דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מפגשים או אופטימית-פסימית-אופטימית

תמונה
השנה השתדרגתי, קניתי מנוי ל-7 הצגות בהיכל התרבות המקומי. בשנים האחרונות התעורר בי רצון ועניין לרכוש מנוי וסוף-סוף ביצעתי. אני מרגישה שנתתי לעצמי מתנה נפלאה שמעשירה את עולמי ומוסיפה לי הנאה ואתגר. שתי ההצגות האחרונות שראיתי במסגרת המנוי עסקו בנושא דומה, יחסים בין חילוניים לדתיים. מההצגה הראשונה יצאתי מחייכת ואופטימית, מהשניה יצאתי מוטרדת ופסימית. אז מה היה בכל הצגה? מה שימח ומה דיכא? ואיזה שיר בחרתי לייצג את התחושות שלי?

ט"ו בשבט בלי נטיעות ופירות יבשים

תמונה
טיפסנו בדרך לא דרך, קרני חיטים ברקע השנה לא השתתפתי בנטיעות לכבוד  ט"ו בשבט .  היתה שבת יפה ונעימה אז החלטנו לצאת לטיול. בלי תכנון מוקדם פשוט התחלנו לנסוע. בחרנו כבישים לא ראשיים. נסענו דרך מטעי זיתים מטופחים. הקרקע מכוסה עשב ירוק ורענן והמראה מרחיב את הלב. בין לבין ניקדה את הדרך שקדיה פורחת, יפה כמו כלה. בקצה של דרך עפר החנינו את הרכב והתחלנו ללכת. עברנו גדרות בקר וטיפסנו למעלה למעלה לתצפית על בקעת ארבל, הבקעה שבין הר ארבל לקרני חיטים . עלינו למעלה בשבילי חיות, לא בדרך מסומנת ומסודרת, עליה חדה למעלה. כל השרירים עבדו והגוף התמלא בתחושה נפלאה. אנחנו אוהבים לטפס. הפרות השרועות באחו איפשרו לנו לפנטז שאנחנו מטיילים באלפים. 

סיפור שמתחיל בשלג

תמונה
מה הזכיר לי מזג האוויר החורפי או איך למדתי ש אין מזג אוויר גרוע, רק לבוש לא מתאים .

נוף ילדותי

תמונה
גדלתי בקיבוץ במישור החוף. קיבוץ מוקף פרדסים ושדות. מעבר להם השתרעו ה"חולות". חולות בהירים ורכים מנוקדים בעיקר בעצי שקמה, קצת אקליפטוסים, אשלים וכל מיני שיחים שהצליחו לתפוס אחיזה. השיח האהוב עלי מאז ועד היום הוא רותם, בגלל הפריחה הלבנה העדינה שמפיצה ריח משכר. היו גם עצי פרי בודדים, שרידים של בוסתנים שנזנחו.

קצוות (יום טיול ביאש)

תמונה
הלובי של ארמון התרבות ב יום האחרון לחופשתנו ביקרנו בשני קצוות של העיר, אולי לא ממש קצוות אבל מבחינתנו הם היו הקצוות של  האזור בו הסתובבנו במשך כל החופשה,  האזור המרכזי של העיר. ביאש קצוות רבים או בעצם ניגודים. זו עיר עתיקה (יש  בה מבנים מהמאה ה-14) עם אופי צעיר (ביאש אוניברסיטאות רבות ולכן יש בה אוכלוסיה גדולה של סטודנטים, אוכלוסיה פעילה ותוססת שמשפיעה על חיי הלילה של העיר), יש בה בניינים מהודרים (יאש מכונה בירת התרבות של רומניה, על חלק מהמבנים סיפרתי ב פוסט הקודם ) ליד בנייני רכבת מוזנחים וכעורים מתקופת השלטון הקומוניסטי וכו'.

יאש (יאסי) - קר בחוץ חם בלב

תמונה
יין חם ומאפה גבינה בשוק חג מולד, מחמם את הלב והבטן כשבחוץ הטמפ' שלילית. בבוקר הכי גשום בדצמבר נסענו, בן-זוגי ואני, לשדה התעופה, בדרכנו לחופשה זוגית,  המטרה העיקרית היתה מנוחה ולבלות זמן זוגי נינוח ונעים . באזור נתניה הוויז איבד עשתונות והציע לנו מסלולים הזויים. מפלס הלחץ ברכב עלה. ברדיו דיווחו על מקור הבעיה: שלולית ענקית חסמה את כביש 2 ממכון וינגייט דרומה. חתכנו לכביש 6 שלהפתעתנו זרם היטב והגענו בזמן לצק-אין, איזו הקלה. מזל שבן זוגי זהיר ואוהב (בניגוד אלי) לקחת זמן עודף, פן יקרה משהו בדרך. עם התחלה כזאת ההמשך יכול  רק   להשתפר ואכן כך היה.  אני חיפשתי אווירת חג מולד ובן-זוגי רצה לחוות חורף אירופאי. לשנינו החופשה ענתה על הציפיות. (זהירות, ספוילר!) היתה לנו חופשה נפלאה. גשם שוטף בארץ שדות שלג ברומניה לאחר טיסה קצרה  נחתנו, בשעת צהרים קפואה (אפס מעלות ומטה), ב יאש (יאסי) IASI . יאש נמצאת בצפון מזרח רומניה קרוב לגבול עם מולדובה.  היא העיר הרביעית בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאש הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה   בשנים 1564-1859.  

מסיק - גשר וקשר

תמונה
מקום מגורי מוקף כרמי זיתים. כל האזור בו אני גרה משובץ ומנוקד בכרמים, על פסגות ההרים ובעמקים. בסתיו חוגגים כאן את מסיק הזיתים. כרמי הזיתים מתמלאים במשפחות, המחצלות נפרסות, יושבים יחד, אוכלים, מבלים את כל היום ביחד וכמובן מוסקים זיתים, מהצעירים ביותר ועד הזקנים, לכל אחד יש תפקיד. יש בזה בעיני הרבה יופי וחן, אפילו התרגשות, סוף-סוף נאסף הפרי לו חיכו שנה שלמה.  

מעשה בשני טיולים סתוויים

תמונה
עצרנו את הרכב בכיכר העיירה המנומנמת. שעת ערב, החשיכה ירדה ואנחנו היינו מיואשים. לידנו עצר הרכב של החברים איתם טיילנו. גם הם כבר היו עייפים ומרוטים, מהרכב שלהם בקע בכי של פעוט לא מרוצה.  היום התחיל בהבטחה גדולה. פתחנו את חלון המלון והנוף של אגם גארדה ניבט אלינו כחול ומזמין. 

פרס נובל

תמונה
אני אוהבת להאזין לרדיו (ערוץ 88: מוזיקה טובה, אין חדשות, רק הפרסומות קצת מציקות). יום אחד, לא מזמן, בעודי נהנית מהמוזיקה המתנגנת,  שמעתי בהפתעה  שבוב דילן זכה בפרס נובל לספרות. מזכירת ועדת הנובל לספרות, אמרה כי דילן "יצר פרשנות פואטית חדשה למסורת כתיבת השירה האמריקנית. זה 54 שנים שהוא ממציא את עצמו ויוצר זהויות חדשות " .  אני אוהבת את שיריו, אבל לא מעריצה ולא מכירה את כולם (קראתי שכתב יותר מ אלף שירים!). הרדיו, בתגובה להודעה, השמיע כמעט בכל שעה לפחות שיר אחד שלו, בביצועים שלו ושל אחרים. גם זמרים ישראלים שרים את שיריו.

מילאנו – חלק ב'

תמונה
חמישה ימים, ארבע נשים, שלושה דורות, שתי אחיות,  מילאנו  אחת! טיול רב דורי דורש, לדעתי, הערכות מוקדמת. כדאי לתאם ציפיות, להבין שמדי פעם נתפצל, שלא חייבים, לא צריכים ולא מספיקים. להחליט מה באמת חשוב ועל מה אפשר לוותר. לתת לעצמנו זמן להתרגל להיות ביחד.