דילוג לתוכן הראשי

רשומות

הי דרומה לאילת!

תמונה
זריחה מעל ים סוף עברה יותר משנה מהחופשה הזוגית האחרונה שלנו. בפברואר 2020, רגע לפני שהתיירות העולמית שותקה, בילינו סופ"ש ארוך בלוצרן, שוויץ . עברה שנה ...  והצורך בשינוי  ביחד עם  האווירה האביבית דחפו אותנו לצאת לסופ"ש זוגי בארץ. התכנית היתה לצאת למסע (מקוצר) מים לים. בשבועות האחרונים תוכניות תוכננו ומקומות לינה הוזמנו, אבל... מזג האוויר לא התיישר עם התוכניות שלנו. יום חמישי (היום הראשון של המסע) הסתמן כיום גשום. חיכינו עם ההחלטה ובסוף, עם קצת עזרה מבחוץ, יומיים לפני היציאה לטיול החלטנו לשנות כיוון. שאלתי את בן זוגי מה הוא הכי רוצה והתשובה המפתיעה היתה לצלול באילת. עיון ביומן הצלילות גילה לנו שכבר 15 שנה לא צללנו. בדיקה באתרים של מועדוני צלילה הבהירה שאחרי גיל 50 זה לא כזה פשוט לבוא ולצלול, יש פרוצדורות . כביש 90 - שלושה ימים ביום אחד ים סוף בכל אופן, הרעיון לטייל באזור אילת הדליק אותנו והחלטנו לזרום איתו. כנרת יצאנו ביום חמישי לפנות בוקר. את הזריחה  ראינו   כשחלפנו לאורך הכנרת, כוס קפה של בוקר שתינו מול ים המלח ואחה"צ כבר שתינו קפה מול הים האדום. ביום אחד עברנו ליד

רמת הגולן יפה גם ביום אפרורי וגשום

תמונה
  מה עושים ביום חופש גשום? טיולוטו . באמצע נובמבר ארגנו לעצמנו יום חופש זוגי. כשהגיע היום המיועד מזג האויר היה גשום. אז החלטנו לצאת ל טיול אוטו .  גליל תחתון נסענו על כביש 806 שמחבר בין כביש 85 לכביש 65. כבישים שחוצים את הרי ובקעות מרכז הגליל והנוף המרכזי בהם הוא כרמי הזיתים. בעונה הזאת המסיק בשיאו אך ביום גשום הכרמים עומדים שוממים. הכביש עובר בכפר מרר או מע'אר . חוצה את נחל צלמון עליו סיפרתי בפוסט " מסע מבית לים " ומגיע ל עילבון .  על כביש 65 , קצת דרומית לעילבון אפשר לעצור לתצפית יפה על בקעת בית נטופה . בתחילת החורף למרות שכבר ירדו באזור קרוב ל 200 מ"מ גשם, הבקעה עדיין יבשה וניתן לראות את השדות שמחלקים אותה למרובעים בגוונים שונים של אדמה וירוק. צריך שירדו עוד גשמים כדי שהאדמה תהיה ספוגה ואז יווצרו שלוליות ענק שיקנו לבקעה מראה של אגם שבתוכו מבצבץ, לרוב, אי קטן.  ב צומת גולני פנינו לכיוון הכנרת. ב כביש 77 הנוף משתנה ורואים פחות כרמי זיתים. בתקופה שלפני הקורונה עבדה כאן מסעדה משפחתית שלפי דבריו של בן זוגי מומלץ לעצור ולאכול בה. המסעדה נראית חשוכה ואני מקווה שהיא ת

ראש פינה – האגדה על הבית האמריקאי

תמונה
שנת 2000 - הפתעה   היא טיפסה לאט במדרגות התלולות. מדי פעם עצרה להסדיר את נשימתה ולהתבונן. היא ניסתה להזכר במראה של המקום כפי שהיה בפעם האחרונה שראתה אותו, רגע לפני שעזבו הכל מאחוריהם ופתחו דף חדש. מול הדלת הגדולה נעמדה לרגע, להסדיר נשימתה ולארגן מחשבותיה וזכרונותיה. היא דפקה על הדלת, מקווה שמישהו יפתח. הם לא תאמו את הביקור ולא ידעו דבר על דייריו החדשים של המבנה. היא רק ראתה שהוא משוחזר ומטופח והרגישה שהאווירה סביבו נעימה, משרה רוגע ושלווה.  הטלפון צלצל צילצול רם וקצר רוח. הוא התרומם לאט מהספה תוהה מי מתקשר אליו בשעה כזאת. בתקופה האחרונה הטלפון צלצל לעיתים נדירות. כולם כל כך עסוקים ואין להם זמן לדבר עם זקן שכמותו. הוא הרים את השפורפרת: “ Hello ”  “ איסמעיל? "  נשימתו נעצרה, שנים רבות עברו מאז שקראו לו ככה. הקול נשמע מוכר ולא מוכר, עם מבטא שלא הצליח לזהות.  " מין הדא? "  ".... אחותך "  1875-1878 - הקמת גיא אוני   " בחלומי אני רואה יישוב יהודי חקלאי. יישוב בו יהודים יעבדו את האדמה, יזרעו, יקצרו, ישתלו עצי פרי וירעו צאן... " נאמתי בפני השר משה מונטיפיורי