים מקומיים. החנות נמצאת בכיכר המרכזית, ליד הטברנה.

הכפר הזה, כמו עוד כפרים בדרך, מנומנם והתנועה בו מועטה. רוב התיירים נמצאים באזור החופים. ההבדל בין הצפיפות והעומס בחוף לעומת השלווה והנינוחות בהר תמיד מדהים אותנו. גם בטיול ברודוס נתקלנו בתופעה הזאת. החופים היו עמוסים וגדושים ואנחנו טיילנו כמעט לבד באזור הכפרי וההררי של האי (על הטיול הזה כתבתי כאן). בטיול כזה אפשר לפגוש את אנשי הכפר בעיסוקים היומיומיים שלהם.

"כמו שציפיתי, שכב הזקן בצילה הממורטט של הגפן, שהשתרגה על סבכת הברזל שלה… הוא רבץ לו בכיסא עץ פשוט, שנשען אחורנית כנגד הקיר בזוית מסוכנת. זרועותיו נתלו בדלדול, רגליו פרושות, שפמו האדיר, חלוד מניקוטין ולבן מזקנה, התרומם ונרעד מנחרותיו… מתחת לכסאו המוטה של יאני ישבה מכורבלת חתולה גדולה ורזה, שהסתכלה בנו בעיניים ירוקות ומחוצפות"

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

פסגה

בפסגת ההר יש, חוץ מיער של אנטנות, גם כנסיה או מנזר, בית קפה ובעיקר תצפית על האי וגם על אלבניה השכנה. הראות לא היתה מושלמת וכבישי העפר על ההרים מסביב עוררו בנו חשק למכונית עם עבירות טובה, לא המכונית ששכרנו שהיתה קטנה, קצת ישנה ובעיקר נמוכה.

"האי התנמנם תחתינו, מתנוצץ מתוך אד-החום כתמונה בצבעי מים; זיתים אפורים-ירוקים; ברושים שחורים; סלעי החוף בכל הצבעים; והים, מצוחצח וזורח בתכלת הלשם, בכחול-השלדג, וירוק כאבן הירקן, ופה ושם קמט או שניים בפניו החלקים, במקום שהתקמר סביב כף סלעי, סבוך זיתים."

משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל

בימים הבאים המשכנו לטייל בחופים ובכפרים של האי נסענו צפונה ודרומה, מערבה וחזרה מזרחה. הגענו למקומות הומים ולמקומות מרווחים, עלינו בכבישים צרים ומפותלים ונסענו לאורך חופים יפים עם מים כחולים וצלולים. באחד הימים ביקרנו בארמון יפה עליו כתבתי כאן. האי מקסים. משיחות עם מקומיים הבנו שבסוף הסתיו עסקי התיירות נסגרים וכמעט שאין שירותי תיירות בחורף.

כל הציטוטים בפוסט הם מתוך הספר הנפלא "משפחתי וחיות אחרות" שכתב ג'ראלד דארל ובו הוא מתאר חוויות מהשהות של משפחתו בקורפו. משפחתו חיה בקורפו בשנות ה-30 של המאה הקודמת. ג'ראלד הוא הבן הצעיר במשפחה והוא התבונן בסקרנות, בהומור ובאהבה בכל מה שהתרחש סביבו. ספר מומלץ לילדים ולמבוגרים!

כמה הערות מעשיות

טיסה

טיסה בשש בבוקר מחריבה את הלילה ומשפיעה על כל היום הראשון כי עייפים. עם זאת, הטיסה בישראייר היתה נוחה ונעימה. אם רוצים לשבת כל המשפחה ביחד כדאי להגיע מוקדם. אנחנו הגענו בזמן סביר, בעינינו, אבל כבר לא היו מושבים פנויים כך שנוכל לשבת ביחד. הם עדיין לא עושים צ'ק אין באינטרנט ולכן תהליך הצ'ק אין ארוך ומסורבל ומתארך יותר כשיש תסכול עקב חוסר היכולת לשבת ביחד. הטיסה נמשכה שעתיים ועשרים דקות.
ביציאה מהטרמינל חיכה נציג של החברה דרכה קנינו את החבילה של טיסה+מלון והפנה אותנו לאוטובוס שהסיע למלון שלנו. נסענו דרך העיר הראשית, קרקירה או Corfu town תוך 15 דקות הגענו למלון Kontokali bay.

מלון Kontokali bay 

במלון קיבלו אותנו בצורה נעימה ומאורגנת. מכיוון שהגענו כמה שעות לפני הצ'ק אין, כל המזוודות רוכזו במקום אחד ויכולנו להסתובב ברחבי המלון. הוצאנו את התיק עם בגדי הים שהכנו מראש ויצאנו להנות מחוף הים. החוף מסודר ונעים עם הרבה ציליות וכסאות נוח/מיטות שיזוף, יש מגבות של המלון, יש תאי הלבשה ושירותים.

ליד החוף ישבנו בטברנה שמגישה בעיקר משקאות וכמה מנות אוכל (האוכל רק אחרי 11) כאן גילינו שהמחירים בקורפו הם ממש לא המחירים שאנחנו מכירים משאר המקומות ביוון בהם ביקרנו. בצהרים הים התמלא בספורט ימי. המלון מציע מגוון אפשרויות כמו: בננה, סקי מים וגם צלילה.

יש למלון בריכת מי ים יפה וכיפית שמאד נהנינו בה. התחלנו את הבוקר בשחיה בבריכה והרגשנו שככה צריך לחיות. פתיחה מרעננת וממריצה שאחריה הכל נעים יותר. המלון יפה ונעים עם הרבה פינות שמזמינות לשבת בפרטיות ולהנות מרגע של שקט ושלווה.

הארוחות במלון גם בוקר וגם ערב טעימות עשירות ומגוונות. לצערי אני שייכת לסוג האנשים שפחות מתאים להם בופה כזה. הכל טעים לי אני רוצה גם וגם וגם ובסוף הסתובבתי כל הימים עם תחושת כובד ומלאות שהפכו אותי לאה. עם כל הפינוק שיש במלון כזה, היופי והנוחות, עדיין הרגשתי בלב משיכה לחופשה אחרת, חופשה מהסוג שאנחנו אוהבים, משהו בסיסי שנותן לי תחושה של חופש ועצמאות שלא קיימת במלון גדול ומתוקתק. במלון היו המון אנשי צוות שעבדו קשה והיו נכונים לעזור בכל רגע, אמנם במאור פנים ותמיד עם חיוך, אבל לי זה מפריע. מי שתיה צריך לקנות. כדאי לצאת לטיול קצר למכולת שמחוץ למלון לקנות שם את המים (2 יורו לשישית ליטר וחצי לעומת יורו לחצי ליטר מים במלון). בדרך אכלנו פטל טעים.

השכרת רכב

השכרת רכב במלון מאד יקרה! בעזרת פקידה נחמדה בקבלה של המלון, הזמנו רכב מחברת השכרה בעיר. הם מביאים את הרכב למלון ולוקחים אותו בסוף תקופת ההשכרה. המחיר גם אם זול יותר ממה שהוצע במלון עדיין יקר יחסית למקומות אחרים ביוון, אבל סביר.

החברה, דרכה קנינו את החופשה, מציעה סיורים שונים ומגוונים. מי שלא רוצה לשכור רכב זו אופציה טובה, אבל לא זולה. בני המשפחה, איתם יצאנו לנופש, השתתפו בסיור יומי מודרך ומאד נהנו. המדריך שפע ידע וכך העשיר את הטיול. הוא לקח אותם לכל המקומות המומלצים בסיבוב בצפון האי. ביום אחר הם נסעו לפארק המים (לעוד פרטים כנסו לאתר של הפארק). יש אפשרות לנסוע דרך החברה ואפשר לקחת מונית. אני לא יודעת מה ההפרש במחיר, זה תלוי גם בכמות המשתתפים. מונית מאפשרת יותר חופש להחליט מתי יוצאים ומתי חוזרים. הילדים נהנו בפארק. עוד אפשרויות לטיולים ובילויים באי ובעיקר בעיר קרקירה אפשר למצוא באתר הזה.

אתם מוזמנים לקרוא על עוד טיולים שלנו ביוון: רשמים מהאי אויה, האי סמוטראקי, נקודת חן ברודוס, הסיפור על סיסי ואכילס ולגלות את סלוניקי. 

תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד. כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר).

אני רוצה לקבלת גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

אסיים בברכת שנה טובה, שנה של פריחה וצמיחה, שנה של טיולים מהנים, שנה צבעונית וססגונית. שנכנס לשנה הזאת נקיים ורעננים, פתוחים לקבל ולהנות מהשפע שסביבנו, ולאסוף חוויות ותובנות חדשות. שתהיה שנה נפלאה לכולנו.