על ניסים ונפלאות וגם על מסלול הליכה ליד סאלפלדן שבזלצבורגלנד, אוסטריה

תצפית על עמק סאלפלדן

"הללויה…הללויה" קול פעמונים רך וצלול נישמע בחלל המערה. "הללויה…הללויה" קול השירה הענוג הדהד בין הקירות. עמדנו מופתעים ומשתאים. מי אחראי לשירה הזאת?

כמה שעות לפני המאורע הזה, התחלנו את היום שלנו בעיירה סאלפלדןSaalfelden  שבמחוז זלצבורג SalzburgLand, אוסטריה. נכנסנו לתחנת המידע לתיירים (TI) שבעיר, שם המליצו לנו על מסלול הליכה בהרים מעל העיר. התארגנו ויצאנו לדרך. עליה לא קשה מדי בתוך יער יפה הובילה אותנו למנזר חצוב בסלע.

ביומן הטיול כתבתי כך:

"יום שישי, ערב ראש השנה. היום למדנו שיש תכנונים ויש את מה שקורה בפועל ולכן עלינו להיות ערוכים להכל. זאת אומרת, לקחת איתנו תמיד ציוד לארוחות וציוד להליכה. היום גם למדנו שקשה ליהנות עם ר' בעיירות. הוא צריך להיות בטבע משוחרר מכבלי הנימוס. התחלנו את היום בסאלפלדן, בשוק איכרים קטן וחביב. קנינו פטל ואגסים אדומים. הסתובבנו קצת בעיירה. ר' נהנה להכנס לכנסיה והצעירה מאד התרשמה מהפסל של האביר על הסוס שהורג את הדרקון (מוטיב שמופיע פה באזור לא מעט ואין לנו שום מידע עליו). בכנסיה היו הרבה מצבות של בחורים צעירים שנהרגו ב-1945. ב TI המליצו לנו על מסלול נחמד למשפחות. ע' ו-ר' קנו מצרכים לארוחת צהרים בסופר. נסענו לנקודת ההתחלה (פרוור של סאלפלדן) והתחלנו לעלות על ההר. עברנו ליד טירה פרטית והגענו למנזר שבנוי על מצוק. במקום התפילה הקטן הצעירה התחילה לשיר 'הללויה'. הנזיר יצא לברר מה קורה".

*ר' (בן כמעט 9), הצעירה (כמה ימים לפני יום הולדת 3), ע' בן זוגי ואבי ילדיי.

בית התפילה של המנזר

בחזרה אלינו

עמדנו בכוך התפילה החצוב בסלע ובצעירה התעורר הרצון לשיר 'הללויה'. קול פעמונים ענוג וצלול זו קצת הפרזה מכיוון שזו תכונה שלא מאפיינת את בני משפחתי, אבל היה ברגע הזה משהו זך וטהור. הבת הצעירה הרגישה חיבור תמים ואמיתי למקום של תפילה והודיה, מקום של התכנסות והתבוננות פנימה. חיבור לאווירת הקדושה שהמקום משרה. בעיני חיבור כזה הוא נס.

אני לא מתכוונת לנס שההגדרה שלו מכוונת למאורע על-טבעי, מאורע המיוחס להתערבות ישות עליונה או כזה שמוכיח את קיומו של אלוהים. נס של הצלה, ריפוי או ניצחון. לא לנס כזה אני מתכוונת, אלא לנס שהוא פלא, אירוע שסיכויי התרחשותו קטנים מאד. אירוע שמפתיע אותנו, שלא מתרחש יומיום, אלא קורה כך פתאום, תופס אותנו לא מוכנים. אנחנו לא משפחה דתית ואיננו נוהגים להתפלל. השירה שלה הדהימה אותנו. היא חוותה התפרצות רגש עז שלפעמים אין מילים לבטא אותו אז יוצאת שירה.

אני והצעירה

ביומיום שלנו הדעת מוסחת, יש עומס של עשייה כמעט ואין לנו חיבור טבעי למקום, לזמן, להווה, חיבור לכאן ועכשיו. חיבור שיכול לגרום להתרחשות ניסים כאלה, חיבור לטבע, לאדמה, לעצמי, לסביבה. חיבור ממקום נקי ופתוח, מקום מקבל, חומל מכיל. הנס שלה מילא אותנו בפליאה ובשמחה, בהוקרת תודה על הרגע, על האפשרות, על החוויה.

פרטים טכניים על מסלול הטיול:

♦  אורך המסלול 6 ק"מ. עלינו מגובה 890 מ' לגובה 1260 מ'.

♦  העליה מהמנזר הופכת תלולה והיו בה גם כמה קטעים מפחידים. אני לא יודעת מה מצב השביל כיום. יתכן גם שקצת סטינו מהמסלול המומלץ.
♦  בהמשך הדרך הופכת נוחה ומגיעה עד לבקתת ההרים Steinalm בבקתה מוכרים שתיה חמה וקרה, גלידה וכו'. הבטחות לגלידה עוזרות לילדים שלנו לסיים עליות קשות. יש אפשרות למלא בקבוקים עם מי שתיה ליד הבקתה.
♦  בקצה המסלול עובר נחל עם מים קרים. הילדים נהנו להשתובב בו. לי קפאו הרגלים.
♦  לאורך כל המסלול ישנן תצפיות יפות על העמק למטה.
♦  אכלנו הרבה פטל שחור שמצאנו לאורך הדרך וגם כמה תותי בר.

בקתת ההרים  Steinalm

פרטים על סאלפלדן:

העיר יושבת במקום מרכזי, בנקודת מפגש של כמה עמקים. ממזרח נמצא העמק בו יושבת העיירה Maria Alm ובו עובר כביש המוביל לכביש הראשי לזלצבורג, בירת האזור. ממערב עמק Leogang. מצפון לדרום העמק בו זורם נהר הSaalach  עוד קצת דרומה נמצא אגם Zeller עם העיירה Zell am see והעמק של נהר הZalzach . מעל העיירה נמצא רכס הרי הSteinernes Meer  (ים הסלעים) שמהווה גבול טבעי בין אוסטריה וגרמניה. מעבר לו נמצאת המובלעת הגרמנית Berchtesgaden עם אגם המלכים Konigsseee

♦ מידע תיירותי אפשר למצוא באתר של האזור.

מידע על המנזר:

כבר במאה ה-16 צליינים מסאלפלדן עלו למערה בסלע שמעל לטירת ליכטנברג Lichtenberg. שם הם ציירו את דיוקנו של סנט. ג'ורג', קדוש נערץ שנחשב פטרונן של החיות. בשנת 1664, תומאס פיכלר, בנם של איכרים מהעיירה אימבאך Embach, קיבל רשות להתיישב כנזיר מתבודד מעל טירת ליכטנברג. הוא בנה את הקפלה שבמערה. מתחת למערה נבנה מנזר על הסלע. הנזירים קיבלו על עצמם את האחריות לעקוב אחרי שרפות במשך הלילה. ברגע שהבחינו באש הם צלצלו בפעמון המנזר. בתמורה הם הורשו לאסוף תרומות בעיירות הסמוכות: סאלפלדן, מריה אלם, לאוגאנג, וייסבאך, סנט מרטין ולופר. כיום חי במקום הנזיר ריימונד מן המנזר של סנט למברכט.

טירת ליכטנברג

האח ריימונד כתב כך:

"תערובת של מחלה, תבוסה עצמית ואשמה, של צרות העבר ושל נסיבות שליליות הביאה אותי אל התהום. אמרתי: "אני לא יכול לחיות יותר את החיים האלה". בשנת 2000 החלטתי לעשות שינוי קיצוני בחיי. ילדיי בגרו, אשתי ואני הגענו למסקנה כי פרידה היא בלתי נמנעת והיא הפתרון הנכון לשני הצדדים. חשתי תשוקה לחיות חיי נזירות. בשנת 2003 עברתי להתגורר במנזר סנט למברכט. ראש המנזר הסכים לאפשר לי לחיות חלק מהשנה בבית הנזירים המבודד שמעל סאלפלדן. חיים במנזר מבודד חשובים במסורת הבנדיקטינית.

אני מודה לאלוהים ש"התיר לי" להמשיך בחיי. אלוהים לימד אותי לתת אמון בהדרכתו. החיים שלנו הם מסע צליינות מתמשך אל המטרה הגדולה, האולטימטיבית. יש בעולם תשובה, תפילה והודיה. בואו ניקח את שלושתם לתוך חיי היומיום שלנו, במיוחד את האחרונה. בואו לא נשכח כי בכל מסע ישנן עצירות למנוחה ולבחירת כיוון חדש. אלוהים תמיד יהיה בן לוויה שלנו."

אני מתחברת לחלק מדבריו של האח ריימונד. החיים שלנו הם מסע מתמשך. במהלך המסע חשוב לעצור לנוח, להתבונן, להקשיב (במיוחד ללב) ולבחור שוב את הכיוון בו נרצה להמשיך. אני מאחלת לכולנו שנדע להודות על היש ועל האין, שנדע לבחור מתוך חיבור פנימי ושנהיה ערים לחוש את הניסים שקורים סביבנו ולנו.

אני שמחה ומתרגשת מכך שאתם מלווים אותי, קוראים על הטיולים שלי, גם אלה שהם כבר זכרון רחוק, ואת ההגיגים שלי. זה לא מובן מאליו וממלא אותי באושר. לקבלת הודעה במייל כל פעם שאני מפרסמת פוסט חדש בבלוג (לא יהיו הודעות אחרות, מבטיחה!) הכניסו את כתובת המייל שלכם בתיבה למטה. תודה.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל 

       

המלצות להמשך קריאה:

סיפור שמתחיל בשלג התרחש באותה חופשה באוסטריה כשעברנו לטייל באזור טירול.

יש בבלוג שפע של סיפורים על מסלולי הליכה שונים בהם טיילנו. מוזמנים למצוא עוד מסלול הליכה מהנה.