מילאנו – חלק ב'
חמישה ימים, ארבע נשים, שלושה דורות, שתי אחיות, מילאנו אחת!
טיול רב דורי דורש, לדעתי, הערכות מוקדמת. כדאי לתאם ציפיות, להבין
שמדי פעם נתפצל, שלא חייבים, לא צריכים ולא מספיקים. להחליט מה באמת חשוב ועל מה
אפשר לוותר. לתת לעצמנו זמן להתרגל להיות ביחד.
היום הראשון של החופשה נוצל ללמידה. למדנו את דרכי התחבורה מהדירה
למרכז העיר עד שמצאנו את הדרך הנוחה והיעילה ביותר עבורנו. למדנו להיות אחת עם
השניה. בחופשה בכלל ובעיר בפרט, עם שפע האפשרויות והגירויים, יש לפעמים התנגשות של
רצונות, יש צרכים אחרים, יש תחומי עניין שונים והיינו צריכות ללמוד איך לשלב בצורה
אופטימלית את הצרכים והרצונות של ארבעתנו. להקשיב, לכבד, לוותר, להתפשר, אבל גם להחליט, לכוון, לבקש, לבטא וכו'. אנחנו לומדות מהר. במהלך היום הכל
כבר זרם היטב בינינו והיה נפלא. צחקנו, נזכרנו, שיתפנו, דיברנו, הקשבנו, הבנו,
נהנינו ביחד והקרבה בינינו התעמקה. אני לא מתכוונת לתאר כאן אידיליה לא מציאותית. ברור שהיו גם רגעים לאורך החופשה כולה שבהם התעייפנו, רגעים שצריך קצת שקט ולבד. החוכמה בעיני היא לאפשר את הרגעים האלה, לתת מרחב נשימה, להתרחק, לשחרר, להשתחרר. לדעת שהם חולפים ולהשתדל שהם לא יגברו על הרגעים היפים. להיות קלילים וגמישים.
מה עשינו חמישה ימים במילאנו?
לא טיפסנו על הקירות! |
החוויה הכי מהנה – ביקור בשכונת Navigli
בשכונת נבילי ביקרנו 3 פעמים. אהבנו את האווירה הצעירה והנינוחה, את המראה היפה של התעלה עם הבתים הבנויים לגדותיה, את ריבוי אפשרויות הבילוי ואת החנויות הקטנות ומלאות השיק ששבו אותנו בקסמן. הביקור הראשון היה ביום שבת בבוקר. גדות התעלה התמלאו בדוכנים ובקונים. המסעדות/בתי קפה/בארים הוציאו לרחוב כיסאות וכורסאות שהזמינו אותנו לשבת בנחת, לשתות משהו קר ולהתבונן בהמון שצעד לכאן ולשם. ישבנו, התבוננו, שוחחנו, נזכרנו, צחקנו. יש משהו באווירה הקלילה והכיפית של נבילי שמשחרר את הגוף והנפש וההנאה מציפה את כל החושים.
בערב יום ראשון הגענו לביקור שני. הרחוב היה גדוש באנשים שיצאו לבלות. כל מקומות הישיבה בחוץ היו תפוסים. הרחוב יפה בערב אבל הצפיפות פחות נעימה. בסוף ישבנו במסעדה עם חצר פנימית ונהנינו מהארוחה הכי טעימה (והכי יקרה) שאכלנו בחופשה. העברנו שעתיים נפלאות ביחד. התענגנו הן מהאוכל והן מהחברותא.
החוויה הכי משמעותית – עליה לגג של ה-Duomo
הקתדרלה(Duomo) המרשימה של
מילאנו ממוקמת ב .Piazza Duomo הקמתה החלה ב- 1386 ונמשכה לאורך חמש מאות.
כדאי להתרשם מיופי המבנה הן מבחוץ והן מבפנים, אבל לדעתי החוויה הכי מרשימה
ועוצמתית היא עליה לגג. כדי לעלות צריך לצאת החוצה מהקתדרלה, כי העליה היא ממדרגות
(או מעלית) שהכניסה אליהן נמצאת בצד המבנה (אנחנו קצת התבלבלנו בתוך המבנה עד
שהבנו את זה). העליה לגג מאפשרת תצפית על העיר כולה, אך בעיני עיקר היופי הוא הגג
עצמו עם הפסלים ופיתוחי האבן שנראים כמו תחרה. אותי זה הלהיב וריגש. אהבתי את
העדינות של החומר הקשה, את החזרתיות שמבלבלת את העין, את הפרטים הקטנים והמכלול
שמתקבל מהשילוב של כולם ביחד.
כניסה רק לקתדרלה עולה 2 יורו, עליה במדרגות
11 יורו ובמעלית 15 יורו. היה תור ארוך גם לקופות וגם בכניסה אבל הוא התקדם די מהר
חבל לוותר רק בגלל התור.
ליד הקתדרלה ישנן אפשרויות רבות להמשך הבילוי. אני קראתי המלצות לאכול פנצרוטי (מאפה מטוגן שמזכיר סופגניה עם מילוי) ב- ,Luini Panzerotti בחרנו כמה סוגי מילוי, כולם היו נפלאים. התור ארוך אבל מתקדם מהר וההנאה מובטחת. הכתובת: Via Santa Radegonda 16 שעות פתיחה: שני 10:00-15:00, שלישי עד שבת
10:00-20:00.
Galleria Vittorio Emanuele II
אפשרות נוספת היא גלריה ויטוריו עמנואל, זהו הקניון העתיק ביותר בעולם. הגלריה תוכננה ע"י האדריכל Giuseppe Mengoni ונפתחה בשנת 1867. היא נקראה על שם המלך הראשון של איטליה, ויטוריו עמנואל השני, שהניח את אבן הפינה למבנה בשנת 1865 המקום מרשים מאד. אני ממליצה לקרוא את הכתבה
המעניינת של עמירם צברי המספרת על בניית הגלריה ועל
מרכיביה השונים. בזכותה הבנתי את הסמליות של הקישוטים ונהניתי שבעתיים.
הגלריה |
נקודת מידע לתיירים InfoMilano נמצאת בגלריה ויטוריו עמנואל בקצה ליד ככר לה סקאלה. שעות פתיחה: שני-שישי 9:00 - 19:00 שבת 9:00 - 18:00 וראשון 10:00 - 18:00.
גלריה ויטוריו עמנואל מקשרת בין הדואומו לבין תיאטרון לה סקאלה (Teatro alla Scala) שנבנה בשנת 1776 על חורבות תיאטרון Ducale, התאטרון נפגע מהפצצות במלחמת העולם השניה אבל שוחזר ושוקם. תאטרון לה סקאלה נחשב לאחד החשובים בעולם והוא בית האופרה המפורסם ביותר בעולם. אפשר לבדוק באתר התאטרון אלו מופעים מוצגים במהלך השהות שלכם בעיר. אנחנו רק ביקרנו במוזאון (הביקור כולל הצצה לאולם מתוך אחד התאים).
מוזיאונים:
הכי מרגש – La Scala
מוזיאון לה סקאלה מציג את ההיסטוריה של בית האופרה העתיק,
תלבושות מהצגות מפורסמות, כרזות עתיקות, אביזרי במה, ציורים, צילומים, רישומים
ופסלים. יש בו גם אוסף של כלי מוזיקה עתיקים. המוזיאון מאד מרשים ומרגש
בעיני, הייתי יכולה לשבת בו זמן רב ולהאזין לקטעי אופרה (שותפותי לביקור לא רצו
ולכן המשכנו הלאה).
קנינו כרטיס משולב למוזיאונים לה-סקאלה ופולדי פצולי הכרטיס עלה 10 יורו. שני המוזאונים פתוחים גם ביום שני שבו רוב המוזאונים סגורים.
גלריית האומנות בררה היא הגלריה הציבורית המרכזית לציורים במילאנו. היא מכילה את אחד האוספים החשובים של ציורים איטלקים, בעיקר מתקופת הרנסנס (מעל 500 עבודות מהמאות 14-20). הגלריה ממוקמת בארמון יפה Palazzo di Brera מהמאה ה-17 ביחד עם האקדמיה לאומנויות יפות של בררה ועוד מוסדות כמו ספריית בררה, מצפה אסטרונומי וגן בוטני. האקדמיה נוסדה ב-1776, הגלריה נפתחה לקהל בשנת 1809. בגלריה מוצג גם אוסף קטן של אומנות מודרנית.
אחת האטרקציות העיקריות בפארק היא המגדל (La Torre), מבנה מתכת בגובה כ-109 מטרים שממנו נשקפת תצפית מרשימה על מילאנו כולה. ראיתי אותו מרחוק, לא עלינו לתצפית. בפאתי הפארק נמצאים מוזיאון טריאנלה לעיצוב ושער השלום (Arco della Pace) שנבנה בשנת 1807. הגענו לשער בשיטוט נעים ונינוח במרחבי הפארק. מכל הביקור באזור המצודה הכי אהבתי את הפארק הגדול שמקיף אותה.
מול תאטרון לה סקאלה נמצא בניין מרשים
ה- Palazzo
Marino.
המבנה, שהוא ארמון אמיתי, משמש מאז שנת 1860 כבית עיריית מילאנו ומשרדי ראש העיר. בנייתו החלה באמצע המאה ה-16, עבור הבנקאי העשיר תומסו מרינו (Tommaso Marino) ובתכנונו של האדריכל גאלאצו אלסי (Galeazzo Alessi). בתוך המבנה ישנם ציורי קיר של דמויות מיתולוגיות, ציורים ושטיחי קיר יקרים מהמאות ה-16 וה-17, וחדרים מעוצבים ואלגנטיים
עם רהיטים מפוארים. הארמון פתוח לקהל בימים מסויימים ובשעות קבועות. כדאי להתעדכן
באתר
של מילנו. הסיורים בחינם ואינם דורשים הרשמה מוקדמת. לצערי אנחנו לא הצלחנו
להגיע בזמן המתאים.
הכי יפה – Poldi Pezzoli
מוזיאון פולדי פצולי, הוא מוזיאון קטן בבעלות פרטית שנוסד על
ידי אספן האמנות מהמאה ה-19, ג'אן ג'אקומו פולדי פצולי ושוכן בארמון המשפחה. האוסף כולל הן ציורים מהמאות 14-18 והן חפצים אומנותיים כמו: כלי פורצלן וזכוכית מורנו, ריהוט עתיק, כלי נשק, תכשיטים,
שעונים, מצפנים ועוד. המוזיאון
מארח גם תערוכות מתחלפות עליהם ניתן להתעדכן באתר האינטרנט של המוזיאון. הגיוון של המוצגים, המבנה היפה שבו הם מוצגים, היחס הנעים, כל אלה יצרו עבורי חוויה מהנה. פולדי פצולי הוא מוזיאון שנעים להסתובב בו.
קנינו כרטיס משולב למוזיאונים לה-סקאלה ופולדי פצולי הכרטיס עלה 10 יורו. שני המוזאונים פתוחים גם ביום שני שבו רוב המוזאונים סגורים.
הכי מעניין – Pinacoteca di Brera
רחבת הכניסה |
ליד הכניסה למוזיאון |
גלריית האומנות בררה היא הגלריה הציבורית המרכזית לציורים במילאנו. היא מכילה את אחד האוספים החשובים של ציורים איטלקים, בעיקר מתקופת הרנסנס (מעל 500 עבודות מהמאות 14-20). הגלריה ממוקמת בארמון יפה Palazzo di Brera מהמאה ה-17 ביחד עם האקדמיה לאומנויות יפות של בררה ועוד מוסדות כמו ספריית בררה, מצפה אסטרונומי וגן בוטני. האקדמיה נוסדה ב-1776, הגלריה נפתחה לקהל בשנת 1809. בגלריה מוצג גם אוסף קטן של אומנות מודרנית.
מאד אהבתי את הביקור בגלריה. אהבתי את
ההסברים שקשורים לחווית הביקור בגלריה/מוזיאון לאומנות. אהבתי את העיצוב, כולל
משפטים שרשומים על הקיר, אהבתי את הצבעוניות של הקירות בחדרי התצוגה השונים ואהבתי שהגלריה לא גדולה כך שהביקור לא ארוך ומתיש גם אם עוברים באיטיות בין היצירות. זו
גלריה שלדעתי ראויה לביקור איטי ונינוח שבו אפשר להתעכב, לספוג את האווירה,
להעמיק, להתקרב ולהתרחק, לקרוא וללמוד בקיצור ביקור שמרחיב את הדעת ואת הלב.
פתוח שלישי-ראשון 8:30-19:15 כתובת Via Brera, 28 כניסה עולה 10 יורו (בחינם לילדים עד
גיל 18).
הכי מיותר - Castello Sforzesco
מצודת ספורצה הינה מצודה מלכותית, מוקפת גנים מפוארים, אשר
מהווה שחזור בן מאה שנה של המבצר הרנסנסי הגדול, שנבנה בידי פרנצ'סקו ספורצה
בסביבות שנת 1450 ושימש כמשכנם של שליטי האיזור בעבר. במאה ה-14 ותחילת המאה ה-15 שימשה המצודה כמשכנה של אחת המשפחות החזקות במילאנו, משפחת ויסקונטי (Visconti). המצודה נהרסה ע"י תושבי העיר לאחר מותו
של היורש האחרון במשפחה. בשנת 1450 החליט פרנצ'סקו ספורצה (Francesco Sforza), שהתחתן עם בתו הלא חוקית של
ויסקונטי, לבנותה מחדש.
קראתי שיש במצודה מספר מוזאונים הכוללים אוסף גדול של אמנות מתקופת ימי הביניים ועד למאה ה-17, כולל עבודות של מיכלאנג'לו (שאף היה שותף בתכנון המבנה), ציורי קיר ופריטים עתיקים, בהם כלי מלחמה, רהיטים, שטיחים, כלי נגינה ואמנות מצרית. כנראה שציפיתי ליותר ולכן התאכזבתי. אמנם ראינו את פסלו של מיכלאנג'לו משנת 1564. הפסל האחרון שלו שמתייחס גם למותו. ראינו עוד יצירות באולמות השונים ופריטי ריהוט מעניינים כולל ארונות בגדים ותכשיטים מקושטים בהידור וגם מומיות באגף המצרי, אבל ציפיתי למשהו גדול יותר, מרשים יותר, עצום ועוצמתי. זה לא היה. מי שבא בלי ציפיות גדולות יכול להנות ממוזיאון חביב ומגוון. קצת התקשינו בניווט בתוכו. היה גם חלק סגור שאולי הוא מעניין יותר. אחרי שמיצינו את המצודה והמוזיאונים יצאנו לפארק.
חצר פנימית בתוך המצודה |
קראתי שיש במצודה מספר מוזאונים הכוללים אוסף גדול של אמנות מתקופת ימי הביניים ועד למאה ה-17, כולל עבודות של מיכלאנג'לו (שאף היה שותף בתכנון המבנה), ציורי קיר ופריטים עתיקים, בהם כלי מלחמה, רהיטים, שטיחים, כלי נגינה ואמנות מצרית. כנראה שציפיתי ליותר ולכן התאכזבתי. אמנם ראינו את פסלו של מיכלאנג'לו משנת 1564. הפסל האחרון שלו שמתייחס גם למותו. ראינו עוד יצירות באולמות השונים ופריטי ריהוט מעניינים כולל ארונות בגדים ותכשיטים מקושטים בהידור וגם מומיות באגף המצרי, אבל ציפיתי למשהו גדול יותר, מרשים יותר, עצום ועוצמתי. זה לא היה. מי שבא בלי ציפיות גדולות יכול להנות ממוזיאון חביב ומגוון. קצת התקשינו בניווט בתוכו. היה גם חלק סגור שאולי הוא מעניין יותר. אחרי שמיצינו את המצודה והמוזיאונים יצאנו לפארק.
החוויה הכי מסקרנת - Parco Sempione ביום ראשון
פארק סמפיונה הוא הפארק הגדול ביותר בעיר. הפארק נפתח
לציבור ב-1888 ויש בו אגמים, גשרים, מסלולים להליכה, ריצה ורכיבה על אופניים, גני
שעשועים ומתקנים לילדים, איזורים לפיקניק ואמפיתיאטרון קטן בו נערכות הופעות
פתוחות בחודשי הקיץ. אנחנו ביקרנו ביום ראשון. בעיניי זהו יום נפלא לביקור
בפארק עירוני. הפארק מלא באנשים, בשמחה, בפעילות, אני מצאתי שזה מאד מעניין
להתבונן באנשים שנהנים מיום המנוחה שלהם בפארק.
משפחות גודשות את הדשא לפיקניק של צהרי יום ראשון |
ספריה בלב הפארק - רעיון מקסים! להשאיל ספר, למצוא פינה יפה ולשקוע בקריאה. |
אחת האטרקציות העיקריות בפארק היא המגדל (La Torre), מבנה מתכת בגובה כ-109 מטרים שממנו נשקפת תצפית מרשימה על מילאנו כולה. ראיתי אותו מרחוק, לא עלינו לתצפית. בפאתי הפארק נמצאים מוזיאון טריאנלה לעיצוב ושער השלום (Arco della Pace) שנבנה בשנת 1807. הגענו לשער בשיטוט נעים ונינוח במרחבי הפארק. מכל הביקור באזור המצודה הכי אהבתי את הפארק הגדול שמקיף אותה.
Arco della Pace |
החוויה הכי צבעונית ומגרה – שווקים
שבת בבוקר יום יפה ואנחנו בדרך לשתות קפה.
להפתעתנו, ברחוב ליד התחנה שבה ירדנו מהאוטובוס, גילינו שוק. שוק גדול צבעוני, עשיר ותוסס.
שוק עם פירות וירקות מגרים, גבינות, נקניקים, פריטי לבוש, כלי בית ועוד. כמובן
שדחינו את הקפה והסתובבנו להנאתנו בשוק. העושר והמגוון של הירקות והפירות הטריים
והיפים מעורר קנאה. אכלנו פטל ואוכמניות סגולות והמשכנו לדרכנו. ביום שלישי בבוקר
מצאנו שוק דומה ברחובות שליד הדירה שלנו. איזה כיף שאפשר לקנות ליד הבית תוצרת כל כך מגוונת וטרייה.
Fiera di Sinigaglia
שוק הפשפשים העתיק של מילאנו מתקיים כל יום שבת לאורך התעלה בשכונת נבילי. הרבה דוכנים שמוכרים מכל וכל: בגדים, תכשיטים, ספרים, תקליטים, חפצים עתיקים, דברי נוי וכו'. אם רוצים לקנות, אפשר! אבל צריך זמן ונחת. אנחנו נהנינו לחלוף על פני הדוכנים ובסוף התיישבנו בפארק חביב בקצה השוק מול ציורי קיר מרשימים.
The Mercatone dell’Antiquariato
שוק עתיקות ענק שמתקיים ביום ראשון האחרון בכל חודש לאורך התעלה בשכונת נבילי וגם בכמה רחובות צדדים. הפרסומים נשמעו מבטיחים אך מכיוון שהיינו יום קודם בשוק הפשפשים שהתקיים באותו מקום החלטנו לוותר על השוק הזה.
החוויה הכי חמקמקה - רובע
לרובע בררה רציתי להגיע בערב הראשון כי
שמעתי שהוא ידוע בחיי הלילה הבוהמיינים שלו. שמעתי שזו שכונה מקסימה בעלת אופי ייחודי אשר מתעוררת לחיים בלילה הודות למסעדות הנעימות שלה והברים התוססים. בערב הראשון קצת התברברנו ובסוף שוטטנו במקום יפה אחר. לבררה הגענו בימים הבאים והוא אכן קסום ומיוחד: החנויות, המסעדות, האווירה, הרחובות הצרים, הקישוטים הכול משתלב יחד. נהנתי לשוטט בסמטאות, להכנס לחנויות, לאכול באחת המסעדות, אבל לא חוויתי אותו בלילה.
Viale Papiniano Market
השוק הגדול במילאנו. פתוח בימי שלישי ושבת ומכיל הכל: ביגוד, מזון, מוצרים לבית ועוד.
ויש עוד שווקי רחוב. חוויה מומלצת!!
ויש עוד שווקי רחוב. חוויה מומלצת!!
החוויה הכי חמקמקה - רובע Brera
לרובע בררה רציתי להגיע בערב הראשון כי
שמעתי שהוא ידוע בחיי הלילה הבוהמיינים שלו. שמעתי שזו שכונה מקסימה בעלת אופי ייחודי אשר מתעוררת לחיים בלילה הודות למסעדות הנעימות שלה והברים התוססים. בערב הראשון קצת התברברנו ובסוף שוטטנו במקום יפה אחר. לבררה הגענו בימים הבאים והוא אכן קסום ומיוחד: החנויות, המסעדות, האווירה, הרחובות הצרים, הקישוטים הכול משתלב יחד. נהנתי לשוטט בסמטאות, להכנס לחנויות, לאכול באחת המסעדות, אבל לא חוויתי אותו בלילה. החוויה הכי מרהיבה – Quadrilatero D'oro
כל חלון ראווה הוא סיפור |
בלי שכיוונו לכך, בימים בהם היינו בעיר התקיים שבוע האופנה. אנחנו לא חווינו אותו אבל בערב כששוטטנו במרובע הזהב ראינו שבתוך החצרות הפנימיות מתקיימות מסיבות פרטיות. השמירה בכניסה והמכוניות היוקרתיות שחיכו בחוץ (חלקן עם נהג) הצביעו על כך שאנשי אופנת העילית חוגגים שם.
המלצה על בית הקפה PAVE קראתי בפוסט מקסים בבלוג של שרון היינריך. בדרך כלל אני מעדיפה
לגלות בעצמי בתי קפה שנראים לי נחמדים ונעימים אבל היא כתבה שזה "אחד המקומות
שאהבתי ביותר במילאנו" וגם ש"הוא מהווה מקום עליה לרגל לחובבי קפה,
מאפים ופנטונה". "אין ספק שחובבי הז'אנר חייבים לטעום את
הפנטונה של פאבה, היא נפלאה" כתבה שרון ולכן הגענו לשם. אני מצטרפת להמלצות שלה הפנטונה אכן נפלאה וגם שאר המאפים. ביום שבת בבוקר המקום
היה עמוס וחיכינו כמה דקות בחוץ עד שהתפנה שולחן. רוב האיטלקים שותים את הקפה שלהם
בעמידה. אנחנו העדפנו לשבת בנחת. הכתובת: Via Felice Casati 27 שעות פתיחה: שלישי עד שישי 08:00-20:00,
שבת וראשון 08:30-19:00
לסיכום
מילאנו היא עיר יפה ונעימה, יש בה
אזורים מטופחים ואלגנטים, יש אזורים צעירים ותוססים, יש תרבות, חיי לילה פעילים ואוכל טעים (למרות שאת המטבח הדרומי אני יותר אוהבת). יש בה שדירות ירוקות רבות
ופארקים רחבים. פזורים בה מבנים עתיקים רבים שמוסיפים לה חן ועניין. לפעמים קצת
קשה להסתדר עם אנגלית אבל אנחנו מצאנו אנשים עם רצון טוב וניסיון אמיתי להבין
ולעזור. עיר שאפשר לבלות בה מספר ימים מהנים.
מאחלת לנו שתמיד נמצא מחוץ לחלון עולם צבעוני ועשיר,
פורח ומזמין לצאת ולגלות עוד.
|
אני שמחה שאתם מלווים אותי כאן בבלוג. זה מחמיא לי ובכלל לא מובן מאליו! אתם
מוזמנים להרשם לבלוג (בתיבה למטה) ולקבל עידכונים במייל על פוסטים חדשים. מוזמנים לשתף ולהגיב.
אם עדיין לא קראתם את הפוסט הקודם מילאנו - חלק א' לחצו וכנסו.
אם עדיין לא קראתם את הפוסט הקודם מילאנו - חלק א' לחצו וכנסו.
מוזמנים לקרוא עוד סיפורים על טיולים באיטליה.
יפעת, ממש לגזור ולשמור. נראה שהיו לכם ימים נעימים ומעשירים גם בהבט המשפחתי-חברי וגם במראות, בטעמים, בהיסטוריה ובכל מה שהעיר מציעה. גם אני אהבתי מאוד את הגג של הדואומו ואת החומר הנוקשה של האבן ההופך לקישוטים, לפרחים, לתחרה... מאוד מעורר את הדמיון. אבל לא ראיתי את העיר ביסודיות והחוויה הזאת עדיין מחכה לי. תודה על התיאור היפה והמשכיל.
השבמחקזיוה תודה, אכן היו ימים נעימים. מילאנו מתאימה לחופשה מענגת של כמה ימים. יש בה מהכל והיא לא גדולה מדי. אני אהבתי אותה.
מחקיפעת, היה כייף לטייל איתך במילאנו בנבילי בבררה ולחוות תובנות של טיול תלת דורי (שלצערי לא חוויתי). חבל שהרגשת פספוס בקסטלו ספורצה. תודה על ההפנייה מחכה לחלק ג' ולתמונות קולינאריות :)
השבמחקעמירם שמחה שהיה לך כיף. אולי אם היו לי סיפורים מעניינים על קסטלו ספורצה כמו הכתבה שלך על גלריה ויטוריו עמנואל הייתי מוצאת יותר עניין והנאה. אני מניחה שפשוט ציפיתי למשהו אחר. בסה"כ המקום חביב. המוזיאונים האחרים שבקרנו בהם רגשו אותי ונגעו בי יותר ממנו. לגבי חלק ג'...אל תחכה, הוא לא יהיה.
מחקהתמונות שלך והתאורים עושים חשק לשוב למילנו!!! לפני מליון ואחד שנים כשביקרתי במילנו, במצודת ספורצ'ה ראיתי לראשונה תערוכה של ההמצאות של לאונרדו דה וינצ'י. מאוחר יותר ניתן היה לראות את התערוכה הזו במקומות רבים נוסים, כולל במוזיאון המדע בחיפה. תודה על פוסט מקסים!
השבמחקרבקה תודה! לפי החומר שאספתי לפני הנסיעה, אוסף רישומים של דה וינצ'י מוצג במוזאון המדע ובעוד מוזיאון .לשניהם לא הגענו. במצודת ספורצ'ה לא ראיתי תערוכות מיוחדות היו רק המוצגים הקבועים. יכול להיות שהחלק שהיה סגור מציג תערוכות מתחלפות. רוב הציורים היו דתיים ואליהם אני פחות מתחברת. הרהיטים היו מעניינים וגם החלק המצרי אבל הם היו די מצומצמים.
מחקיפעת איזה תענוג לטייל איתך. עכשיו עשית לי חשק למילאנו של סתיו. כל כך הרבה מקומות יש לי להשלים. כמו שזיוה אמרה, לגזור ולשמור. המון המון תודה כיף גדול
השבמחקאלונה תודה ענקית לך, בזכות הפוסט שלך על מילאנו הכל התחיל. אני שמחה שאהבת. באמת יש יופי לטייל באותו מקום בעונות שונות. מגלים אוצרות אחרים.
השבמחקיפעת, השלמתי קריאה רק כעת וכל כך נהניתי ממילאנו שלך שאני שוקלת בזכותך לבקר בה בסתיו הבא.
השבמחקתודה מיכל, אני שמחה שנהנית, מילאנו היא יעד מגוון ומעניין עם הרבה אוירה. מומלץ. אני בטוחה שאת, עם המבט הייחודי שלך והלב הפתוח, תגלי בעיר מקומות נפלאים.
השבמחק