גלויה

  סיימנו את העליה הקצרה ועצרנו, אני כדי להסדיר את הנשימה והמתבגר כדי להתלבט איתי על המשך הדרך. החץ סימן לרדת ימינה. מסלול הנקודות האדומות עלה למעלה. זכרנו את האזהרה, שהיתה רשומה בעברית על הבקתה בתחילת המסלול, ובה נאמר שיש לשים לב ולא לפספס את הירידה חזרה לתחילת המסלול, כי  העליה בהמשך ארוכה וקשה . השעה היתה שעת צהרים מוקדמת. אמנם כבר הלכנו מספר שעות, אבל היינו נמרצים והמחשבה לחזור למלון מוקדם, בידיעה שלא נצא ממנו עד הערב, לא קרצה לנו. הסתכלנו אחד על השניה והחלטנו לצאת להרפתקה. עלינו למעלה בשביל הנקודות האדומות. עליה תלולה דרך יער מקסים . המתבגר קפץ ורץ קדימה, עוצר מדי פעם לחכות לי, לעזור ולתת לי יד במעברי סלע קצת קשים. אני צעדתי במתינות, בקצב אחיד, למעלה למעלה. הגרון שלי התייבש מהנשימה המאומצת לכן עצרתי מדי פעם לשתות ולהרטיב את הגרון. לא עצירה ממושכת כדי לא לפגר הרבה אחרי המתבגר . קניון 7 הסולמות    Canionul Șapte Scări הלכתי וחשבתי על כל מה שכבר הספקנו היום. יצאנו מהמלון אחרי ארוחת בוקר קלה. לכל אחד בתיק 3 ליטר מים, כמה כריכים ופרי לדרך. יצאנו ברגל והלכנו בשביל די מישורי ונו

תצפית על עמק סאלפלדן " הללויה…הללויה"   קול פעמונים רך וצלול נישמע בחלל המערה. " הללויה…הללויה"   קול השירה הענוג הדהד בין הקירות. עמדנו מופתעים ומשתאים. מי אחראי לשירה הזאת ? כמה שעות לפני המאורע הזה, התחלנו את היום שלנו בעיירה סאלפלדן Saalfelden   שבמחוז זלצבורג  SalzburgLand , אוסטריה. נכנסנו לתחנת המידע לתיירים (TI) שבעיר, שם המליצו לנו על מסלול הליכה בהרים מעל העיר. התארגנו ויצאנו לדרך. עליה לא קשה מדי בתוך יער יפה הובילה אותנו למנזר חצוב בסלע . ביומן הטיול כתבתי כך : " יום שישי, ערב ראש השנה. היום למדנו שיש תכנונים ויש את מה שקורה בפועל ולכן עלינו להיות ערוכים להכל. זאת אומרת, לקחת איתנו תמיד ציוד לארוחות וציוד להליכה. היום גם למדנו שקשה ליהנות עם ר' בעיירות. הוא צריך להיות בטבע משוחרר מכבלי הנימוס. התחלנו את היום בסאלפלדן, בשוק איכרים קטן וחביב. קנינו פטל ואגסים אדומים. הסתובבנו קצת בעיירה. ר' נהנה להכנס לכנסיה והצעירה מאד התרשמה מהפסל של האביר על הסוס שהורג את הדרקון (מוטיב שמופיע פה באזור לא מעט ואין לנו שום מידע עליו). בכנסיה היו הר

עצרנו את הרכב בכיכר העיירה המנומנמת. שעת ערב, החשיכה ירדה ואנחנו היינו מיואשים. לידנו עצר הרכב של החברים איתם טיילנו. גם הם כבר היו עייפים ומרוטים, מהרכב שלהם בקע בכי של פעוט לא מרוצה.  היום התחיל בהבטחה גדולה. פתחנו את חלון המלון והנוף של אגם גארדה ניבט אלינו כחול ומזמין.