יאש (יאסי) - קר בחוץ חם בלב

יין חם ומאפה גבינה בשוק חג מולד, מחמם את הלב והבטן כשבחוץ הטמפ' שלילית.

בבוקר הכי גשום בדצמבר נסענו, בן-זוגי ואני, לשדה התעופה, בדרכנו לחופשה זוגית, המטרה העיקרית היתה מנוחה ולבלות זמן זוגי נינוח ונעים. באזור נתניה הוויז איבד עשתונות והציע לנו מסלולים הזויים. מפלס הלחץ ברכב עלה. ברדיו דיווחו על מקור הבעיה: שלולית ענקית חסמה את כביש 2 ממכון וינגייט דרומה. חתכנו לכביש 6 שלהפתעתנו זרם היטב והגענו בזמן לצק-אין, איזו הקלה. מזל שבן זוגי זהיר ואוהב (בניגוד אלי) לקחת זמן עודף, פן יקרה משהו בדרך. עם התחלה כזאת ההמשך יכול רק להשתפר ואכן כך היה. אני חיפשתי אווירת חג מולד ובן-זוגי רצה לחוות חורף אירופאי. לשנינו החופשה ענתה על הציפיות. (זהירות, ספוילר!) היתה לנו חופשה נפלאה.

גשם שוטף בארץ

שדות שלג ברומניה

לאחר טיסה קצרה נחתנו, בשעת צהרים קפואה (אפס מעלות ומטה), ביאש (יאסי) IASI. יאש נמצאת בצפון מזרח רומניה קרוב לגבול עם מולדובה. היא העיר הרביעית בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאש הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה בשנים 1564-1859.  

פסלו של סטפן הגדול בחזית ארמון התרבות

סטפן הגדול

ביאש רחוב אחד מרכזי שנקרא על שמו של סטפן הגדול - Stefan cel Mare שהיה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1457-1504. במהלך תקופת כהונתו, הוא הפך את מולדובה למדינה עצמאית ובעלת השפעה באזור. הוא נודע באירופה בעקבות התנגדותו המוצלחת וארוכת השנים לעותמאנים. היה ידוע כאדם דתי וגילה יחס טוב כלפי יהודי ארצו. כיום הוא נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים הגדולים של מולדובה בפרט ושל רומניה בכלל והוא מופיע על שטרות כסף.

כיכר אונירי - Piata Unirii

ארמון התרבות - Palatul Culturii

הרחוב, שהוא בעצם שדרה, מחבר בין כיכר אונירי Union Square (בה היה בית המלון שלנו) לארמון התרבות Palace of Culture. החלק של השדרה שקרוב לארמון התרבות הוא מדרחוב. לאורכו מצויים רוב המבנים המרכזיים של העיר: הקתדרלה - St. Paraschiva Metropolitan Cathedral, בנין העיריה, בנין התאטרון ועוד כמה כנסיות. יאש מתגאה במספר מרשים של כנסיות אורתודוכסיות, כמעט 100, רובן מצויות באזור זה הנקרא Golden Plateau /Platoul de Aur. זהו הגרעין של העיר, סביבו היא התפתחה במשך מאות שנים. 

המדרחוב והקתדרלה

Catedrala Mitropolitana Sfanta Paraschiva

St. Paraschiva Metropolitan Cathedral 

הקתדרלה נבנתה בסגנון הרנסנס האיטלקי והיא הכנסייה האורתודוכסית הגדולה ביותר ברומניה. בנייתה החלה בשנת 1833 והסתיימה בשנת 1839. בשנת 1889 הועברו אליה למשמרת שרידי הקדוש St. Paraschiva שנרכשו בשנת 1639 מקונסטנטינופול בעלות התקציב השנתי של מולדובה. כל 14 באוקטובר צליינים מכל קצווי רומניה וממדינות שכנות נוהרים ליאש לכרוע לפני שרידי St. Paraschiva, הקדוש הפטרון של הקתדרלה.

תקרה מוזהבת בכניסה ל- Metropolitan Church of St. George הנמצאת במתחם הקתדרלה

ביקרנו בקתדרלה ביום רביעי, כבר מבחוץ נשמעו צלילי שירה הרמונית ונעימה. בתוך הכנסיה קהל רב גדש את החלל המרכזי. קהל מתפללים מגוון: נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, נזירות מכוסות שחורים ונשים בשמלות אלגנטיות. הקהל עמד (לא היו ספסלים בחלק המרכזי של הכנסיה. מי שהתעייף ישב על כסא בצד) או התהלך, כל הזמן נכנסו ויצאו אנשים. בכניסה הם ביצעו טקס שמעולם לא ראיתי: הם הצטלבו פעמים רבות, התכופפו ונגעו ברצפה, נישקו תמונה של ישו ונעמדו בתור שהשתרך מהכניסה ועד החזית. רבים התרגשו והזילו דמעות. השירה מילאה את חלל הכנסיה. פתאום נפתח פתח בחזית המקושטת זהב וממנו יצאו שני כמרים שבירכו את האנשים שעמדו בתור ונפנפו בכלי קודש עם קטורת ופעמונים. דרך הפתח התגלה חדרון שבו עמדו עוד כמה כמרים (או נזירים, אינני יודעת) ששרו. למרות שלא הבנו, היתה לנו חוויה מרגשת ועוצמתית (הכנסיה היתה מלאה מתפללים ולכן לא הרגשתי בנוח לצלם).   

(הסרטון למעלה הוא לא מהכנסיה בה בקרנו אבל מעביר את הרוח והאווירה המיוחדת)

נצרות אורתודוקסית

בעקבות החוויה הזאת קראתי קצת על הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית. גיליתי שזו קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית. מרכזה ההיסטורי הוא העיר קונסטנטינופול (איסטנבול). בנצרות האורתודוקסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי. השם "אורתודוקסי" פירושו "הדרך הנכונה", והוא מכוון לטענת הכנסייה האורתודוקסית שהיא הקהילה הקרובה ביותר למסורות הנוצריות המקוריות של ישו והשליחים. הפולחן הביזנטי מתאפיין גם בצביון אדריכלי, אמנותי - אינונין, מוזיקלי - המוזיקה הביזנטית הליטורגית, תלבושות כהני הדת ומסורות אחרות שהתפתחו במהלך מאות השנים של קיומו. באופן מסורתי קהל המתפללים עומד לאורך כל עבודת הקודש כשאיקונוסטאזיס מפריד בין  ארון הקודש לבין ספינת הכנסייה. איקונוסטאזיס זו המחיצה המפרידה בין החלל המרכזי לבין אזור הקודש שבו נערכים הטקסים הדתיים. האיקונוסטאזיס מעוטר באיקונות – דמויות קדושים נוצריים ומכאן שמו. הקהל פעיל מאוד בפולחן, כורע ברכיים ומשתחווה תכופות, ומרגיש חופשי להתנועע בתוך הכנסייה במהלך עבודת הקודש. 

לאחר שרווינו מהחוויה הדתית, המשכנו לאורך המדרחוב והתרשמנו מבנינים מרכזיים נוספים. 

Roznoveanu Palace 

בנין העיריה הוא ארמון בסגנון וינאי ניאו-קלאסי שנבנה בשנת 1832. על עיצובו אחראי Gustav Frey Wald. הוא היה אמור להיות מפואר יותר מכל הארמונות האחרים בעיר יאש. בשנת 1844 הארמון נשרף ונבנה מחדש על ידי Nicolae Rosetti Rozvaneanu. הארמון שימש לסרוגין כבנין העירייה וכמבנה מגורים מלכותי.

Teatrul National Vasile Alecsandri 

בנין התיאטרון הלאומי נבנה במאה ה-19 במקום בו שכן מבנה העירייה הישן. זהו אחד המבנים האלגנטיים ביותר ברומניה. המבנה מעוטר בעושר ומעוצב בסגנון צרפתי-אקלקטי. אולם התיאטרון נחשב לאחד האולמות המפוארים ביותר ברומניה. יכולים לשבת בו 1,000 איש והאקוסטיקה מצוינת. התיאטרון נושא את שמו של המייסד Vasile Alecsandri (1821-1890), שהוא משורר רומני נודע, מחזאי, פוליטיקאי ודיפלומט. לצערי לא הצלחתי למצוא אפשרות לביקור באולם למרות שאני בטוחה שישנה אפשרות כזאת. גם לא היתה שום הצגה מעניינת בימי הביקור שלנו בעיר.

Biserica Sfantilor Trei Ierarhi

 Church of the Three Hierarchs

הכנסיה היא דוגמא מסקרנת של אמנות ביזנטית, שהוקמה בין השנים 1635-1639 על ידי Vasile Lupu. כל הצד החיצוני של הכנסייה מגולף בדוגמאות עדינות ומורכבות וכמו מפוסל לתוך האבן, כמו רקמה או תחרת אבן. הקישוט המהודר והמרהיב הוא תערובת של מוטיבים גותים מערביים, מוטיבים מהרנסנס ומוטיבים מזרחים. האגדה מספרת כי החלק החיצוני היה מכוסה זהב, כסף ולזולי לפיס, אבל לפני מאות שנים, כאשר האימפריה העותומנית ניסתה לכבוש את מולדובה, הפולשים שרפו את הכנסייה וכל הזהב נמס. אנחנו ראינו את הכנסיה רק מבחוץ והיא אכן מרשימה ונפלאה. לפי המלצות שקראתי כדאי גם לבקר בתוך הכנסיה. יש בה קברים של כמה מנסיכי מולדובה.

כנסיית ניקולס הקדוש - Biserica Sfantul Nicolae Domnesc

The Princely Saint Nicholas Church 

הכנסייה העתיקה ביותר בעיר יאש, נוסדה על ידי סטפן הגדול בשנת 1492, ליד בית המשפט המלכותי. לכנסיה מעמד "מלכותי" כי במשך מאות שנים שליטי מולדובה נמשחו והומלכו בה. היא שוחזרה בשנת 1677 ושופצה לחלוטין על ידי אדריכל צרפתי בין השנים 1885-1897. הכנסיה "מסתתרת" בקצה השדרה, באזור הגנים ומגרשי החניה שבחזית ארמון התרבות. עברנו לידה מספר פעמים, היא נראתה מעניינת ומסקרנת אבל לא נכנסנו פנימה. 

המדרחוב

הדוכנים בכיכר אונירי נפתחו בבוקר ונסגרו בשעת ערב מוקדמת

שווקי חג המולד התרכזו בכיכר אונירי ובמדרחוב. לעומת השווקים של בודפשט, אותם חוויתי לפני שנתיים, (הסיפור כאן) הם היו פשוטים ודלים. זה לא פגם באווירה החגיגית ששררה בעיר. כל הרחובות הוארו וקושטו, מבנים מרכזיים זרחו וזהרו, חלונות הראוה החגיגים תרמו גם הם לאווירת החג. 

בנין העיריה בלילה

חלון חגיגי ברחוב הראשי

בכל מקום שביקרנו התנגנו שירי החג, במסעדת יוקרה ובמסעדת פועלים, בארוחת הבוקר במלון, בקניון היוקרתי, בסופרמרקט. חשבנו שאם בארץ היינו שומעים שירי חנוכה בכל מקום זה היה די מצחיק ומרגיש ממש לא במקום. כנראה ענין של הרגל.

כיכר אונירי

בערב כששוטטנו להנאתנו במדרחוב ראינו הקרנת צבעים על בנין התאטרון. בן זוגי אמר שמכוונים את המצגת לדעתי זה היה יפה. למחרת בצהרים שמענו מוזיקה חזקה התקרבנו וראינו שמכוונים ציוד סאונד ליד בנין התאטרון. הסקנו שכדאי לבקר שם שוב בערב. אכן, בערב נערך מופע לייזרים ומוסיקה שיצא מבנין התאטרון לכיוון הקתדרלה.

Palas moll

אזור נוסף שבו נהנינו מאווירת חג הוא אזור הקניון. הקניון היה מקושט בפנים אבל עיקר היופי היה בחוץ, בגנים שמקיפים את ארמון התרבות. במרכזו הוקם משטח "החלקה על הקרח" שהתמלא, בשעות הערב, בצעירים שמחים ועליזים, מחליקים ונופלים, בקבוצות, זוגות או יחידים. מוזיקה התנגנה ברקע והכל תסס בשמחה וגיל.

ברחבה המרכזית של הקניון הופיעו ילדים ונוער בשירי חג.

צעירי יאש מחליקים צוחקים ונהנים

בשישי נפתח שוק קטן ליד המלון שלנו, שוק ארעי וקטן אבל עם הרבה חן וקסם. כנראה שישנם שווקים שנפתחים רק בימי סוף השבוע.

 

באחד מימי החופשה שלנו ירד שלג. השלג התחיל לרדת בערב והתחזק למחרת. אמנם, לא הצטבר שלג רב, אבל הוא הוסיף למראה החגיגי של העיר והוסיף לנו הנאה רבה. אנחנו אוהבים שלג ובעיקר אוהבים לחוות אותו כשהוא יורד שקט ואלגנטי. המראה של פתיתי השלג מסתחררים באוויר מהפנט וממלא אותנו בעונג ושמחה.

איפה עוד ביקרנו? מה ראינו ומה עשינו? 

על חוויות נוספות מהביקור שלנו ביאש בפוסט קצוות - יום טיול ביאש רוצים לקבל ממני הודעה כשפוסט חדש יוצא? תוסיפו את המייל שלכם לרשימת התפוצה של הבלוג ואשמח לעדכן אתכם כל פעם שאפרסם פוסט חדש בבלוג.

אני רוצה לקבל גלויות חדשות 

כתובת מייל