מחשבות על שייט לאחר שבוע בסירת מפרשים
1. לא לתת לפחד שליטה השייט הוא חוויה שבפעם הראשונה הוא כמו ארץ לא נודעת. לצד הסקרנות ויצר ההרפתקנות עלו בי חששות ופחדים. לא ידעתי איך אני ארגיש גם מבחינה פיזית, בחילות וכו' וגם האם אסתדר עם הסיטואציה הזאת. לפני כשלושים שנה הייתי כמה ימים על סירה בסיני. יצאנו משארם לספארי צלילות. אמנם, בניגוד לרוב משתתפי השייט הרגשתי מצוין וממש לא סבלתי מבחילות, אבל לא ידעתי אם זה יהיה כך גם הפעם. עברו הרבה שנים בהן, לדוגמא, היכולת שלי להסתדר עם מתקנים בפארק שעשועים פחתה מאד. אני מסתחררת רק מלהסתכל על קרוסלה. בשנים האחרונות בטיולים שלנו ביוון ובאיטליה שטתי כמה פעמים על מעבורת. אני מאד אוהבת את החוויה הזאת, אך זה כמובן לא בר השוואה לשייט בסירת מפרשים קטנה. מה שהכריע זו ה אהבה שלי לים, אז התגברתי על הפחד והסכמתי לצאת להרפתקה. 2. הרכב המשתתפים קריטי לחוויה מהנה להיות שבוע שלם חמישה אנשים בתוך סירה לא גדולה זו משימה מאתגרת. היכולת להסתדר אחד עם השני, היכולת של כל אחד לדעת מתי הוא זקוק לזמן לעצמו ולקחת את הזמן הזה, ההתגייסות למשימות השונות, נדיבות, רגישות, הקשבה, התחשבות וכבוד. גם תחומי עני