גלויה

  בערב האחרון שלנו בעיר ישבנו במסעדת דגים טובה לחגוג סיומה של חופשה נעימה. שבעים מדג נפלא עשוי היטב על הגריל ומנת אלכוהול מתוקה ופירותית, איתה סגרנו את הארוחה. התרווחנו בכסא ובן זוגי, ברגע של חולשה, התעדכן בחדשות האחרונות בעזרת הטלפון הנייד שלו: "האנדרטה לזכר בית העלמין היהודי בסלוניקי, שהוחרב ע"י הנאצים, הושחתה שוב, זו הפעם הרביעית". הלב שלי התכווץ. יום קודם ביקרנו במוזיאון היהודי והתרגשנו מהעבר העשיר והכואב של יהדות סלוניקי. יהדות ששיגשגה ופרחה כמה מאות שנים ואז נמחקה כליל בשואה . סלוניקי – למה כן אני קוראת במגזין תיירותי, אותו קיבלנו במוזיאון היהודי, את כל שבחיה של העיר ומסכימה איתם. כתוב שם שהעיר מושכת תיירים בזכות אוכל משובח, בתי קפה מודרנים, ברים קטנים, מוזאונים אינטימים ועכשויים. כתוב שיש בעיר, מצד אחד, היסטוריה עשירה שבאה לידי ביטוי במגוון מבנים ביזנטים, עות'מאנים ויהודים שפזורים ברחבי העיר העתיקה, ומצד שני, אווירה צעירה ברובע לדדיקה המתפתח במהירות. עוד מציינים בכתבה שהמקומיים חמים, ידידותיים ומקבלי פנים ושיש לסלוניקי שם של עיר בטוחה, נוחה ואפילו זולה .

קורפו " הדבר שכולנו זקוקים לו," אמר לארי, שחזר לצעוד, "הוא אור שמש… ארץ שבה נוכל לצמוח ." כן יקירי, זה יהיה נחמד," הסכימה אמא, שלא הקשיבה כלל . " הבוקר קבלתי מכתב מג'ורג', הוא אומר ש בקורפו ממש נפלא . למה שלא נארוז וניסע ליוון ?" " בסדר גמור יקירי, אם אתה רוצה," אמרה אמא בחוסר זהירות ." משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל גם אנחנו שמענו ש באי קורפו ממש נפלא  לכן כשעלה הרעיון לצאת לחופשה משפחתית מורחבת, האי נשלף ממגירת החלומות ונחשף לאור השמש. הרעיון צמח וגדל והפך מרעיון לתוכנית לביצוע. כך, מספר חודשים מאוחר יותר, ארזנו מזוודות וטסנו ליוון או ליתר דיוק לקורפו, אי בצפון מערב יוון. " לפנינו נח האי; ההרים כמו רדומים מתחת לשמיכה חומה קמוטה, שקפליה מוכתמים בירוק של חורשות הזיתים. לאורך שפת הים התפתלו חופים לבנים כניבים, בין ערים רוטטות מסלעים נוצצים בזהב, באדום ובלבן ." משפחתי וחיות אחרות/ג'ארלד דארל האי נגלה מתחתינו ככל שהמטוס התקרב לנחיתה. כבר ממבט מלמעלה הוא נראה פחות יווני מהאיים האחרים בהם ביקרנו,