חיפה – סיור בעיר התחתית

חיפה, חיפה

עיר עם תחתית

הו הו הו

חיפה, חיפה

עיר עם עתיד

הו הו הו

חיפה, חיפה

עיר אמיתית

הו הו הו

אני נזכרת בשיר, שכתב יהונתן גפן והלחין ושר דיוויד ברוזה, בעודי משוטטת בהנאה מרובה בעיר התחתית של חיפה. אמנם בשיר ההתייחסות יכולה להיות לרכבת התחתית (הכרמלית), שייחודית לחיפה. הכרמלית שחזרה לאחרונה (אוקטובר 2018) לפעילות לאחר שהושבתה עקב שריפה שפרצה בה לפני כשנה. ההתייחסות בשיר יכולה להיות גם לעיר התחתית של חיפה; האזור שבין מורדות הר הכרמל לים, ובעיקר הרחובות ליד הנמל.

התחושה שקיבלתי במהלך השיטוט שלי היא של אזור מתחדש. אזור שמשקיעים בו משאבים כדי להפוך אותו לצעיר ואטרקטיבי. אזור שמצטחצח, מתמרק, מתייפה ומחכה למבקרים שימלאו את רחובותיו, יבקרו בחנויות, בגלריות, במסעדות ובבתי הקפה שמנקדים אותו בחינניות.

כדי להבין את הציפייה לעתיד קראתי קצת על העבר של אזור הנמל.

היסטוריה בקצרה

1922 וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, הורה לבדוק היכן כדאי למקם נמל עמוק ומודרני בחופי ארץ-ישראל. ההצעה שהתקבלה היתה למקם את הנמל בחיפה ואף לחפור ולהעמיק את המעגן. עם החומר שהוציאו מהמעגן יצרו רצועת חוף מיובשת (כיום השטח בין דרך העצמאות לבין קו החוף).

1933 הנמל נפתח רשמית. השטח המיובש (360 דונם) חולק לרצועות של שימושי קרקע שונים זה מזה;

• הרצועה הקרובה ביותר למים שימשה לבניית מחסנים ולהובלה.
• הרצועה השנייה לפסי הרכבת ונבנתה בה תחנת רכבת חדשה (חיפה-מרכז).
• ברצועה השלישית נבנו מחסנים ותחנת אוטובוסים.
• הרצועה הבאה נמסרה לעיר לבניית בתי-מגורים ומשרדים. נקבע שחזית קומת הקרקע שלהם תהווה רצף של חנויות. החזית האחידה תוכננה עם גגון שיעניק להולכים בו צל מהשמש ומסתור מהגשם. רצועה צרה וארוכה זו היוותה את הגרעין למרכז העסקים המתפתח בחיפה. מרכז זה כלל בתוכו שורה שלמה של פעילויות הקשורות בנמל. גם לאחר קום המדינה היה המקום משכנם של סניפיהם הראשיים של בנקים, חברות מסחריות, משרדים ממשלתיים, חנויות, בתי מלאכה וכו'.
• הרצועה האחרונה ניתנה לעיר לצורך סלילת רחוב ראשי, הוא דרך המלכים, כיום דרך העצמאות.

העיר התחתית היתה ערש ההתפתחות ההיסטורית של העיר חיפה עד קום המדינה. באותם הימים אפיינו את העיר רב-עדתיות ודו-קיום, עם זאת שררו מתחים אתניים ופוליטיים שגדלו ככל שמספר היהודים בחיפה עלה. לאט לאט נוצרה הפרדה כמעט מוחלטת בין העיר התחתית הערבית לעיר העילית אליה עברו היהודים. במלחמת העצמאות רוב התושבים הערבים עזבו דרך הנמל, המעטים שנשארו התרכזו בוואדי ניסנאס.

במחצית השנייה של המאה ה-20, חלו תמורות חברתיות ועירוניות בחיפה שהובילו למעבר של חלק ניכר ממוקדי המסחר מהעיר התחתית למקומות חלופיים. בהתחלה (שנות ה-30 וה-40) למרכז המסחרי בהדר, ואחר כך (שנות ה-70 וה-80) לכרמל. התשתיות התיישנו ובניינים רבים התרוקנו. העיר העתיקה של חיפה, שבינתיים נהרסו רבים מבתיה, קיבלה דימוי של מקום מיושן וחסר עניין.

התחדשות

בשנות ה-90 הבתים הטמפלריים בשדרות בן-גוריון שופצו כחלק מחזון תיירותי והחל להיערך פסטיבל "החג של החגים".

בתחילת המאה ה-21 הוקמה בעיר העתיקה קריית הממשלה על שם רבין. חלקים מהעיר התחתית החלו זוכים לתשומת לב ולסקרנות. רחוב הנמל, שנפתח בתחילת שנות ה-30, התחדש. הוא עבר הסבה למעין מדרחוב ולאורכו הוקמו מסעדות, גלריות ועסקים שונים. חלק מהמבנים הישנים בקרבת תחנת הרכבת הוסבו לשימושים שונים ובהם מגורי סטודנטים ומקומות בילוי. העירייה קבעה כי ההתחדשות העירונית תהיה מושתתת על פעילות אקדמית וסטודנטיאלית, ושמה את עיקר יהבה על תכנים אלו, כשמרכזם ב"קמפוס הנמל".

סממן נוסף של ההתחדשות, וגם הסיבה שבגללה הגעתי לכאן, הוא ציורי הקיר שמעטרים את הרחובות. הציורים נוצרו בפסטיבל מיוחד והפכו לאטרקציה מרכזית באזור הנמל.

Walls Festival

"פסטיבל הקירות" הוא פסטיבל ציורי קיר בינלאומי, שמשנה שכונות עירוניות מתפתחות באמצעות אמנות ציבורית. לפסטיבל מוזמנים אמנים ידועים ומכובדים ליצור ציורי קיר בקנה מידה גדול. הציורים יוצרים דיאלוג עם הסביבה המקומית. פסטיבל החומות מדגיש כיצד הנוף המשותף של הרחובות יכול לשמש במה פורה לדיון, לתרבות, ליצירתיות ולהפריח חיים בחלקים מוזנחים של העיר.

עד היום השתתפו יותר מ-20 אמנים חזותיים בתכנית הפסטיבל בחיפה ובירושלים, הן מישראל והן מחו"ל. המהדורה השלישית של הפסטיבל התקיימה במרכז העיר חיפה באמצע אוקטובר, 2018 אתר הפסטיבל

בשיטוטיי, ברחוב הנמל וברחובות שסביבו, נעזרתי במפה שנמצאת באתר הפסטיבל ובה מסומנים הקירות המצויירים. לאחר שנחשפתי לחלק מהציורים, לצערי לא מצאתי את כולם, הרגשתי שחסרה הכוונה וחסר לי מידע על האומנים. חזרתי לביתי וחיפשתי מידע על האומנים, הצלחתי רק באופן חלקי. כנראה ישנם אומנים שמעוניינים להשאר מסתורים ואנונימיים. החלטתי לשתף אתכם במידע שמצאתי כך שתוכלו להנות ממנו ואולי גם לצאת ולחפש את הציורים.

• בכוונה צרפתי לפוסט רק חלקי ציורים. לדעתי, כדי להתרשם מהם, כדאי לראות את הציורים השלמים בגודלם הטבעי.

אלין מור

אלין אומרת שבעבודות שלה היא בעיקר חוקרת את הדואליות (שניות) מהיבטים שונים:

הפרט לעומת החברה,
המין האנושי (והנשי) לעומת הטבע,
עבר ועתיד,
שבטיות ומודרניות
ואת המסע שלנו; המשותף והאישי.
האתר של אלין

Brokenfingaz

קבוצה חיפאית שנוסדה בשנת 2001 וחבריה הם אונגה, טנט ודסו (Unga, Tant and Deso). השימוש בקווים עזים וצבעי פופ זרחניים בעבודותיהם מזכיר איורים של ספרי קומיקס משנות ה-80. בעבודותיהם הם חוקרים את שני הנושאים העתיקים ביותר בהיסטוריה של האמנות; מין ומוות Brokenfingaz משתמשים בדימויים הומוריסטיים, שנויים במחלוקת שלעתים קרובות מקבלים פרשנות מינית. בעזרתם הם משקפים את המחשבות שלהם על העליבות האנושית ותשוקותיה המודחקות. ציורים של גפיים מפורקות ומושחתות ושל שלדים מייצגים לא רק את המוות, אלא את הצורך להבין את הגוף הפיזי ואת הצד הבלתי נראה של הגשמיות שלנו.

בשנים האחרונות Brokenfingaz מסתובבים באסיה ובאירופה ובעבודות שלהם נראות השפעות תרבותיות מהמזרח ומהמערב, הן בסגנון והן בנושאים. לדוגמא, ניתן לראות בעבודתם השפעה של אומנות השונגה היפנית (Shunga) וגם שילוב של מוטיבים מן הרוחניות ההודית. האמנות שלהם מוזנת ממסורות במזרח בהן האמנות משמשת לביטוי הצד הלא מושלם של הרוח האנושית. הם מעלים נושאים מקניטים במטרה לעורר ולגרות את הצופה. כך, עבודתם מהווה חזרה לאמנות ציבורית חתרנית באמת, שמטרתה לשבש את יסודות הסדר החברתי.

כיום Brokenfingaz הם בעלי שם עולמי. הם מציגים את עבודותיהם בתערוכות במוסדות אומנות מרכזיים בישראל ומוזמנים להציג גם בתערוכות וגלריות ברחבי העולם. האתר של הקבוצה

Brothers of Light

צמד של אמנים ירושלמים שהם גם אחים. גב ואלנה (Gab and Elna) החלו את המיזם המשותף שלהם בשנת 2014. הם יוצרים במרחבים פנימיים וחיצוניים תוך שימוש במגוון כלים כמו: ציורי קיר, בדים ועץ. האחים מקבלים השראה מכל מה שמקיף אותם. בנעוריהם החליקו ברחבי ירושלים וכך נחשפו ברחובות העיר למגוון ושפע חזותי שמשפיעים על הדימויים והסמלים המשמשים אותם בעבודות האמנות שלהם עד היום.

באמצעות מוטיבים תמימים צבעוניים, האחים רוצים להציג בפני הצופה גרסה אוטופית מקבילה של העולם שלנו. כיום ניתן לראות את עבודתם בתערוכות, גלריות ואירועי אמנות שונים, אך בעיקר ברחובות ברחבי העולם.

כמה מילים לסיום

בטיולים שלי ביוון (לדוגמה באי אויה או בסלוניקי) אני נהנית לבקר בעיירות שיושבות לחוף הים. יש להן מרינה יפה, שיאכטות וסירות עוגנות בה, לאורכה סלולה טיילת ובה חנויות וטברנות. בחיפה לא התפתח אזור כזה, שמאפיין ערים ים-תיכוניות אחרות, שהים והנמל הם חלק מחיי היום-יום שלהן. אולי אזור הנמל המתחדש יכניס קצת אוויר טרי ואווירה לעיר ויוסיף לה עוד אזור בילוי ייחודי ומושך.

אני מקווה שנהניתם לטייל איתי ברחובות העיר התחתית של חיפה ושהצלחתי לעורר בכם סקרנות לראות את הציורים בגודל טבעי. אז מה אתם אומרים, תבואו לבקר בחיפה?

כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

המלצות להמשך קריאה

• בזמן הנסיעה ברכבת נהנתי לקרוא את הספר המנהרה של א.ב. יהושע עליו המליצה חברתי הבלוגרית רבקה קופלר בבלוג שלה אוספת אוצרות.
• אורה גזית היא חיפאית ואפשר למצוא בבלוג שלה חלומות שמורים מגוון פוסטים על חיפה כמו: חיפה בקליפת אגוז.
• ליען נוסבאום סיפרה על טיול משפחתי בחיפה בבלוג שלה בדרכים.
• אם אתם אוהבים אומנות רחוב, מיכל בן ארי מנור כתבה המלצות על אמנות רחוב באירופה ובישראל בבלוג שלה רואה עולם.

חיפה חיפה / דן אלמגור

אין עוד כאן בארץ עיר יפה
כמו חיפה
רק ברדיו עוד קוראים חיפה
לחיפה
יש בה הר ויש בה ים
יש בה נוף כזה לא סתם
אך כולם הולכים לישון מוקדם
בחיפה

יש פה גן-האם וגן-האב
בחיפה
ונוצצת בה כיפת זהב
בחיפה
ובלב של הפסים
מחייכים הטווסים
מעניין לראות מהם עושים
בחיפה

דו רה מי פה
פה פה פה
חיפה

בוא ניתן סיבוב בכרמלית
של חיפה
זוהי הרכבת התחתית
של חיפה
נסתכל מן המצפור
איך קורץ המגדלור
תחבק אותי מפני הקור
של חיפה

…