גלויה

  כמה פעמים אפשר להשתמש במילים נפלא, נהדר, מרשים, מרהיב, מפעים? בסוף זה גם משעמם וגם לא מעביר את החוויה. סקורה ( Sakura )   הוא השם של עץ הדובדבנים היפני ופריחתו. הגעתי ליפן בשבועיים בהם פריחת הסקורה היתה בשיאה באזור טוקיו (בו הייתי במהלך השבועיים האלה). השתתפתי בחגיגת ה  Hanami  שמשמעותה היא 'לראות פרחים' והיא מיוחסת להתבוננות בפריחת הסקורה. אני מרגישה ברת מזל על שזכיתי לחוות את היופי הזה . חגיגת   Hanami פריחת הסקורה היא חוויה שקשה לתאר במילים. אני כן יכולה לשתף ולספר על כמה שהתרשמתי מהאופן בו היפנים חוגגים ומתרגשים מהאירוע הזה, למרות, ואולי בגלל, שהוא חוזר כל שנה. חוזר לזמן קצר ומוגבל וזה כנראה הקסם. הציפייה, המעקב לקראת הפריחה, הדיווחים מתי זה יקרה, החיפוש אחר הניצנים הראשונים, כל אלה בונים את המתח, ואז… מגיעה הפריחה ואיתה החגיגה . חגיגה עממית, המונית, שמחה ועליזה. חגיגה שכולם לוקחים בה חלק; צעירים ומבוגרים, משפחות, חברים, קבוצות אנשים שעובדים ביחד, זקני השכונה, סטודנטים… כולם יוצאים לפיקניק בפארקים או אפילו ברחוב. יושבים מתחת עצי הסקורה הפורחים. פורשים מחצלת (רוב

הלובי של ארמון התרבות ב יום האחרון לחופשתנו ביקרנו בשני קצוות של העיר, אולי לא ממש קצוות אבל מבחינתנו הם היו הקצוות של  האזור בו הסתובבנו במשך כל החופשה,  האזור המרכזי של העיר. ביאש קצוות רבים או בעצם ניגודים. זו עיר עתיקה (יש  בה מבנים מהמאה ה-14) עם אופי צעיר (ביאש אוניברסיטאות רבות ולכן יש בה אוכלוסיה גדולה של סטודנטים, אוכלוסיה פעילה ותוססת שמשפיעה על חיי הלילה של העיר), יש בה בניינים מהודרים (יאש מכונה בירת התרבות של רומניה, על חלק מהמבנים סיפרתי ב פוסט הקודם ) ליד בנייני רכבת מוזנחים וכעורים מתקופת השלטון הקומוניסטי וכו'.

חמישה ימים, ארבע נשים, שלושה דורות, שתי אחיות,  מילאנו  אחת! טיול רב דורי דורש, לדעתי, הערכות מוקדמת. כדאי לתאם ציפיות, להבין שמדי פעם נתפצל, שלא חייבים, לא צריכים ולא מספיקים. להחליט מה באמת חשוב ועל מה אפשר לוותר. לתת לעצמנו זמן להתרגל להיות ביחד.