גלויה

השנה החורף באלפים היה שחון. אנחנו אוהבים שלג אבל השנה זה התאים לנו. קנינו כרטיסי טיסה לג'נבה במטרה לטייל באלפים הצרפתיים, באזור מון-בלאן. מאילוצי עבודה ולימודים הנסיעה תוכננה לשבוע הראשון של יוני. תחילת יוני היא תקופה בעייתית באלפים. רוב הרכבלים בפגרת אביב בין עונת הסקי לעונת הקיץ, חלק מהמסלולים סגורים עקב שלג, יש סכנת מפולות, בקיצור לא אידיאלי. חורף שחון הבטיח מסלולים פתוחים וסכנת מפולות פחותה . סוף אפריל, עונת הסקי הסתיימה והשלג התחיל לרדת. אביב כזה הם לא חוו כבר שנים. ימים רצופים של שלג שהצטבר ונערם. עקבנו בהשתאות, בדאגה, בעניין, אחר הצטברות השלג, אחר התחזיות. החזקנו אצבעות שייפסק בתחילת מאי כדי שמסלולי ההליכה בגבהים אליהם רצינו להגיע יהיו פתוחים. רצינו להגיע לגובה בו נגמרים העצים והנוף נפתח, בערך 2000 מ'. השלג אכן הסתיים אבל התחזיות צפו לנו גשמים וסערות. בן-זוגי, שאחראי על המעקב אחר התחזיות, גילה חוסר התאמה בין מספר אתרי מז"א ומכך הסיק שלחזאים באזור האלפים יש עבודה קשה ומאתגרת. לשמחתי מזג האוויר התחשב בתוכניות שלנו ולא הפריע . סבא ונכד לטיול הזה יצאנו בן זוגי ו...

השביל עליו אנחנו צועדים נמצא במדרון תלול ומכוסה בשלוליות גדולות של שלג. אני די חוששת מההליכה בשלג. משתדלת לדרוך בעקבות של בן זוגי שהולך לפני. משתדלת לא להחליק, לא לשקוע, לא להירטב (יום ארוך עוד לפנינו ולא מתאים לי להמשיך אותו עם נעלים וגרבים רטובות). אחרי כמה מקטעים כאלה אני מוצאת סלע נחמד ומכריזה לשאר החבורה שהם יכולים להמשיך בלעדי. אני אנוח כאן. זה לא נאמר בטון פולני. לא ישבתי בחושך. באמת הרגשתי שהגענו לנוף נפלא ואני אהנה לשבת בשקט ולהתבונן. לא היה לי צורך לכבוש מפל או קרחון שחיכו בקצה השביל. מבחינתי את היעד שלי כבשתי.  זה היום הראשון בטיול שלנו באזור המון-בלאן. טיול שבו תכננו לצאת בכל יום למסלול הליכה אחר. בשלב התכנון אני הייתי אחראית על איסוף המידע הכתוב ועל כל המנהלות, בן זוגי היה אחראי על תחזית מזג האוויר ועל טיול וירטואלי באזור בעיקר בעזרת Google Earth. אחד המקומות ששבו את ליבו הוא הקרחון Glacier de Bionnassay . החלטנו להגיע לקרחון ביום ההליכה הראשון. ירדנו מהכביש הראשי שמוביל לעמק שאמוני לכיוון העיירה Saint-Gervais-les-Bains .  עיירה יפה שנראתה לנו יותר ערנית ופעילה...

שעת אחר צהריים נעימה. 9 ק"מ מאחורינו, נשאר רק קטע קצר לסיום המסלול, לרדת מגובה 2000 מ' אל הרכב שלנו שמחכה בנקודת ההתחלה בגובה 1400 מ'. העברנו כ-6 שעות נפלאות במסלול מרהיב ומאתגר. נופי האלפים מקיפים אותנו. ההרים חדים וגבוהים עם פסגות מושלגות. העמקים ירוקים טריים, מנוקדים בבתי עץ חומים. בין הפסגות יושבים כבר אלפי שנים קרחוני עד ענקיים ומרשימים. אני הולכת בשמחה כשפתאום יעל גדול עם קרניים עצומות עומד על השביל הצר שמתפתל על המדרון כלפי מטה. הקרניים שלו מפחידות. איך נעבור אותו? הוא לא נראה מוטרד מנוכחותנו. להפך, אנחנו מעניינים אותו והוא מודיע לנו שזה השביל שלו, הבית שלו. אנחנו רק אורחים כאן, אורחים לרגע והוא לא יזוז מהשביל בשבילנו. 'נראה איך אתם מסתדרים' הוא רומז לנו בשפת גוף החלטית . שמורת טבע  Aiguilles Rouges זה היום המלא האחרון בטיול שלנו. בחרנו ללכת   במסלול מאד מאתגר ב - Aiguilles Rouges Natural Reserve.   השתדלנו לצאת מוקדם מהמלון (8:00 בבוקר) כדי לאפשר לנו ללכת בנחת. שוק מקומי של יום שבת הפתיע אותנו בדרך. לא יכולנו לוותר . הגענו לתחילת המסלול בערך ...