גלויה

רציתי לפתוח במילותיה של לאה גולדברג: "בעמק יפה בין כרמים ושדות."  אבל בעצם התיאור הנכון הוא... על כביש לא ראשי, בין כפרים והרים, נמצא מקום קטן ומקסים. הוא חבוי לו ביער, בין עצי אורנים וזיתים, מסתיר סיפור על חיבור בין שכנים. שכנים שפעם היו אויבים ועכשיו, את המתח להקטין מנסים.

האם אי-פעם חשבת לקחת את משפחתך לחופשה בג'נין? אני לא, אבל חברתי כן. היא נסעה עם בעלה ושלושת ילדיהם לסוף שבוע ארוך בבית מלון בג'נין, כבר פעם שניה. ג'נין כל–כך קרובה פיזית וכל-כך רחוקה ולא נגישה עבורי. החופשה שלה סקרנה אותי ולכן שמחתי שהיא הסכימה להתראיין לבלוג שלי, לשתף בחוויותיה ואפשרה לי להשתמש בתמונות שהיא צילמה בחופשה (כל התמונות הן שלה מלבד התמונות למעלה שנלקחו מאתר תמונות חינמי pexeles ) . נפגשנו לשיחה בביתה היפה והנעים השוכן בכפר בדואי בגליל. 

אנחנו צועדים לאט. השביל מתפתל בתוך יער אורנים, לפעמים מטפס לפעמים יורד, אבל רוב הזמן שומר על קו גובה אחיד. בשעה האחרונה התקדמנו אולי ק"מ אחד. הילדים סקרניים, מתבוננים, מלקטים חפצים שונים שמושכים את תשומת ליבם, עוקבים אחרי פרפרים, מקשיבים לציוצי הציפורים (אווווף, בקצב הזה לא נסיים היום את המסלול).