דילוג לתוכן הראשי

Mer de Glace – מסלולי הליכה באזור מון-בלאן (4)


שאמוניChamonix  נמצאת בעמק תלול, קר ועוין שבו רוב השנה הקרקע מכוסה שלג ובקושי מתאפשרים קיום ומחיה. אנשי שאמוני היו ידועים כבעלי טבע מרדני. המתיישבים הראשונים באזור הסתפקו בקיום רעוע. הם העדיפו להתפרנס מהברחה וממסחר לא חוקי מאשר לעבד את האדמה. הכל השתנה באמצע המאה ה-18 כשחובבי טיפוס הרים גילו את האזור והפכו את שאמוני לעיר תיירותית.

פעמים ראשונות בעמק

בשנת 1770 נפתח המלון הראשוןl'Hotel d'Angleterre  שמו מרמז על כך שרוב המבקרים היו אנגלים.

בשמיני באוגוסט שנת 1786, Gabriel Paccard ו Jacques Balmat כבשו  לראשונה את פסגת המון-בלאן שהיא הפסגה הגבוהה ביותר במערב אירופה (4808 מ').

בשנת 1803 טיפסה Marie Pardis על המון-בלאן והיתה האשה הראשונה שהגיעה לפסגה.

בשנת 1821 הוקמה La Compagnie des Guides חברת מדריכי ההרים של שאמוני. החברה הוקמה בעקבות תאונה ומטרתה היתה לספק תמיכה כספית למדריכים ולמשפחותיהם במקרה של אובדן כושר עבודה או אם נפגעו בתאונה. זו היתה הקרן הראשונה מסוגה ונשארה יוקרתית עד עצם היום הזה.

בין השנים 1863-1865 נכבשו מעל 100 פסגות בעיקר ע"י מטפסים אנגלים.

בשנת 1908 התחילה לפעול רכבת ל Montenvers ולתצפית על קרחון 'ים הקרח' Mer de Glace זו היתה האטרקציה הראשונה שנפתחה בעמק.

 

 הרכבת פועלת עד היום. היא יוצאת משאמוני ומטפסת 1000 מ' ל Montenvers – Mer de Glace  שבגובה 1913 מ'. המסילה מטפסת על צלע ההר, בתוך יער, במנהרות שנחצבו בסלע ועל גשרים. בעבר הנסיעה ארכה 55 דקות במהירות של 7 קמ"ש. בשנת 1954 הוכפלה מהירות הרכבת בעזרת חשמל ומשך הנסיעה ירד ל -20 דקות.

 בתחנה העליונה נמצאים: חנות מזכרות, בית-קפה, מסעדה, בית מלון, מוזיאון ותערוכת קריסטלים. התצפית מהמקום נפלאה. ניתן לראות מספר פסגות ידועות כמו: Les Drus בגובה 3,754 מ',Les Grands Jorasses  בגובה 4,205 מ' ו Aiguille du Grepon בגובה 3,482 מ'.

 אטרקציה נוספת במקום היא מערת הקרח בשנת 1946 חצבו לראשונה מערת קרח בלב הקרחון. בשל התנועה של הקרחון (כ-70 מ' בשנה) מחדשים את המערה מדי שנה. מתחנת הרכבת יורדים למערה בעזרת רכבל וממנו הגישה למערה היא באמצעות 430 מדרגות. 

לאורך המדרגות ישנם שלטים המציינים את המקום אליו הגיע הקרחון בשנים מסויימות. מאד מעציב לראות את הנסיגה העצומה של הקרחון.

 קרחון 'ים הקרח' – Mer de Glace הוא הגדול ביותר בצרפת. אורכו 7 ק"מ ועומקו 200 מ'.

ישנן אגדות רבות המסבירות את הדרך בה נוצר 'ים הקרח'. אחת מהן מספרת שפעם היו שטחי מרעה נרחבים ואחו שופע במקום שבו נמצא כיום הקרחון. יום אחד, אישה זקנה עברה במקום והתחננה לנדבות. הרועים זרקו עליה סלעים וגרשו אותה. הם לא ידעו שהאישה הזקנה היא פיה ושהיא מחפשת דרך לנקום בהם. בבוקר למחרת האחו ושטחי המרעה נעלמו, במקומם הופיע קרח. ישנם אנשים שטוענים כי מדי פעם הם שומעים פעמוני פרות מצלצלים מתחת לקרח.

 לאחר הצלחת הרכבת הזאת, חשבו כי ניתן יהיה להגיע גם לפסגת המון-בלאן ברכבת. לכן, החלו בבניית הקו Tramway du Mont Blanc. בשנת 1913 הרכבת שהתחילה ב Le Fayet הגיעה אל קן הנשרים Nid d'Aigle,  גובה 2372 מ'. מלחמת העולם שמה קץ לתוכניות ההמשך. כיום הרכבת עדיין פועלת במהלך הקיץ. היא נוסעת במסלול של 12 ק"מ דרך ההרים אל תחתית Glacier de Bionnassay עליו כתבתי כאן.

החוויה שלנו

בבוקר היום השני לשהותנו בעמק שאמוני עלינו ברכבת ל Montenvers ולתצפית על קרחון Mer de Glace. העליה איטית ונעימה, הנופים בדרך יפים. העמק נפרש למטה ככל שעולים. בתחנה למעלה התארגנו ליציאה למסלול ההליכה שבחרנו להיום. כמה צעדים מעל התחנה מצאנו מקום נפלא לפיקניקעם בטן מלאה התחלנו לעלות,

ולעלות,

המשכנו לעלות עד הפסגה.

בפסגה עצמה (גובה 2204 מ') הכל עוצמתי פי כמה. בילינו זמן רב בפסגה סופגים את הטבע העוצמתי, את הנופים המרהיבים. ערכת קפה היתה הדבר היחיד שחסר לנו ואז הכל באמת היה מושלם. לדעתי, מי שעולה עם הרכבת כדאי לו לטפס לפסגה. זה מוסיף לחוויה של המקום. השביל נוח והנוף שווה את המאמץ. בכמה מקומות לאורך המסלול ישנם שלטים שמציינים מי האיש הראשון שכבש פסגה מסוימת. יש תחושה שאנשי המקום מכבדים את מי שלאורך ההיסטוריה התאמצו וכבשו/הכניעו את ההרים הגבוהים, הפראים, העצומים, התלולים והמשוננים. הרים שהחיים בצילם בוודאי מעוררים יראה וכבוד לטבע ועוצמתו.

המשכנו במסלול שלנו ופגשנו קצת שלג בדרך. הלכנו לכיוון התחנה האמצעית של הרכבל שעולה ל- Aiguille du Midi. עמק שאמוני נפרס מתחתינו בכל יופיו והדרו.

המסלול מגיע עד לתחנת הרכבל אבל אנחנו עזבנו אותו וחזרנו במסלול מעגלי לתחנת הרכבת. בשלב הזה התחיל לרדת גשם. היום היחיד שבו ממש ירד גשם במהלך ההליכה וגם היום היחיד שבו לא סחבתי איתי את מעיל הגשם. הבוץ החלקלק האט קצת את ההתקדמות שלנו אבל לא קלקל את היום.

הגענו לתחנה. לסיום הביקור באתר ירדנו ברכבל ובמדרגות למערת הקרחהאם המערה שווה? לדעתי כן. היא לא מרהיבה אבל כן מרשימה ובעיקר התרשמנו מהנסיגה של הקרחון. הירידה והעליה במדרגות ממחישים את הנסיגה באופן שנחרט בכל הגוף. הנוף עצמו לאורך כל ימי הטיול נחרט בגוף, בראש, במחשבות, בנפש. עוצמה כזאת ויפעה שמקיפה וניבטת מכל כיוון, מעוררים מחשבות פילוסופיות. השיר שצרפתי למטה מתקשר למחשבות פילוסופיות על משמעות הדברים, על הוויה, על חוויה וחקר.

פרננדו פסואה מתוך ספרו 'מהחלון הגבוה ביותר'
משירי "שומר העדרים" (הטרונים – אלברטו קאיירו)

תעלומת הדברים, איפה היא ?
איפה היא שאינה מופיעה
ולו כדי להראות לנו שהיא תעלומה ?
מה יודע על כך הנהר ומה יודע העץ ?
ואני שאינני יותר מהם, מה אני יודע על כך ?
כל אימת שאני מביט בדברים
וחושב על מה שהאנשים חושבים עליהם,
אני צוחק כמו נחל המצטלצל רענן באבן.

כי המשמעות הנסתרת היחידה של הדברים
היא שאין להם שום משמעות נסתרת.
מוזר יותר מכל המוזרויות
ומחלומות כל המשוררים
וממחשבות כל הפילוסופים,
שהדברים הם בעצם מה שהם נראים
ושאין שום דבר להבין.

כן, הנה מה שחושי למדו לבדם:
לדברים אין משמעות, יש להם קיום
הדברים הם המשמעות הנסתרת היחידה של הדברים.

פרטים טכניים:

אורך המסלול 5 ק"מ. עליה מצטברת כ-450 מ' (מכיוון שהמסלול מעגלי גם הירידה המצטברת היא כ-450 מ').

לניווט נעזרנו במפת 1:25,000 מס 3630 של חברת IGN.

המסלול הוא חלק ממסלול מס' 15 המתואר בעמוד 113 בספר Mont Blanc Walks מאת Hillary Sharp בהוצאת Cicerone.

הלכנו בערך 4 שעות, אבל עשינו כמה הפסקות ארוכות בדרך.

נקודת ההתחלה נמצאת בגובה 1913 מ'. הנקודה הגבוהה במסלול נמצאת בגובה 2204 מ'.

תאור המסלול כפי שנרשם באפליקצית  Sports Tracker

אני מזמינה אתכם לעוד טיולים באזור, טיולים עליהם כתבתי בפוסטים הקודמים. כתבתי על יום הטיול הראשון ועל יום הטיול האחרון, סיפרתי גם על חווית העליה ברכבל לפסגה הגבוהה.

כדי שתשארו מעודכנים ותוכלו להמשיך לטייל איתי, אני מזמינה אתכם להצטרף לרשימת התפוצה שלי. אשלח לכם גלויה למייל ובה איידע אתכם על כל פוסט חדש שאפרסם (רק זה לא יותר). תודה שהתלוותם אלי, זה משמח אותי מאד.

אני רוצה לקבלת גלויות חדשות 

       

תגובות

Popular Posts

טיול זוגי חורפי בצפון איטליה – אהבה ותיקה

רשמים מהאי אויה Evia

שלושה מסלולי הליכה בבולגריה: 7 אגמים, 8 גשרים ומסלול אחד ללא שם