גלויה

אני אוהבת לנסוע בכביש שמשני צידיו שורת עצים גדולים ומצילים שיוצרים מעין מנהרה. בעיני בסתיו זה הכי יפה, השלכת צובעת את העלים בשפע גוונים של צהוב, כתום, אדום וחום. עצים ירוקי עד מנקדים בירוק את הצבעים החמים. לפעמים העלים נושרים כמו טיפות גדולות ואיטיות ולפעמים פוגשים עץ שנראה כאילו הוא עולה באש וכולו להבות צהובות וכתומות. חגי תשרי חלו השנה באמצע אוקטובר. תאריך שעלול להיות בעייתי לטיול באירופה אבל לשמחתי מזג האוויר בבולגריה היה נפלא. השמים היו כחולים, הטמפרטורות נעימות, לא חמות מדי וגם לא קרות. ביום הסתובבנו עם חולצה קצרה ובערב חולצת פליז הספיקה. היתרון הגדול בתקופה הזאת היו צבעי השלכת שהיערות התהדרו בהם. יופי כזה מזמן לא חווינו. שלכת השלכת שהקיפה אותנו בצבעים מרהיבים ומלהיבים התחברה גם לתחושה פנימית של שלכת. תחושה אותה חווינו בנסיעה בין כפרים שידעו ימים יפים יותר ובין עיירות שפאר עברם ניבט אלינו מבעד לעזובה ולהזנחה. הרגשנו שהמקומות האלה הושלכו. זו תופעה שראינו בכמה ארצות, הצעירים זונחים את הכפר ואולי גם מסורת חיים שעברה במשך דורות במשפחתם, לטובת חיים תוססים יותר ואולי נוצצים יו