גלויה

  אגדה יוונית עממית מספרת כי אלכסנדר מוקדון  Alexander the Great  , חיפש את מעיין האלמוות. הוא השקיע בחיפוש מאמצים רבים ולבסוף הצליח להשיג בקבוקון קטן עם מי אלמוות. עם המים האלה הוא רחץ את שערה של אחותו ת'סלוניקה  Thessalonike . כאשר מת אלכסנדר, ניסתה אחותו מוכת הצער לסיים את חייה בקפיצה לים. במקום לטבוע היא הפכה לבתולת ים. למלחים שפגשו בה, היא תמיד הציגה את אותה השאלה: "האם אלכסנדר המלך חי?" אם התשובה היתה "הוא חי שולט וכובש את העולם", היא איפשרה לספינה ולצוות שלה להפליג בשלום בים רגוע. כל תשובה אחרת גרמה להתקף זעם אלים. היא הפכה זועפת ומשתוללת ושלחה את הספינה על כל מלחיה אל קרקעית האוקינוס. ת'סלוניקה, בתולת הים, חרצה את דינם של ספנים ששטו על פני שבעת האוקינוסים לאורך מאות שנים . מי היא ת'סלוניקה   Thessalonike ? ת'סלוניקה Thessalonike  היתה ביתם של המלך פיליפ השני ממקדוניה, אביו של אלכסנדר מוקדון, והמאהבת שלו ניססיפוליס Nicesipolis  שהיתה אישה פשוטה מת'סליה Thessaly בעלת יופי יוצא דופן. המלך היה ידוע בריבוי הפלגשים שלו כמו גם באהבתו...

  בערב האחרון שלנו בעיר ישבנו במסעדת דגים טובה לחגוג סיומה של חופשה נעימה. שבעים מדג נפלא עשוי היטב על הגריל ומנת אלכוהול מתוקה ופירותית, איתה סגרנו את הארוחה. התרווחנו בכסא ובן זוגי, ברגע של חולשה, התעדכן בחדשות האחרונות בעזרת הטלפון הנייד שלו: "האנדרטה לזכר בית העלמין היהודי בסלוניקי, שהוחרב ע"י הנאצים, הושחתה שוב, זו הפעם הרביעית". הלב שלי התכווץ. יום קודם ביקרנו במוזיאון היהודי והתרגשנו מהעבר העשיר והכואב של יהדות סלוניקי. יהדות ששיגשגה ופרחה כמה מאות שנים ואז נמחקה כליל בשואה . סלוניקי – למה כן אני קוראת במגזין תיירותי, אותו קיבלנו במוזיאון היהודי, את כל שבחיה של העיר ומסכימה איתם. כתוב שם שהעיר מושכת תיירים בזכות אוכל משובח, בתי קפה מודרנים, ברים קטנים, מוזאונים אינטימים ועכשויים. כתוב שיש בעיר, מצד אחד, היסטוריה עשירה שבאה לידי ביטוי במגוון מבנים ביזנטים, עות'מאנים ויהודים שפזורים ברחבי העיר העתיקה, ומצד שני, אווירה צעירה ברובע לדדיקה המתפתח במהירות. עוד מציינים בכתבה שהמקומיים חמים, ידידותיים ומקבלי פנים ושיש לסלוניקי שם של עיר בטוחה, נוחה ואפילו זולה ....