גלויה

השביל עליו אנחנו צועדים נמצא במדרון תלול ומכוסה בשלוליות גדולות של שלג. אני די חוששת מההליכה בשלג. משתדלת לדרוך בעקבות של בן זוגי שהולך לפני. משתדלת לא להחליק, לא לשקוע, לא להירטב (יום ארוך עוד לפנינו ולא מתאים לי להמשיך אותו עם נעלים וגרבים רטובות). אחרי כמה מקטעים כאלה אני מוצאת סלע נחמד ומכריזה לשאר החבורה שהם יכולים להמשיך בלעדי. אני אנוח כאן. זה לא נאמר בטון פולני. לא ישבתי בחושך. באמת הרגשתי שהגענו לנוף נפלא ואני אהנה לשבת בשקט ולהתבונן. לא היה לי צורך לכבוש מפל או קרחון שחיכו בקצה השביל. מבחינתי את היעד שלי כבשתי.  זה היום הראשון בטיול שלנו באזור המון-בלאן. טיול שבו תכננו לצאת בכל יום למסלול הליכה אחר. בשלב התכנון אני הייתי אחראית על איסוף המידע הכתוב ועל כל המנהלות, בן זוגי היה אחראי על תחזית מזג האוויר ועל טיול וירטואלי באזור בעיקר בעזרת Google Earth. אחד המקומות ששבו את ליבו הוא הקרחון Glacier de Bionnassay . החלטנו להגיע לקרחון ביום ההליכה הראשון. ירדנו מהכביש הראשי שמוביל לעמק שאמוני לכיוון העיירה Saint-Gervais-les-Bains .  עיירה יפה שנראתה לנו יותר ערנית ופעילה מהעיירה

שעת אחר צהריים נעימה. 9 ק"מ מאחורינו, נשאר רק קטע קצר לסיום המסלול, לרדת מגובה 2000 מ' אל הרכב שלנו שמחכה בנקודת ההתחלה בגובה 1400 מ'. העברנו כ-6 שעות נפלאות במסלול מרהיב ומאתגר. נופי האלפים מקיפים אותנו. ההרים חדים וגבוהים עם פסגות מושלגות. העמקים ירוקים טריים, מנוקדים בבתי עץ חומים. בין הפסגות יושבים כבר אלפי שנים קרחוני עד ענקיים ומרשימים. אני הולכת בשמחה כשפתאום יעל גדול עם קרניים עצומות עומד על השביל הצר שמתפתל על המדרון כלפי מטה. הקרניים שלו מפחידות. איך נעבור אותו? הוא לא נראה מוטרד מנוכחותנו. להפך, אנחנו מעניינים אותו והוא מודיע לנו שזה השביל שלו, הבית שלו. אנחנו רק אורחים כאן, אורחים לרגע והוא לא יזוז מהשביל בשבילנו. 'נראה איך אתם מסתדרים' הוא רומז לנו בשפת גוף החלטית . שמורת טבע  Aiguilles Rouges זה היום המלא האחרון בטיול שלנו. בחרנו ללכת   במסלול מאד מאתגר ב - Aiguilles Rouges Natural Reserve.   השתדלנו לצאת מוקדם מהמלון (8:00 בבוקר) כדי לאפשר לנו ללכת בנחת. שוק מקומי של יום שבת הפתיע אותנו בדרך. לא יכולנו לוותר . הגענו לתחילת המסלול בערך בעשר.  שביל נ