גלויה

בתקופה האחרונה בן זוגי ואני מתקשים למצוא שבת פנויה מתוכניות ומחויבויות. הפעם הצלחנו. גם מזג האוויר האיר לנו פנים. שמים מעוננים חלקית, טמפרטורות נוחות, לא חמות ולא קרות מדי, אידיאלי. ארזנו כמה מצרכים לפיקניק ויצאנו לטייל ברמת הגולן. נחל מיצר זו עונה נפלאה. הרמה ירוקה, רעננה ופורחת. בחרנו מסלול הליכה בנחל מיצר שנמצא בדרום רמת הגולן. נחל מיצר הוא אחד הדרומיים בנחלי הגולן והוא נשפך לירמוך. יש לו שני יובלים, אחד מהם הוא ואדי ברברה, בערבית: הנחל הרועש. ואדי ברברה מתחיל את דרכו למרגלות קיבוץ כפר חרוב וערוצו רחב ועמוק.  כביש 98 מכפר חרוב צפונה עובר לאורך שלוחה צרה שבין נחל מיצר לנחל עין גב. שלוחה זו המפרידה בין שני אגני הניקוז של נחלים אלו היא שנתנה לנחל מיצר את שמו. השביל בו הלכנו עובר בתוך שמורת טבע שמשתרעת באגן נחל מיצר, בין נהר הירמוך בדרום, כביש מס' 98 בצפון ובמערב עד צומת חמת גדר וקיבוץ מיצר במזרח. השביל מסומן כחול (1670). נקודת ההתחלה היא בחניה קטנה שיורדת מכביש מס' 98 (השלט שמופיע בתמונה למעלה נמצא בירידה מהכביש, בכניסה לחניה). מהחניה השביל יורד, בירידה די תלולה, לואדי

תצפית על עמק סאלפלדן " הללויה…הללויה"   קול פעמונים רך וצלול נישמע בחלל המערה. " הללויה…הללויה"   קול השירה הענוג הדהד בין הקירות. עמדנו מופתעים ומשתאים. מי אחראי לשירה הזאת ? כמה שעות לפני המאורע הזה, התחלנו את היום שלנו בעיירה סאלפלדן Saalfelden   שבמחוז זלצבורג  SalzburgLand , אוסטריה. נכנסנו לתחנת המידע לתיירים (TI) שבעיר, שם המליצו לנו על מסלול הליכה בהרים מעל העיר. התארגנו ויצאנו לדרך. עליה לא קשה מדי בתוך יער יפה הובילה אותנו למנזר חצוב בסלע . ביומן הטיול כתבתי כך : " יום שישי, ערב ראש השנה. היום למדנו שיש תכנונים ויש את מה שקורה בפועל ולכן עלינו להיות ערוכים להכל. זאת אומרת, לקחת איתנו תמיד ציוד לארוחות וציוד להליכה. היום גם למדנו שקשה ליהנות עם ר' בעיירות. הוא צריך להיות בטבע משוחרר מכבלי הנימוס. התחלנו את היום בסאלפלדן, בשוק איכרים קטן וחביב. קנינו פטל ואגסים אדומים. הסתובבנו קצת בעיירה. ר' נהנה להכנס לכנסיה והצעירה מאד התרשמה מהפסל של האביר על הסוס שהורג את הדרקון (מוטיב שמופיע פה באזור לא מעט ואין לנו שום מידע עליו). בכנסיה היו הר

ביליתי באי אויה עם משפחתי באמצע ספטמבר למשך 8 ימים מלאים. אויה Evia הוא האי השני בגודלו מבין איי יוון (הראשון הוא כרתים). הוא מחובר ליבשת בשני גשרים וישנן גם כמה מעבורות ששטות מהיבשת לאי וחזרה. עיקר התיירות באויה היא תיירות פנים, נופשים יוונים. על חלק מהחוויות שלנו כתבתי בפוסט 'גלגולו של טיול '. יום דרומי נסענו דרומה על הכביש הראשי שמוביל ל   Karistos   כביש נופי מקסים. מכל פיתול מתגלה מפרץ כחול. הרגשנו שאנחנו חייבים לרדת לאחד מהמפרצים המפתים שקרצו לנו בכל סיבוב. אז, ליד הכפר הררי  Almiropotamos   סטינו מהכביש הראשי וירדנו מערבה לכפר  Panagia   שיושב על מפרץ מקסים. סירות דייגים עגנו במזח . משפחות ישבו תחת שמשיות ונהנו מסופ"ש של סוף הקיץ. התמקמנו על ספסל בצל עץ אקליפטוס, פרסנו שמיכה והופ קפצנו למי המפרץ הצלולים והקרירים. להקות דגים שחו מכאן לשם ואנחנו עם המשקפת והשנורקל עקבנו אחריהם בעניין רב . המלצה שלי – בנסיעה לנופש ביוון כדאי לקחת משקפות שחייה ושנורקלים . כך חלפו מספר שעות נעימות (יכולנו להשאר שם מספר ימים). המשכנו בדרכנו ליעד – בתי הדרקונים שעל הר אוכי, על