מים פרחים ופרות, טיולי יום בנחלי הגליל
חורף סגרירי וסגור בחורף הזה היו לא מעט ימים גשומים. לאחר מספר ימי גשם, האדמה רוויה ולא סופגת עוד את המים שיורדים עליה. המים, מצידם, מתחילים לזרום מפסגת ההר עליה אני גרה, למטה לכיוון הים. בדרך נאספים הזרמים הקטנים ומתנקזים לפלג משמח שצליל זרימת המים בו הוא מוזיקה ערבה לאוזניי. הפלג זורם במורד ההר לצד הכביש ואז חוצה אותו בתעלות פעם לצד אחד ופעם לצד השני ולחורש שמקיף את הישוב שלי. אני גרה בישוב קטן על פסגת הר בלב הגליל. אחד מהיתרונות של מגורים במקום כזה הוא שכמה מטרים מהבית שלי גדל חורש טבעי, פראי ופרוע של עצי אלון, חרוב ואלה. בחורש המים זורמים להם בעליצות ובחופשיות, מקפצים על האבנים, מחליקים על הסלעים, עוקפים מכשולים, סוחפים איתם עלים, ענפים וגם כמה בקבוקים ריקים שהתגלגלו במקרה, או שלא. התמריץ שלי לצאת לטייל בחוץ בכל מזג אויר הוא הצורך של הכלב המשפחתי לפרוק אנרגיות ולהתרוקן. אני נועלת מגפים ויוצאת איתו גם כשבחוץ מטפטף. לפעמים הטפטוף מתחזק והופך לגשם. אנחנו אוהבים ללכת בתוך הנחל הזורם (אם כי היו מקרים בהם לא הערכתי נכונה את עומק המים) ולהתבצבץ בבוץ. אני נהנית לחגוג ככה את החורף ו...