דילוג לתוכן הראשי

רשומות

פריז - מסע ספרותי

תמונה
בקיץ הקרוב אטייל בצרפת. עדיין לא טיילתי בצרפת. זו לא הייתה החלטה מודעת אבל אני מניחה שנמנעתי בגלל השפה וכמה סטיגמות על חוסר הנחמדות של הצרפתים. לא הייתי בצרפת, מכאן ברור שעדיין לא ביקרתי בפריז. פריז , עיר האורות, העיר הרומנטית, כמה סיפורים קראתי על העיר הזאת. הסיפורים מפתים אותי להגיע אליה, להסתובב בין רבעיה השונים, לספוג את האווירה המיוחדת, לשבת בבית קפה ציורי, לאכול קרואסון או באגט, לטייל על שפת הסיין בין דוכני הספרים המשומשים, הבוקיניסטים.  הספר האחרון שקראתי על פריז השאיר בי רושם רב, עורר בי הרבה מחשבות וגרם לי להנאה גדולה. זה ספר מסע מהסוג האהוב עלי במיוחד. מסע בין מקומות, נופים, מפגשים ואנשים. מסע חיצוני שמלווה מסע פנימי של התבוננות, התמודדות והבנה. ספר שמשלב שתי אהבות גדולות שלי טיולים וספרים. הספר הוא " חנות הספרים הקטנה בפריז " שנכתב ע"י נינה גאורגה ותורגם מגרמית ע"י אלדד סטובצקי. יש בספר אוסף דמויות אנושיות שנוגעות ומעוררות בי קשת רחבה של רגשות. יש בו משפטים מלאי חכמה, משפטים שגורמים לי לעצור ולהרהר. יש בו כאב גדול וריפוי, אבדות ומציאות, התקדמו

יודפת ומלחמות היהודים

תמונה
אל תל יודפת שבגליל התחתון הגענו ביום שבת של שמש חורפית. התל ירוק ומנוקד בפריחה של כלניות, רקפות, עיריות, סביונים ועוד. הנוף שנפרש מהתל יפיפה. המקום המה משפחות מטיילות, קבוצות שפרסו מחצלות ומצרכים לפיקניק טעים בחיק הטבע, הילדים התרוצצו ושיחקו בזמן שהמבוגרים נהנו מהפוגה נינוחה. מקום יפה לבילוי של שבת נעימה. אבל היופי מסתיר סיפור מר ואכזר.  קשה לדמיין את מה שהתחולל כאן לפני כאלפיים שנה. השלטים באתר מספרים את סיפורה של יודפת, עיר יהודית בתקופת השלטון הרומאי.  סיפור על תקופה שמהדהדת גם לתקופתנו. אני מזמינה אתכם לחזור איתי במנהרת הזמן כ-2000 שנה אחורה. אל תתפלאו אם התקופה תזכיר לכם, קצת, חלקים מהמציאות שלנו כיום. לצערי, לא תמיד אנחנו לומדים מההיסטוריה ונופלים שוב ושוב לאותו הבור. יושבי הגליל היו בעיקרם חקלאים שעסקו בגידול תבואה, זיתים וכרמים. בתקופה החשמונאית החל מעבר של יהודים רבים מיהודה לגליל. היהודים הביאו עימם ידע מקצועי רב בתחום ייצור שמן הזית והתפתחה תעשיית שמן זית רחבת היקף.  " ארץ הגליל ארץ דשנה ואדמת מרעה, גם עצים שונים צומחים בה ועושר תנובת הארץ מושך גם את ל

מפגשים או אופטימית-פסימית-אופטימית

תמונה
השנה השתדרגתי, קניתי מנוי ל-7 הצגות בהיכל התרבות המקומי. בשנים האחרונות התעורר בי רצון ועניין לרכוש מנוי וסוף-סוף ביצעתי. אני מרגישה שנתתי לעצמי מתנה נפלאה שמעשירה את עולמי ומוסיפה לי הנאה ואתגר. שתי ההצגות האחרונות שראיתי במסגרת המנוי עסקו בנושא דומה, יחסים בין חילוניים לדתיים. מההצגה הראשונה יצאתי מחייכת ואופטימית, מהשניה יצאתי מוטרדת ופסימית. אז מה היה בכל הצגה? מה שימח ומה דיכא? ואיזה שיר בחרתי לייצג את התחושות שלי?

ט"ו בשבט בלי נטיעות ופירות יבשים

תמונה
טיפסנו בדרך לא דרך, קרני חיטים ברקע השנה לא השתתפתי בנטיעות לכבוד  ט"ו בשבט .  היתה שבת יפה ונעימה אז החלטנו לצאת לטיול. בלי תכנון מוקדם פשוט התחלנו לנסוע. בחרנו כבישים לא ראשיים. נסענו דרך מטעי זיתים מטופחים. הקרקע מכוסה עשב ירוק ורענן והמראה מרחיב את הלב. בין לבין ניקדה את הדרך שקדיה פורחת, יפה כמו כלה. בקצה של דרך עפר החנינו את הרכב והתחלנו ללכת. עברנו גדרות בקר וטיפסנו למעלה למעלה לתצפית על בקעת ארבל, הבקעה שבין הר ארבל לקרני חיטים . עלינו למעלה בשבילי חיות, לא בדרך מסומנת ומסודרת, עליה חדה למעלה. כל השרירים עבדו והגוף התמלא בתחושה נפלאה. אנחנו אוהבים לטפס. הפרות השרועות באחו איפשרו לנו לפנטז שאנחנו מטיילים באלפים. 

סיפור שמתחיל בשלג

תמונה
מה הזכיר לי מזג האוויר החורפי או איך למדתי ש אין מזג אוויר גרוע, רק לבוש לא מתאים .

נוף ילדותי

תמונה
גדלתי בקיבוץ במישור החוף. קיבוץ מוקף פרדסים ושדות. מעבר להם השתרעו ה"חולות". חולות בהירים ורכים מנוקדים בעיקר בעצי שקמה, קצת אקליפטוסים, אשלים וכל מיני שיחים שהצליחו לתפוס אחיזה. השיח האהוב עלי מאז ועד היום הוא רותם, בגלל הפריחה הלבנה העדינה שמפיצה ריח משכר. היו גם עצי פרי בודדים, שרידים של בוסתנים שנזנחו.

קצוות (יום טיול ביאש)

תמונה
הלובי של ארמון התרבות ב יום האחרון לחופשתנו ביקרנו בשני קצוות של העיר, אולי לא ממש קצוות אבל מבחינתנו הם היו הקצוות של  האזור בו הסתובבנו במשך כל החופשה,  האזור המרכזי של העיר. ביאש קצוות רבים או בעצם ניגודים. זו עיר עתיקה (יש  בה מבנים מהמאה ה-14) עם אופי צעיר (ביאש אוניברסיטאות רבות ולכן יש בה אוכלוסיה גדולה של סטודנטים, אוכלוסיה פעילה ותוססת שמשפיעה על חיי הלילה של העיר), יש בה בניינים מהודרים (יאש מכונה בירת התרבות של רומניה, על חלק מהמבנים סיפרתי ב פוסט הקודם ) ליד בנייני רכבת מוזנחים וכעורים מתקופת השלטון הקומוניסטי וכו'.

יאש (יאסי) - קר בחוץ חם בלב

תמונה
יין חם ומאפה גבינה בשוק חג מולד, מחמם את הלב והבטן כשבחוץ הטמפ' שלילית. בבוקר הכי גשום בדצמבר נסענו, בן-זוגי ואני, לשדה התעופה, בדרכנו לחופשה זוגית,  המטרה העיקרית היתה מנוחה ולבלות זמן זוגי נינוח ונעים . באזור נתניה הוויז איבד עשתונות והציע לנו מסלולים הזויים. מפלס הלחץ ברכב עלה. ברדיו דיווחו על מקור הבעיה: שלולית ענקית חסמה את כביש 2 ממכון וינגייט דרומה. חתכנו לכביש 6 שלהפתעתנו זרם היטב והגענו בזמן לצק-אין, איזו הקלה. מזל שבן זוגי זהיר ואוהב (בניגוד אלי) לקחת זמן עודף, פן יקרה משהו בדרך. עם התחלה כזאת ההמשך יכול  רק   להשתפר ואכן כך היה.  אני חיפשתי אווירת חג מולד ובן-זוגי רצה לחוות חורף אירופאי. לשנינו החופשה ענתה על הציפיות. (זהירות, ספוילר!) היתה לנו חופשה נפלאה. גשם שוטף בארץ שדות שלג ברומניה לאחר טיסה קצרה  נחתנו, בשעת צהרים קפואה (אפס מעלות ומטה), ב יאש (יאסי) IASI . יאש נמצאת בצפון מזרח רומניה קרוב לגבול עם מולדובה.  היא העיר הרביעית בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאש הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה   בשנים 1564-1859.